פרשנותהערכות ראשוניות: הנזק במרוקו כ־3 מיליארד דולר
פרשנות
הערכות ראשוניות: הנזק במרוקו כ־3 מיליארד דולר
למעלה מ־1,000 בני אדם נהרגו ברעידת האדמה החזקה באזור מרקש, מוקד תיירותי משמעותי במדינה. הערכות אומדות את הנזק בכ־2% מהתוצר של הממלכה. האזורים שנפגעו הכי קשה מתבססים על תיירות וחקלאות ותורמים כ־14% לתוצר המקומי
למעלה מאלף בני אדם נספו ברעידת אדמה חזקה שפקדה את מרוקו בלילה שבין שישי לשבת. כמו כן דווח על למעלה מ־1,200 פצועים, כש־700 לפחות במצב קשה. המכון הלאומי לגיאופיזיקה במרוקו דיווח כי רעידת האדמה התמקדה באזור איגיל שבהרי האטלס בדרום מערבה של המדינה, והוא היה בעוצמה של 7.2. רעש אדמה בעוצמה שכזה לא נרשם במרוקו ב־120 השנים האחרונות. לפי המכון, רעידת האדמה התרחשה בעומק של כ־8 קילומטרים בתוך האדמה.
למרות, כאמור, שזוהי רעידת האדמה העוצמתית ביותר שנרשמה במרוקו בעידן המודרני, היא לא הקטלנית ביותר וזאת לאחר שרעידת אדמה בעוצמה של 5.7, שהתרחשה בשנת 1960 באזור העיר אגאדיר, קטלה כ־15 אלף בני אדם.
רעשי אדמה נדירים יחסית
הרעידה של שבת גרמה נזק גדול וזרעה בהלה ברחובות העיר מרקש, שמהווה מוקד תיירות משמעותי במרוקו. היא הורגשה גם בכמה ערים סמוכות נוספות. החשש במרוקו הוא כי מספר הנספים וכן ממדי הנזק יעלו בימים הקרובים שכן רעידת האדמה פגעה בכפרים באזורים ההרריים שהגישה אליהם קשה. בנוסף, באזורים אלה הסטנדרטים של הבנייה נמוכים בהשוואה למרכזים האורבניים ולכן המבנים אינם עמידים בפני רעש בעוצמה הגבוהה שהתרחשה.
אף על פי שרעשי אדמה במרוקו הם דבר נדיר יחסית, רעידת האדמה אינה מפתיעה שכן, על פי מומחים, באזור האטלס יש פעילות טקטונית משמעותית. עם זאת, עד כה מרוקו לא חוותה רעידת אדמה כה הרסנית באזור ההררי המדובר.
בשעות הראשונות שלאחר האסון התקשו הרשויות במרוקו לאמוד את שווי הנזקים, בין השאר בשל קשיי הגישה. לפי הערכות ראשוניות מחוץ למרוקו, הנזק הכלכלי שיגרום הרעש למרוקו יגיע עד 2% מהתוצר של הממלכה, קרי קרוב ל־3 מיליארד דולר. זה מחזק הערכות מומחים שהושמעו זמן קצר לאחר התרחשות הרעש שלמרות עוצמתו הגבוהה הנזקים בנפש וברכוש לא צפויים להגיע לממדים שנראו בטורקיה בתחילת השנה הנוכחית (עם למעלה מ־50 אלף הרוגים ונזק מוערך של כ־100 מיליארד דולר).
ההבדל הוא שבטורקיה רעידת האדמה פגעה במרכזים עירוניים צפופים הרבה יותר מאשר במקרה של מרוקו. בנוסף, סטנדרט הבנייה באזורים שנפגעו בטורקיה התגלה כירוד ביותר, מה שתרם למספר הנספים הגבוה. במרוקו מדגישים כי אם מספר ההרוגים במרקש היה בסדר גודל של עשרות אלפים, הדבר היה מתברר כבר בשעות הראשונות שלאחר התרחשות הרעש.
בעקבות רעידת האדמה ותוצאותיה הקשות הביעו מדינות רבות ברחבי העולם את נכונותן לסייע למרוקו באמצעות שליחת צוותי חילוץ וכן ציוד הומניטרי. גם ישראל הביעה נכונות לסייע ושר הביטחון יואב גלנט שוחח במהלך השבת עם מקבילו המרוקאי בנושא זה.
