מדגמים באיטליה: ניצחון היסטורי לימין הקיצוני, ג'ורג'ה מלוני תהיה ראשת הממשלה
מדגמים באיטליה: ניצחון היסטורי לימין הקיצוני, ג'ורג'ה מלוני תהיה ראשת הממשלה
בתום יום הבחירות המדגמים באיטליה מבשרים על ניצחונה של ג'ורג'ה מלוני, ראש מפלגת "האחים של איטליה" והאישה הראשונה אי פעם שתעמוד בראשות ממשלה איטלקית. לפי תאגיד השידור הציבורי של איטליה, גוש הימין זכה ל-41%-45% מהקולות, מספיק כדי להבטיח רוב בשני בתי הפרלמנט
היסטוריה לימין הקיצוני באיטליה: לפי מדגמי הבחירות שפורסמו עם תום ההצבעה, מפלגת "האחים של איטליה" זכתה הלילה (בין ראשון לשני) בבחירות הכלליות במדינה, ומנהיגתה ג'ורג'ה מלוני צפויה להפוך לאישה הראשונה אי פעם שתעמוד בראשות הממשלה. זו הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה ונפילת הדיקטטור בניטו מוסוליני שפוליטיקאי מהימין הקיצוני יעמוד בראשות הממשלה. במדגמי הבחירות זכתה מפלגתה של מלוני ל-22.5%-26.5% מהקולות, מפלגת ה"ליגה" ב-8.5%-12.5% מהקולות, ומפלגת "פורצה איטליה" ל-5%-9% מהקולות.
בנוסף לכך "המפלגה הדמוקרטית" מגוש השמאל, לפי המדגמים, היא המפלגה השנייה בגודלה, כשלפי מדגם תאגיד השידור היא זכתה ב-17%-21% מהקולות. תנועת "חמשת הכוכבים" הפופוליסטית, בראשות ג'וזפה קונטי, קיבלה בין 13.5% ל-17.5% מהקולות.
לאחר פרסום תוצאות המדגמים מלוני אמרה כי המצביעים האיטלקים העניקו לה מנדט ברור להרכבת הממשלה הבאה, וקראה לאחדות בעם כדי להתעמת עם האתגרים העומדים בפני איטליה. "אם ניקרא למשול באומה זו, נעשה זאת עבור כל האיטלקים, במטרה לאחד את העם, ונדגיש את מה שמאחד בינינו במקום את מה שמפריד", אמרה, והוסיפה: "לא נבגוד באמונכם".
מפלגת "האחים של איטליה" (Fratelli d'Italia) צמחה מארגון נאו-פאשיסטי שהוקם אחרי מלחמת העולם השנייה, והסמל שלה כולל איור של להבה בצבעי הטריקולור האיטלקי, סמל נאו-פשיסטי מאותה התקופה. מלוני, שתומכת בנקיטת יד קשה יותר נגד מהגרים, בהפחתת התלות באיחוד האירופי ובקידום הנצרות וערכי המשפחה המסורתית (ראו כתבת פרופיל כאן), גיבשה הסכם משולש עם מפלגות הימין של מתיאו סלביני וסילביו ברלוסקוני, והם צפויים לאפשר לה להרכיב ממשלה.
בעוד מלוני טוענת כי אין כל קשר בין מפלגתה לבין פשיזם, וכי הטוענים כך רק מנסים להפחיד את הבוחרים כדי למנוע מהם להצביע לה, מבקרי "האחים של איטליה" מתעקשים שתומכי פשיזם עדיין נמצאים למכביר בשורותיה. בשבוע שחלף פרסם העיתון "לה רפובליקה" דברים שכתב לפני שמונה שנים ברשתות החברתיות מועמד מטעם המפלגה בבחירות בסיציליה, ושבהם כינה את היטלר "מדינאי ענק" והתגאה בכך שמלוני היא "פשיסטית מודרנית". המפלגה מיהרה להשעותו ולנתק את הקשרים איתו.
מלוני, הפייבוריטית המובהקת להקמת ממשלת קואליציה, אינה צפויה ללקק דבש בתוך הברית שלה. סלביני, שעד לא מזמן היה בעצמו המנהיג החזק ביותר של הימין הקיצוני באיטליה, רואה עם מלוני עין בעין בתחומים הנוגעים למאבק בהגירה ולקידום הנצרות וערכי המשפחה, אך בעניינים אחרים הם חלוקים, ואחד הנושאים האלה הוא המדיניות כלפי רוסיה. סלביני נודע כמעריץ של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין, ותקף את המערב על הסנקציות שהטיל על מוסקבה בעקבות הפלישה לאוקראינה, ואילו מלוני תומכת נחרצות בהמשך הזרמת הנשק והסיוע לקייב.
גם ברלוסקוני, הצלע השלישית בברית, נודע כתומך של פוטין, ויתרה מכך – כידידו הקרוב. לפני כשבוע חולל סערה באיטליה כשהצהיר כי פוטין בסך הכל "נדחק" לפלוש לאוקראינה "על ידי העם הרוסי, על ידי מפלגתו ועל ידי שריו", וכי כל מה שהנשיא הרוסי רצה הוא להעמיד "אנשים הגונים" בראש ההנהגה בקייב, במקום וולודימיר זלנסקי וממשלתו – ואז לעזוב את אוקראינה בתוך שבוע. לאחר ביקורת חריפה פרסם ברלוסקוני הודעת הבהרה שבה טען כי דבריו הוצאו מהקשרם: "עמדתי ברורה, ההתקפה על אוקראינה בלתי מוצדקת ובלתי מתקבלת על הדעת. תמיד נתמוך באיחוד האירופי ובנאט"ו".
למרות המתחים בתוך הברית שלה והמערכת הפוליטית הלא יציבה של איטליה (מאז 1946 שלטו בה כמעט 70 ממשלות), מלוני מבטיחה שתצליח להנהיג ממשלה שתשלים חמש שנות כהונה. תוכניתה כוללת הורדת מסים, השקעה גדולה יותר בתוכניות חברתיות והגנה גדולה יותר על האינטרסים של איטליה בזירה הבינלאומית. סקרים מלמדים כי הנושא החשוב ביותר לאיטלקים כעת הוא העלייה החדה שנרשמת לאחרונה ביוקר המחיה, והוא דוחק לשוליים שאלות כמו פשיזם וליברליזם.
מלוני בת ה-45 צפויה להתמנות לראשות הממשלה בדיוק 100 שנה אחרי מוסוליני, הדיקטטור הפשיסטי של איטליה, שעלה לשלטון באוקטובר 1922. למלוני עצמה יש קשרים לשושלת מוסוליני: בשנת 2019 היא הציגה בגאווה את קאיו ג'וליו צ'זארה מוסוליני, נינו של הדיקטטור, כאחד המועמדים שלה לפרלמנט האירופי, אך בסופו של דבר הוא הפסיד במרוץ.
בסרטון שפרסמה לאחרונה, ושבו דיברה באנגלית, בצרפתית ובאיטלקית, היא הצהירה כי הימין האיטלקי זנח את הפשיזם כבר לפני עשרות שנים, וגינתה באופן שאינו משתמע לשתי פנים את דיכוי הדמוקרטיה ואת "החוקים המחפירים נגד יהודים", כלשונה. כוונתה לחוקים שאסרו ב-1938 על הקהילה היהודית של איטליה לקחת חלק בעולם העסקים, במערכת החינוך ובפעולות אחרות בחיי היום-יום, ושסללו את הדרך לגירושם של רבים מיהודי איטליה למחנות ההשמדה הנאציים.
