ניתוחאחרי המונדיאל, במרוקו יחזרו להתמודד עם האבטלה והבצורת
ניתוח
אחרי המונדיאל, במרוקו יחזרו להתמודד עם האבטלה והבצורת
ההישג ההיסטורי בקטאר הגיע אחרי שנה של זינוק במחירי הדלק והמזון ובצורת חריגה שפגעה בענף החקלאות המעסיק כ־30% מכוח העבודה במשק. התקווה של ממשלת מרוקו ל־2023: ההד התקשורתי יסייע במשיכת תיירים והשקעות
מיליוני מרוקאים יצאו לחגוג ברחובות הממלכה ומחוצה לה בסוף השבוע בעקבות ההעפלה ההיסטורית של נבחרת הכדורגל לחצי גמר המונדיאל, ומלך מרוקו מוחמד השישי אף התקשר לברך את המאמן. מרוקו היא הנבחרת הראשונה מאפריקה ומהעולם הערבי המגיעה להישג כזה, ולכן חגיגות נרשמו במרבית מדינות ערב. ביום רביעי תתייצב מרוקו מול צרפת במפגש טעון, אבל מבחינת המרוקאים דבר לא יוכל לקלקל את ההצלחה.
התקווה בצמרת המרוקאית היא שההצלחה הספורטיבית בקטאר תתורגם גם לדיבידנדים כלכליים. העניין סביב הנבחרת יוצר הד תקשורתי עולמי, שבמרוקו מקווים למנף לטובת הגברת זרם התיירות ומשיכת השקעות זרות.
רבים מהחוגגים ציינו כי ההצלחה בקטאר הגיעה בדיוק בזמן. ואכן, מחוץ לכר הדשא, 2022 לא תיזכר כשנה מוצלחת במיוחד, בוודאי לא במגרש הכלכלי. בשבוע שעבר, עוד בטרם חוללה נבחרת הכדורגל של "אריות האטלס" את הסנסציה בקטאר, יצאו אלפי מרוקאים לרחובות רבאט הבירה כדי למחות על יוקר המחייה ומדיניות הממשלה, שלטענתם מדכאת בכוח כל ניסיון להעביר ביקורת פומבית. "החזית המרוקאית הסוציאלית" שארגנה את המחאה, הצהירה כי מחירי הדלקים ושאר מוצרי היסוד הגיעו לרמה "חסרת תקדים" וזאת ללא תגובה הולמת מצד הממשלה שאינה פועלת כדי להקל על מצוקתם הגוברת של משקי הבית.
למפגינים היתה סיבה טובה. מתחילת השנה, האינפלציה שוברת שיאים במרוקו עם זינוק במחירי הדלק, המזון והשירותים כתוצאה משילוב בין ההשלכות המגפה למלחמה הרוסית־אוקראינית. מה שעוד הכביד על המשק היא בצורת חריגה שפגעה השנה בתפוקה החקלאית, התורמת כ־13% לתמ"ג. ביחד עם ענפים נלווים מעסיק המגזר כ־30% מכוח העבודה במשק המרוקאי.
קצב עליית המחירים הגיע לשיעור שנתי של 8.3% נכון לסוף אוקטובר, כך לפי נתונים רשמיים. מחירי המזון זינקו בשיעור שנתי ממוצע של 10% בעשרת החודשים הראשונים של השנה. למרות ירידה של 0.2% באוקטובר, מחירי התחבורה נותרו גבוהים במיוחד, עם זינוק של 12% בינואר־אוקטובר 2022.
אחת הבעיות הקשות עמן נאלצת כלכלת מרוקו להתמודד הוא הגירעון המסחרי שזינק השנה בכ־60%. זוהי תוצאה בעיקר של המגמות בשוק האנרגיה העולמי, מאחר שמרוקו היא יבואנית כמעט מוחלטת של תשומות אנרגיה. בנוסף, גם הזינוק במחירי החיטה בגלל המלחמה באירופה הביא לגידול של כ־50% בעלויות היבוא שלה עד כה השנה. בסך הכול, בין ינואר לאוקטובר 2022, עלויות היבוא של מרוקו הסתכמו בכ־58 מיליארד דולר, זינוק של כ־44% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. היצוא רשם צמיחה נאה של 36% בתקופה הנדונה אך הסתכם בכ־33.5 מיליארד דולר.
