פרשנותהבחירות בלבנון: לכלכלה אין את הזמן שיש לפוליטיקאים
פרשנות
הבחירות בלבנון: לכלכלה אין את הזמן שיש לפוליטיקאים
על מנת שיתרחש בקרוב שינוי דרמטי במצבה הכלכלי, לבנון צריכה ממשלה חדשה ויציבה שתוכל לקדם רפורמות משמעותיות במטרה לשקם את אמון המשקיעים. אולם נכון לעכשיו, תוצאות הבחירות מבשרות על כך שלבנון תמשיך לסבול מהתגוששות פוליטית משתקת כמו שקרה בעשור האחרון
התוצאות הסופיות של הבחירות הכלליות בלבנון שנערכו ביום ראשון סיפקו דרמה לא צפויה - הגוש של חיזבאללה, ששלט ב-71 מושבים (מתוך 128) בפרלמנט היוצא, התכווץ ל-62 בלבד. חיזבאללה אמנם הצליח להגדיל את מספר התומכים בו בעוד כ-22 אלף קולות לכ-365 אלף מצביעים, אך המפלגות שסביבו מהמחנה הנוצרי והדרוזי ספגו מפלה.
ניתן להסביר זאת בכך שהגרעין הקשה של מצביעי חיזבאללה בעדה השיעית נשאר איתו בעוד שבני העדות האחרות החליטו להעניש את הפוליטיקאים שייצגו אותם עד כה והביאו את הכלכלה הלבנונית לשוקת שבורה. מחוץ למחנה השיעי, האיבה לחיזבאללה אדירה, וכך ניתן להסביר את התחזקות "מפלגת הכוחות הלבנוניים" של סמיר ג'עג'ע הנוצרי, שנוא נפשו של חסן נסראללה, ל-20 מנדטים (לעומת 15 בפרלמנט היוצא).
עוד חידוש מרענן בבחירות האחרונות הוא הצלחתם של 12 מועמדים עצמאים המכונים "מועמדי המהפכה" להיכנס לפרלמנט החדש. מדובר במועמדים שקרנם עלתה בעקבות המשבר הכלכלי הקשה אליה נכנסה לבנון לקראת סוף 2019 והם אינם נחשבים לחלק מהאליטה המסורתית והמושחתת.
הישג זה מתעצם נוכח העובדה שחיזבאללה וגרורותיו השקיעו משאבים אדירים במסע התעמולה לעומת מפלגות אחרות. יש לזכור כי מפלגת "העתיד" של ראש הממשלה לשעבר סעד אל-חרירי, שהיוותה משקל הנגד הסוני לחיזבאללה, לא התמודדה בבחירות האחרונות, מה שהביא לירידה ניכרת באחוז ההצבעה שעמד בסופו של דבר על 41% בלבד.
הכישלון של מחנה חיזבאללה בבחירות האחרונות לא מבשר בהכרח על שינוי דרמטי בקרוב במצב הכלכלי. כדי שזה יקרה, לבנון צריכה ממשלה חדשה ויציבה שתוכל לקדם רפורמות משמעותיות במטרה לשקם את אמון המשקיעים. לפי תוצאות הבחירות, גם למחנה "רק לא חיזבאללה" אין רוב. לפיכך, התסריט היותר סביר הוא שלבנון תמשיך לסבול מהתגוששות פוליטית משתקת כמו שקרה בעשור האחרון. סיכויי ההצלחה להקמת ממשלה חדשה לא נראים מזהירים.
עם זאת, ישנה אפשרות שהצלחת המחנה המתנגד לחיזבאללה תעודד גורמים בינלאומיים כמו ארה"ב, צרפת ובעיקר סעודיה לנסות ולפעול במטרה לטפח את המגמה הזו באמצעות סוג של סיוע כספי והשקעות בכפוף להקמת ממשלה "ליברלית". תסריט כזה אכן יכול להוות בשורה של ממש לכלכלה הלבנונית, אם כי כרגע ההיתכנות נמוכה.
מה שברור הוא שלכלכלה בלבנון אין את הזמן שיש לפוליטיקאים. קצב האינפלציה השנתי נכון לחודש שעבר עומד בלבנון על כ-155%, כ-75% מהתושבים נמצאים מתחת לקו העוני והמדינה מתקשה לספק מוצרים ושירותים בסיסיים כמו חשמל ותרופות. במצב דברים שכזה אין פלא שאלפי לבנונים כבר עזבו את המדינה בתקווה למצוא עתיד טוב יותר במקום אחר. אם לא יחול שינוי, מגמת ההגירה רק תלך ותגבר.