ייתכן כי הרעש יוביל גם לפריצת דרך מדינית מסוימת לאחר ששכנתה של מרוקו ויריבתה האזורית, אלג'יריה, הודיעה על נכונותה לסייע ולפתוח את המרחב האווירי שלה לטובת פעולות הסיוע אצל השכנה. יחסי שתי המדינות הצפון אפריקאיות נתונים במשבר עמוק זה תקופה ובחודשים האחרונים הובע חשש להתלקחות של ממש ביניהן על רקע זה.
מועדת לפורענות
מרוקו היא מדינה מועדת לפורענות מבחינת אסונות טבע. לפי דו"ח שפרסם באחרונה הבנק העולמי, הפסדי המשק המרוקאי כתוצאה מאסונות טבע ושינויים אקלימיים ובכלל זה שטפונות, גלי חום ובצורת מוערך בכ־575 מיליון דולר בשנה. לתופעת הבצורת השפעה כלכלית קשה שכן היא פוגעת במגזר החקלאות החיוני למשק המרוקאי עם תרומה כוללת של 12% לתוצר וכ־30% מתעסוקת כוח העבודה של המדינה.
הפעילות הכלכלית באזורים שנפגעו הכי קשה ברעש האדמה מתבססת על חקלאות ותיירות והם תורמים כ־14% לתוצר המקומי הגולמי של מרוקו. לפיכך, לפי הערכות, הפעילות הכלכלית באזורים אלה תואט במידה ניכרת בחודשים הקרובים, אם כי מדובר גם כך בתקופה עם ביקוש נמוך יותר לתיירות בהשוואה לתקופת הקיץ.
האזורים העניים ביותר
האזורים שבהם התרחשה עיקר הפגיעה, קרי בין מרקש לאספי, נחשבים לחלשים יחסית כלכלית במרוקו. בעוד התוצר לנפש ברמת הממלכה מגיע לכ־3,500 דולר בשנה הרי שבאזורים שנפגעו הנתון מגיע לכ־2,000 דולר בלבד בשנה.
החולשה היחסית של אזורים אלה מבחינה כלכלית באה לידי ביטוי גם בנתוני הצריכה שכן אזור מרקש אחראי על כ־11.5% מהצריכה הלאומית לעומת כ־25% באזור הכלכלי החזק יותר בממלכה — קזבלנקה־סטאת.
רעש האדמה לא יסייע למאמציה של מרוקו להאיץ את הצמיחה הכלכלית אחרי השנה הקשה שעברה ב־2022 עם שיעור צמיחה זעום של 1.2% בלבד לעומת קרוב ל־8% בשנת 2021.
1 צפייה בגלריה
מלך מרוקו מוחמד השישי. מדינות רבות ברחבי העולם את נכונותן לסייע
(צילום: Carlos Alvarez / Getty Images)
לפי הערכות של הבנק העולמי, שהושמעו עוד לפני רעש האדמה, שיעור הצמיחה השנה של המשק המרוקאי, החמישי בגודלו ביבשת השחורה, היה צפוי להסתכם בכ־3%. לגבי השנה הבאה, העריך הבנק המרכזי של מרוקו כי הצמיחה תעמוד על למעלה מ־3.5% אם כי הוא לא שלל אפשרות להוריד את צפי הצמיחה בהתאם למגמות הבינלאומיות ובדגש על השפעת המלחמה בין אוקראינה לרוסיה.
עד כה השנה, היו סימנים מעודדים למשק המרוקאי שברבעון הראשון רשם צמיחה של 3.5% לעומת 0.5% בתקופה המקבילה של 2022. עיקר הצמיחה הושגה בזכות זינוק של קרוב ל־7% בפעילות מגזר החקלאות במרוקו.
למרות נתוני הצמיחה הללו, האתגר הגדול של המשק המרוקאי הוא שיעור האבטלה הגבוה. לפי הנתונים העדכניים ביותר שפורסמו והמתייחסים לרבעון הראשון של 2023, שיעור האבטלה הגיע ל־12.9% בהשוואה ל־12.1% ברבעון המקביל של שנת 2022. שיעור האבטלה בקרב הצעירים המרוקאים מגיע ללמעלה מ־35% — נתון המסביר היטב את השאיפה של רבים מהם לצאת מהממלכה ולחפש את פרנסתם ועתידם ביבשת האירופית.
