הסופה איידה חשפה את ממדי השוק השחור של הדיור בניו יורק
הסופה איידה חשפה את ממדי השוק השחור של הדיור בניו יורק
לפחות 11 מהרוגי התפוח הגדול נלכדו במרתפים מוצפים וחשפו תופעה נרחבת של חללים תת-קרקעיים מסוכנים שעוברים הסבה לדירות בשכירות נמוכה. לפי ההערכה, יש בניו יורק כ־100 אלף דירות מרתף לא חוקיות
נזקים בנפש, נזקים ברכוש, נזקים לסביבה ומחדלים חברתיים בהיקפים יוצאי דופן: הסופה איידה קטלה לפחות 49 בני אדם בשש מדינות במזרח ארה"ב. בניו ג'רזי לבדה נהרגו לפחות 25 בני אדם, רובם לאחר שנלכדו במכוניותיהם שנשטפו במים. במדינת ניו יורק נהרגו לפחות 17 ובניו יורק סיטי, שבה השטפונות שיתקו את מערך הרכבת התחתית ולכדו מאות נוסעים, נהרגו לפחות 13 בני אדם, 11 מהם במרתפים מוצפים.
העובדה שהסופה הצליחה לשתק בתוך שעות ספורות את האזור הצפוף ביותר בארה"ב חשפה את עומק ליקויי התשתיות של ניו יורק, שכמו אזורים אחרים, אינה ערוכה לעוצמת שינויי האקלים הקיצוניים. בתעשיית הביטוח, שכבר ספגה מתחילת השנה עלויות של כ-40 מיליארד דולר הקשורים בשינויי אקלים, שריפות ענק, סערות חורף, ופיתוח אורבני, מעריכים את נזקי איידה בכ-15 עד 25 מיליארד, לא כולל עלויות לא מבוטחות של תשתיות ונכסים ללא כיסוי נזקי הצפה.
על פי דיווח של האתר Curved.com, שהמחיש את חוסר מוכנותן של הרשויות, לפחות 8 מקרבנות השטפונות שהו במרתפי בתיהם, שהוגדרו כמקומות הבטוחים ביותר לשהות בהם. בכך חשפה הסופה הקטלנית בניו יורק תופעה נרחבת שבה חללים תת-קרקעיים עוברים באופן לא חוקי הסבה לדירות בשכירות נמוכה. שוק הנדל"ן בניו יורק הוא אחד היקרים בעולם, ומגורים מתחת למפלס הרחוב הפכו לפתרון קל עבור תושבים שהכנסתם נמוכה, ביניהם משפחות עובדים בענפי ההסעדה והמלונאות. תושבים אחרים, בהם מהגרים רבים, משכירים דירות כאלה למגורים כמקור הכנסה נוסף.
דירות המרתף הדחוסות, שבמקרים רבים מתאפיינות בבעיות בטיחות כמו היעדר נתיב מילוט, הפכו עם השנים ל לפתרון דיור חיוני עבור רבים ולחלק משמעותי מהנוף הנדל"ני של העיר. אלא שאיידה הפכה את הפתרון הזה למלכודת מוות. אם בעבר עיקר הדאגה במגורים מסוג זה היתה משריפות או מחנק מהרעלת פחמן חד-חמצני הרי שאירועי מזג האוויר הקיצוניים והצפות כתוצאה משטפונות יוצרים עתה סוג חדש של סכנה עבור דיירי המרתפים.
על פי הערכת Pratt Center for Community Development קיימות בניו יורק יותר מ-100 אלף דירות מרתף בלתי חוקיות, רובן בקווינס. בהתאם לתקנות, גובה תקרותיה של דירה צריכים להיות לפחות 2.3 מטר, חייב להיות בה חלון ולפחות שני פתחי מילוט, ואמור להיות בה גלאי עשן ומערכת כיבוי אש אוטומטית. עקיפת תנאים אלה הופכת את הדירה למרתף שאינו מאושר לדיור.
157 אלף תלונות
תחקיר של ה"ניו יורק טיימס" מ-2019 העלה כי שמונה מהאזורים של קווינס מדורגים בעקביות בין עשרת המקומות הראשונים בעיר שבהן מתקבלות הכי הרבה תלונות על הסבת דירות לא חוקית. בין ינואר 2011 ליום שלישי האחרון התקבלו בעיריית ניו יורק יותר מ-157 אלף תלונות על דירות מרתף שנעשו בהם שינויים ללא אישור. בחלק מהמקרים קומות מרתף הוסבו למגורים ללא היתר ובמקרים אחרים דירות פוצלו כדי להשכירן לכמה דיירים. שלשום דיווח ה"ניו יורק טיימס" כי לפחות חצי מהתלונות נסגרו לאחר שפקחי העירייה לא הצליחו לבקר בדירות הללו. במקרים רבים הדיירים או בעלי הדירות כלל אינם מדווחים על בעיות בטיחות מחשש לקנסות או עיקול הדירה.
ב-2019 הוחלט בניו יורק לצאת עם תוכנית ניסוי לקראת הפיכת הדירות הללו לחוקיות. לפי דיווח של האתר סיטילימיטס, 12 מיליון דולר יועדו למימון הפרויקט בשלוש שנותיו הראשונות. ואולם קיצוצים נרחבים בתקציב העיר, שנעשו בעקבות הצורך להתמודד עם אתגרי מגפת הקורונה, קברו למעשה את הפרויקט: בסופו של דבר, ב-2020 הוקצבו לניסוי רק 91 אלף דולר והיקפו צומצם מ-41 דירות לתשע בלבד.
התושבים חזרו לעיר
האסון שפקד את ניו יורק בא על רקע התאוששותו המהירה של שוק השכירות בעיר, התאוששות שהיא בגדר בשורה מרה למחפשי הדיור: על פי דיווח של האתר זאמפר.קום מסוף אוגוסט, מחירי השכירות בעיר עקפו את אלה של סן פרנסיסקו והפכו לגבוהים ביותר בארה"ב: מחיר השכירות החציוני לדירה בעיר בעלת חדר שינה אחד עמד ביולי על 2,810 דולר לעומת 2,500 דולר בשיא המגפה, כשבאזורים מסוימים במנהטן וברוקלין מחירי השכירות כבר גבוהים יותר ממחיריהם לפני המגפה. ההתאוששות מיוחסת לביקושי קיץ גדולים שבאו במקביל למבצע חיסון האוכלוסיה ופתיחת בתי העסק, התרבות וההסעדה ולעובדה שתושבי ניו יורק שעזבו את העיר בזמן המגפה החלו לחזור אליה.
לפי ניתוח נתוני מפקד האוכלוסין מיולי, יותר מ-830 אלף משקי בית במדינת ניו יורק, רובם בעיר ניו יורק, פיגרו בתשלום שכר הדירה כאשר החוב הכולל מוערך ביותר מ-3.2 מיליארד דולר. דיור בר השגה ושינויי האקלים, כך נראה, הופכים לאחת הבעיות הבוערות ביותר שעימן תידרש ניו יורק להתמודד בעתיד הנראה לעין.
