ניתוחהמטרה של פוטין: ערעור כלכלת אוקראינה
ניתוח
המטרה של פוטין: ערעור כלכלת אוקראינה
מאז הפלישה הרוסית ב־2014 וכיבוש חצי האי קרים בנתה אוקראינה מערכת יחסי סחר ענפה עם האיחוד האירופי; במקביל היא ייעלה את מגזר הגז וצמצמה מאוד את תלותה במוסקבה; ההערכות הן שנשיא רוסיה רואה בכך איום על יציבותו, בעוד במערב רואים באוקראינה מודל לשינוי באזור; פוטין יוכל לערער את המשק האוקראיני ולהתסיס את הרחוב גם ללא צורך בפלישה צבאית בפועל
ב־27 בפברואר 2014, שבוע לאחר שמוסקבה החליטה לספח את חצי האי קרים, פלשו לאזור כוחות הצבא הרוסי. המחיר הכלכלי עבור אוקראינה היה כבד. שנה לאחר הפלישה צנח התוצר האוקראיני ב־31% להיקף של 91 מיליארד דולר.
ערב פלישה אפשרית נוספת, כלכלת אוקראינה, גם אם מתקשה עדיין להשתקם מפגיעת מגפת הקורונה, היא שונה בתכלית מזו שנאלצה להתמודד עם התוקף הרוסי לפני שמונה שנים. הקשרים המסחריים עם האיחוד האירופי התהדקו, ובמקביל גם קשריה עם שותפות סחר אחרות, ובהן ארה"ב, הודו, מצרים וטורקיה. משיעור של 24.9% בשנת 2012, היצוא האוקראיני לאירופה זינק ל־42.6%, ואילו היבוא מהאיחוד האירופי לאוקראינה טיפס לכ־40% מ־30% ב־2012.
במקביל, הקשרים הכלכליים עם מוסקבה נחלשו וכיום עומד היקף היבוא האוקראיני מרוסיה על כ־15% בלבד, פחות ממחצית הנתון ערב הפלישה ב־2014. אוקראינה מייצאת לרוסיה 7.7% מהתוצר שלה לעומת כ־26% ב־2021.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אשר למהלך הבא שלו ממתין כעת העולם כולו, אינו רואה בעין יפה את ההתקרבות בין אוקראינה למערב. להשקפתו, היחסים הללו מהווים מקור לאיום על עוצמתה של רוסיה ועל היציבות שהוא עצמו מספק לעם הרוסי, זו שמאפשרת לו להישאר בשלטון כבר למעלה משני עשורים. כדי לא להחמיץ את הסיכוי להיבחר שוב ב־2024, לאחר ששריין את הזכות באופן חוקתי, פוטין מעוניין להתיר או לפחות להחליש את הקשרים הצבאיים, הפוליטיים והכלכליים הנרקמים בין אוקראינה למערב. בה בעת, המערב מתייחס לאוקראינה כאל מודל לשינוי אפשרי באזור, כולל ברוסיה.
המטרה תושג גם בלי צבא
לפי גורמים רשמיים באוקראינה, שצוטטו ב"וול סטריט ג'ורנל", ערעור הכלכלה האוקראינית, וכתוצאה מכך התססת הרחוב המקומי, עשויים להשיג את יעדיה של רוסיה גם ללא צורך בחייל רוסי אחד. "אחת המטרות של רוסיה, אולי אף מהמרכזיות שבהן, היא פגיעה בכלכלה האוקראינית", ציין טימופי מילובאנוב, לשעבר שר הכלכלה והמסחר.
בעקבות משבר 2014 שקעה אוקראינה במיתון כבד והמטבע שלה איבד כ־70% משוויו, זאת לאחר שהמלחמה העיבה גם על יחסים בין שותפים עסקיים ותיקים משני עברי הגבול. כעת החלטת הקרמלין להחליש את אוקראינה עוברת דרך יחסיה החמים עם האיחוד האירופי.
הפריחה של הקשרים הכלכליים עם אירופה התאפשרה בזכות הסכם סחר שרוסיה ניסתה לסכל, לאחר שנתפס על ידיה כאיום. הסכם הסחר החופשי DCFTA, שנכנס לתוקפו בינואר 2016, אפשר יבוא נטול מכסים מהאיחוד האירופי לאוקראינה. כצעד ענישה, רוסיה ביטלה הסכם סחר חופשי דו־צדדי שנחתם לאחר קריסת בריה"מ ב־1991.
