ירידה של 40% בתנועת כלי שיט בים האדום: "הנתיב החלופי עלול להאריך את המסע בחודש"
ירידה של 40% בתנועת כלי שיט בים האדום: "הנתיב החלופי עלול להאריך את המסע בחודש"
על פי נתונים של חברת MariTrace שמנטרת את פעילות הספינות, על רקע האיום החות'י שטו אתמול 210 ספינות בים האדום לעומת כ-330 בחודש שעבר. בינתיים המדינות שהצטרפו לכוח הימי כבר החלו בפעולות ההגנה ומעבירות ספינות מלחמה לאזור
ארה"ב הודיעה השבוע על הקמת כוח משימה בינלאומי להגנה על ספינות בים האדום במטרה למנוע שיבושים נוספים למסחר העולמי, אך בינתיים נראה שחברות הספנות דבקות בהחלטה שלהן להימנע מהנתיב. לפי נתונים שאספו בחברת MariTrace שמנטרת את פעילות הספינות, נכון ליום שלישי בערב שטו בים האדום 210 ספינות בלבד, זאת על אף שהנתיב שמתחיל או מסתיים בתעלת סואץ הפך לאחד העמוסים ביותר מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה לפני קרוב לשנתיים. לשם השוואה, בחודש שעבר שטו בנתיב הימי 330 ספינות.
כך למשל, מארסק, אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם, הודיעה שלשום כי עצרה כ-20 ספינות – מחציתן ממתינות מזרחית למפרץ עדן והשאר צפונית ודרומית לתעלת סואץ.
הירידה הזו בתנועה נובעת מהתקפות המורדים החות'ים בתימן נגד ספינות מסחריות שעוברות במיצר באב אל מנדב. ההסלמה בתקיפות הללו הובילה כאמור חברות רבות, ביניהן מארסק ו-BP להכריז בשבוע האחרון על הפסקת השייט באזור והארכת המסע דרך כף התקווה הטובה באפריקה. מאז החלה המלחמה בעזה דווח על יותר מעשר תקיפות על ספינות באזור, וחיל הים האמריקאי דיווח על יירוט כעשר התקפות רחפנים.
ההתקפות הללו והחלטת החברות להימנע מהים האדום עלולות לשבש מחדש את שרשראות האספקה העולמיות, שמתאוששות משיבושי הקורונה. הנתיב מייצג 30% מכלל תנועת ספינות המכולות ונחשב למעבר חיוני למשלוחי נפט.
חברת הספנות הנורבגית Wallenius Wilhelmsen מסרה אתמול (ג') כי להערכתה ההחלטה להסיט את הספינות לאפריקה תוסיף בין שבוע לשבועיים לאורך המסעות. בדומה, מייקל אלדוול, סגן נשיא בחברת הלוגיסטיקה השוויצרית Kuehne+Nagel, אמר לפייננשל טיימס כי המסע בין אסיה לאירופה אורך לרוב 30-40 ימים, אך "הבחירה בנתיב חלופי מאסיה לאירופה עלולה להאריך את המסע בשלושה עד ארבעה שבועות". בהתאם, קמעונאיות החלו להזהיר מעיכובים ושיבושים נוספים. כך למשל, איקאה הודיעה כי המצב "יוביל לעיכובים ועלול להגביל את הזמינות של חלק מהמוצרים".
שיבושים נוספים צפויים גם במשלוחי גז טבעי נוזלי (LNG). לפי חברת הייעוץ ICIS שמנטרת נתונים על ספינות, שלוש ספינות הנושאות גז טבעי נוזלי שנחכרו על ידי חברות גונבור ויצרנית הגז האמריקאית Cheniere שינו מסלול כדי להימנע מהים האדום. כ-8% ממטעני ה-LNG העולמיים עברו השנה בתעלת סואץ, ולפי חברת המחקר וורטקסה, 8.2 מיליון חביות ביום של נפט ומוצרי נפט עברו בים האדום בין ינואר לנובמבר. קטאר היא היצואנית המובילה של גז לאירופה בנתיב, ומעבר לנתיב חלופי דרך כף התקווה הטובה יאריך את המסע של ספינות הגז הקטארי ב-145%, שהם 22 ימים נוספים.
בעקבות החששות לשיבושים במסחר שעלולים להעלות מחדש את האינפלציה הודיע שלשום שר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין על הקמת כוח ימי בינלאומי. בכוח ישתתפו עשר מדינות ובמסגרתו ספינות מלחמה ילוו ספינות מסחריות שיחצו את האזור.
אתמול ערך אוסטין פגישת וידיאו עם נציגי המדינות המשתתפות, ובה הזהיר שהאיום לכלכלה העולמית יימשך אלא אם מדינות נוספות יצטרפו למאבק. "הוא חזר על כך שהקהילה הבינלאומית עומדת בפני אתגר עולמי חסר תקדים שמחייב פעולה משותפת", נמסר מהפנטגון. בינתיים המדינות שהצטרפו ליוזמה הן בריטניה, צרפת, קנדה, הולנד, איטליה, נורבגיה, סיישל ובחריין. כלומר, אף מדינה גדולה במזה"ת לא לוקחת חלק, זאת על אף שמדינות ערביות רבות תלויות במסחר שעובר בים האדום. כך למשל, מצרים הרוויחה בשנה שעברה סכום שיא של 9.4 מיליארד דולר מספינות שעברו בתעלת סואץ בדרכן מהים האדום או אליו, שייצגו 2% מהתמ"ג ושימשו כמקור חשוב למט"ח. המדינה הערבית היחידה בכוח המשימה היא בחריין.
לפי הניו יורק טיימס, הסיבה לאי הצטרפותן היא התמיכה הקולנית של ארה"ב בישראל במלחמה בעזה, ולכן אף מדינה ערבית לא מעוניינת להיות מקושרת לארה"ב במיזם צבאי. "זהו באמת רגע לא נעים ומביך עבור מרבית המדינות הערביות", אמר ד"ר צנעם ואקיל מצ'נתאם האוס. "הן לא רוצות להיתפס כאילו הן תומכות בהרס של עזה בידי ישראל".
לעומת זאת, המדינות שהצטרפו לכוח הימי כבר החלו בפעולות ההגנה. בריטניה העבירה משחתת לים האדום. באתר פוליטיקו דיווחו כי המשחתת HMS Diamond, שפעלה באזור תצטרף כעת באופן רשמי לכוח הבינלאומי. איטליה הודיעה כי תשלח לאזור מוקדם מהמתוכנן ספינה באורך 144 המצוידת בטילים ארוכי טווח, והיא תחצה את תעלת סואץ כבר ב-24 בדצמבר. ואילו שר ההגנה הגרמני אמר כי הם בודקים את האפשרות של העברת ספינות לאיזור, אך עוד לא התקבלה החלטה רשמית. "ההתקפות הלא חוקיות הללו הן איום על הכלכלה העולמית שמערער על הביטחון האיזורי ועלול להוביל לעליית מחירי הדלק", אמר שר ההגנה הבריטי גרנט שאפס.
