ה-OECD פסימי: "הצמיחה תרד, האבטלה תעלה והאינפלציה תישאר גבוהה גם ב-2024"
ה-OECD פסימי: "הצמיחה תרד, האבטלה תעלה והאינפלציה תישאר גבוהה גם ב-2024"
הארגון מפרסם תחזית קודרת לכלכלה הגלובלית: הצמיחה בארה"ב השנה – 0.2% בלבד; שיעור האבטלה במדינות המפותחות יעלה ל-5.5% ב-2024; ישראל תצמח ב-2.8% ב-2023, לעומת 3.4% בתחזית הקודמת
ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות שישראל חברה בו, מעדכן בפעם השלישית ברציפות את תחזית הצמיחה לכלכלה הגלובלית ולמערב כולו שצפוי לסבול מהאטה חריפה, בתוכה חלק מהמשקים הגדולים ממיתון של ממש. כמו כן, לפי התחזיות, האינפלציה בעולם בכלל ובמערב בפרט צפויה להישאר גבוהה –מעל יעד של 3% גם ב-2024 (5.5%), כאשר במקביל, האבטלה בקרב המדינות המפותחות תגדל באופן עקבי עד 2024 מ-5% השנה ל-5.3% בשנה הבאה ו-5.5% ב-2024. מדובר בתחזית קודרת שמשקפת תרחיש של "סטגפלציה" (מיתון ואינפלציה יחד) מובהקת.
תחזית קודרת במיוחד מספק אותו ארגון עבור ארה"ב ואירופה, שתי הלקוחות הגדולות ביותר של הכלכלה הישראלית, שצפויות להאט בחדות ולצמוח בחצי אחוז בלבד בשנה הבאה. יתרה מזו, כלכלת ארה"ב צפויה להגיע לסוף השנה הנוכחית כמעט ללא צמיחה (0.2% בלבד). לפי ה-OECD, האינפלציה בשתי הכלכלות תשוב ליעד יציבות המחירים רק במהלך 2024.
מי שצפויה לשלם מחיר לא קטן, כפי שרמזו אתמול בכירי בנק ישראל בהודעת הריבית שעלתה בחצי אחוז בלבד (אחרי שתי העלאות של 0.75%), תהיה כלכלת ישראל. "ההאטה העולמית תוריד את הביקושים משותפות הסחר של ישראל. האינפלציה המוגברת מכבידה על ההכנסה הפנויה ועל המשך גידול בצריכה הפרטית. עליית הריבית הריאלית ואי הוודאות הגבוהה צפויות להאט את ההשקעות במשק" כותבים כלכלני ה-OECD בפרק על ישראל. בעקבות כך, סבורים ב-OECD כי כלכלת ישראל תאט ותצמח בשנה הבאה רק ב-2.8% לעומת צמיחה של 6.3% השנה, ולעומת תחזית קודמת לשנת 2023 של 3.4%.
עוד מעריכים ב-OECD כי "שוק העבודה יתקרר מעט ככל שהצמיחה תתמתן. האינפלציה תאט בהדרגה לכיוון האמצע היעד (קרי, 2% אך רק ב-2024-א.פ.), התומכת בגידול הביקושים המקומיים לקראת 2024" ומזהירים "סכסוך ממושך באוקראינה עלול להשפיע לרעה על הכלכלה באמצעות אינפלציה מתמשכת וירידה בביקושים החיצוניים (פגיעה ביצוא-א.פ.). עלייה באירועים ביטחוניים עלולה להגביר את אי הוודאות, ולהכביד על צריכה והשקעה".
לפי המספרים שניפק ה-OECD, סך כל הביקושים לתוצר הישראלי צפויים לצנוח בחדות בהובלת הירידה בייצוא, אך גם הצריכה וההשקעות, כאשר האבטלה צפויה לעלות בעקביות מ-3.6% השנה, ל-3.8% בשנה הבאה ואף להגיע ל-4% כבר ב-2024. כמו כן, אינפלציית הליבה (האינפלציה ללא אנרגיה וללא מזון) צפויה להיות מעל היעד הן השנה והן בשנה הבאה (בממוצע) ולשוב אל תוך היעד ב-2024.
גם הפעם מקפידים ב-OECD להעניק כמה וכמה המלצות מדיניות לתקופה המאתגרת המתקרבת: "האינפלציה הגבוהה שמעל היעד והביקוש המקומי האיתן דורשים את המשך ההידוק ההדרגתי של המדיניות המוניטרית (העלאות ריבית). המדיניות הפיסקלית (תקציבית) צריכה להישאר הדוקה כדי לא להוסיף לחצים אינפלציוניים ולא לחייב את בנק ישראל למדיניות מוניטרית הדוקה עוד יותר. תמיכות ממשלתיות כדי למתן את העלייה במחירי האנרגיה ושאר מוצרים, ככל שהן נדרשות, חייבות להיות זמניות וממוקדות היטב עבור משקי הבית הפגיעים ביתר, וגם להתיישר עם היעדים הסביבתיים תוך שמירת תמריצים לחיסכון באנרגיה".