יחסי הסחר בין אוקראינה לאירופה החלו להתהדק עוד ב־2014, שנת הפלישה הראשונה. באותה שנה אוקראינה החלה לייבא גז מהאיחוד האירופי בתעריפים נמוכים יותר מאלה שנקבעו בעקבות מו"מ קודם עם רוסיה. לפי מכון המחקר ברויגל, המהלך הנועז, שהתאפשר בזכות חברות וממשלות באיחוד האירופי, נטרל את האיום הרוסי לחתוך את אספקת הגז במהלך ההסלמה בסכסוך באוקראינה. צמצום התלות באנרגיה הרוסית היה חלק מרפורמה משמעותית במגזר הגז, שנחשב מסורתית לנקודת תורפה בכלכלה האוקראינית בגלל סובסידיות נרחבות ומערך הפצה לא יעיל.
לפי פרסומים של מכון ברויגל, ב־2014 חברת הנפט הממשלתית האוקראינית נאפטוגז רשמה גירעון שהיה שווה ערך ל־5.5% מהתמ"ג. בזכות העלאת מחירי הגז לצרכנים, ביצוע רפורמות ניהוליות, הורדת מחירי הגז המיובא ותביעות משפטיות מוצלחות נגד גזפרום הרוסית שהזרימו לכיסה 2.9 מיליארד דולר, ב־2019 עמד חלקה בתמ"ג על 1%. העלאות המחירים הורידו את הצריכה הלא יעילה, וכיום מגוונת אוקראינה את צריכת האנרגיה גם ממקורות גרעיניים ובני־קיימא. לפי נתוני מינהל נתוני האנרגיה האמריקאי ((eia, גז טבעי מייצג כמעט שליש מהצריכה, ולאחריו פחם עם 30% ואנרגיה גרעינית עם 21%. עם זאת, עבור אספקת האנרגיה האירופית מצב מלחמה מהווה איום משמעותי, בהינתן כי 80% מהגז הרוסי המגיע ליבשת, זורמים דרך אוקראינה.
מקור התרסה נוסף עבור הקרמלין עשויה להיות גם התהדקות היחסים הכלכליים של אוקראינה עם סין, אשר ב־2020 הפכה לשותפת הסחר המרכזית שלה. כך, במחצית הראשונה של 2021 הסחר החקלאי בין שתי המדינות זינק ב־33% לעומת התקופה המקבילה ב־2020, זאת גם בהשפעת מלחמת הסחר עם ארה"ב. אוקראינה היא כיום מקור חשוב ליבוא דגנים לסין ולחיזוק ביטחון המזון במדינת הענק, וממנה מגיעים, למשל, 80% מכלל היבוא של תירס לסין. עבור בייג'ינג, קייב היא גם שחקנית חשובה בהגשמת פרויקט החגורה והדרך, התוכנית השאפתנית לחיבור העולם ברשת של כבישים, מסילות ונמלים.
4 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין
(צילום: AP, AFP)
בה בעת, סין צפויה לצדד ברוסיה במקרה של הסלמה, לאחר שהשתיים יצרו מגוון שותפויות, בין השאר בתחומי המסחר, האנרגיה, הביטחון והמודיעין. יחסי הקרבה בין סין לרוסיה, המאיימים לשנות את מאזן הכוחות העולמי ומהווים קריאת תיגר על ההגמוניה האמריקאית, הודגמו מוקדם יותר החודש בפגישת פסגה שהתקיימה בין נשיאי שתי המדינות במקביל לפתיחת אולימפיאדת החורף בבייג'ינג.
"אחדות והשתוקקות לפעולה"
ובעוד רוחות מלחמה עדיין מנשבות, ארה"ב ובנות בריתה באירופה מציגות חזית חזקה. לפי דיווחים, הן "קרובות ביותר" להסכמה על חבילת סנקציות נגד רוסיה, כאשר המטרה היא להיות ערוכים לכל פעולה רוסית, זאת בניגוד למה שאירע בשנת 2014, אז המערב נתפס לא מוכן.
בסוכנות רויטרס דווח כי היעדים לסנקציות הללו יכללו, לפי הערכות, את הבנקים הממשלתיים הגדולים במדינה VTB וסברבנק, אך כי רוסיה לא תוחרם מהמערכת הפיננסית הבינלאומית SWIFT. סנקציות נוספות עשויות לכלול הגבלות על היצוא של רכיבים רוסיים למגזרי הטכנולוגיה והנשק, וכן סנקציות נגד אוליגרכים מסוימים.
"המטרה היא לתכנן סנקציות שבאמת יכאיבו לרוסיה, תוך ניטור הנזק ההיקפי למי שמטיל את הסנקציות, שכן הן בהחלט יפגעו באירופה בצורה הקשה ביותר", אמר גורם המקורב לשיחות, שצוטט ב"פייננשל טיימס". "התגובה תהיה מהירה וטובה. מעולם לא נתקלנו בכזו אחדות והשתוקקות לפעולה", הגיב אחד הדיפלומטים, שהדגיש כי על אף החששות, בקרב מדינות המערב קיימת חזית מאוחדת.