הקשיים במשק מתבטאים גם בשיעורי האבטלה הגבוהים. בספטמבר דיווחו הרשויות ברבאט כי האבטלה במשק מגיעה ל־11.4%, עלייה של 0.2% בהשוואה לחודש הקודם. מה שמדאיג יותר הוא הפילוח לפי שכבות הגיל, שמצביע על בעיית אבטלה קשה בקרב הצעירים. לפי הנתונים, אבטלת הצעירים בגילי 24־15 מגיעה לכ־32% בהשוואה לכ־14% עבור בני 44־25 ו־3.8% בלבד עבור בני 45 ומעלה. עיון מעמיק יותר בנתונים מגלה כי האבטלה בקרב הצעירים בעלי תואר אקדמי היא כ־61% לעומת כ־13% בקרב חסרי דיפלומה. עוד עולה מהנתונים, ששיעור האבטלה בקרב הצעירים גבוה יותר באזורים העירוניים. נתונים אלה מלמדים על התסכול הגובר בקרב הצעירים המשכילים במרוקו, מה שיכול להסביר את תנועת ההגירה לאירופה לצרכי פרנסה.
בעדכון האחרון שפרסמה לגבי מרוקו בחודש שעבר, קרן המטבע הבינלאומית העלתה במעט את תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית ל־1.25% (לעומת פחות מ־1% בעדכון הקודם), תוך שהיא מדגישה את ההתאוששות הצפויה בתיירות (בייחוד לקראת סוף השנה), העברות הכספים של מרוקאים העובדים בחו"ל והתחזקות היצוא. הערכות הצמיחה של הקרן קרובות לצפי הצמיחה של הממשלה, שעומד על 1.5%.
הקרן הביעה אופטימית לגבי השיפור בביצועי כלכלת מרוקו בשנה הבאה, אם כי הערכותיה נמוכות בהשוואה לצפי הממשלתי. מומחי הקרן סבורים כי שיפור הדרגתי בתנאי המשק העולמי ביחד עם עונה חקלאית ממוצעת, יובילו לצמיחה של כ־3% בשנה הבאה. מוקדם יותר החודש אישר הפרלמנט את תקציב 2023 ושם צפי הצמיחה לשנה הבאה עמד על 4%.
תקציב המדינה יעמוד על 54 מיליארד דולר, עלייה של 15.4% לעומת השנה הנוכחית. הממשלה ביססה את ציפיותיה האופטימיות על עלייה בביקושים בשוק העולמי, כולל הפוספטים — ענף היצוא המוביל של מרוקו — וכן שיפור בפעילות המגזר החקלאי. בסך הכול מרוקו צופה כי הכנסותיה יצמחו בשנה הבאה בכ־16%, בין השאר בזכות עליית הכנסות ממסים ומכסים וכן מהפרטה. תקציב השנה הבאה כולל העלאת מס החברות ל־20% לחברות שרווחיהן השנתיים נמוכים מ־100 מיליון דירהם (כ־9 מיליון דולר) ול־35% לחברות שרווחיהן עולים על 100 מיליון דירהם, זאת לעומת 31% כיום. בנקים וחברות ביטוח ישלמו מס של 40%, לעומת 37% כיום.
אבל גם עם העלאת המסים, לממשלת מרוקו ברור שכדי להבטיח את עתידה הכלכלי בשנים הקרובות היא תצטרך מגוון של מקורות הכנסה יציבים. כדי שזה יקרה, הממשלה צריכה להאיץ רפורמות כדי לעודד השקעות במטרה לייצר מקומות עבודה, ולטפל באתגרים שמציבים שינויי האקלים. יישום צעדים כאלה ייצר הזדמנויות לא מבוטלות בשוק המרוקאי, כולל עבור חברות ישראליות, המובילות בטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות, בתחומי המים והאנרגיה המתחדשת.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת. www.concordmena.com