ניתוח כלכליסטארה"ב חילקה מיליארדי דולרים בטעות, חלקם נחתו ביפן
ניתוח כלכליסט
ארה"ב חילקה מיליארדי דולרים בטעות, חלקם נחתו ביפן
במסגרת תוכניות התמריצים לקורונה, רבבות עסקים קיבלו לפי הערכות 3.7 מיליארד דולר שלא היו זכאים להם ו־450 מיליון דולר בהלוואות הועברו במסגרת הונאות. בנוסף, מיליוני דולרים נשלחו ליפנים שעבדו בעבר בארה"ב אך כבר אינם חיים בה
זה כמה חודשים שהממשל האמריקאי מזרים מיליארדי דולרים מתוכניות סיוע לציבור ולמשק, אלא שעכשיו מתברר שחלק ניכר מאוד מההון הזה לא הגיע לידיים המיועדות.
על הפיאסקו האחרון חתומה רשות המסים האמריקאית (IRS) ששלחה, לפי דיווחים שונים, אלפי צ'קים לאזרחים זרים שלא מתגוררים בארה"ב ולא זכאים לתשלומים הישירים. התשלומים שהוזרמו בבהלה ובמהירות נשלחו בדואר ללא בקרה נאותה, וחלקם כבר הופקדו בידי אותם נמענים בחשבונות הבנקים הזרים.
כעת נאלץ האוצר האמריקאי לעשות ככל יכולתו להשבת התשלומים האבודים ומבקש מאלו שקיבלו צ'קים בדואר שלא יפקידו אותם וישלחו אותם חזרה אל משרדי הרשויות.
ההמחאות הופקדו בבנקים
לפי בדיקה של "ניקיי אסיה", מגזין פיננסי מוביל ביפן, אזרחים יפנים רבים שלא מתגוררים כבר שנים רבות בארה"ב, לא משלמים מסים או מגישים החזרי מס, קיבלו בחודשים האחרונים לביתם ביפן צ'קים מחבילות התמריצים. זאת, כאשר הזכאים לתשלומים הללו הם אזרחי ארה"ב וזרים שחיים במדינה והגישו החזרי מס. הסיבה לבלבול הנוכחי נעוצה בכך שמקבלי התשלומים הזרים נהנים מתשלומי ביטוח לאומי בגין תקופה שבה עבדו בארה"ב, בשעה שהם כבר לא מגישים דו"חות לרשויות המס האמריקאיות. היקף ההעברות טרם התבהר, אך ברור כי חלק ממקבלי התשלומים כבר הפקידו את הסכומים לחשבונות הבנק.
זו אינה הפעם הראשונה שטעות כזו מתרחשת. למעשה, מדובר בטעות חוזרת שה־IRS זיהתה כשחולקו תשלומי הסיוע הראשונים, והזהירה כבר לפני כחצי שנה שהתקלה תתרחש שוב אם יחולקו עוד כספים לאזרחים. גם אז הודיעו ב־IRS ובמשרד האוצר כי הם מתקשים לאתר את התשלומים, ולכן הם נאלצים להסתמך על כך שהאנשים שקיבלו אותם, יחזירו אותם. לפי ההערכות, מיליוני דולרים הועברו בחודשים האחרונים לידיים הלא נכונות, אך זה עדיין לא גרם לממשל להאט את הקצב. הסיבה: העדפה מודעת למהירות על פני דיוק, מתוך מחשבה שהמדינה מסוגלת לספוג את שולי הטעויות הללו.
מאז פרץ משבר הקורונה, הממשל האמריקאי — קודם תחת נשיאותו של דונלד טראמפ וכעת ג'ו ביידן — שחרר למשק סיוע בהיקף מצטבר של 5 טריליון דולר. שלוש חבילות ההצלה נועדו לסייע לממשל המקומי, למערכות הבריאות והחינוך, לעסקים גדולים וקטנים ולאזרחים באופן ישיר. אך הזרמת מזומנים בהיקף כה גדול דורשת פיקוח הדוק. גם הנשיא הקודם טראמפ וגם הנשיא הנוכחי ביידן מינו גורמים ייעודיים שמטרתם לוודא שהכסף מגיע לידיים הנכונות, אך ככל שנוקפים החודשים, מתבררת תמונה עגומה למדי, שעל פיה הפיקוח על ההון לא התייעל אלא הסתבך.
רק בתחילת מאי פרסם המפקח המיוחד של משרד האוצר לתוכניות ההבראה מהמגפה, דו"ח רשמי חריף בנושא. בריאן מילר, שמונה באפריל שעבר על ידי טראמפ לשמש מבקר לשימוש בתוכנית הסיוע (SIGPR), טען כי נמנעה ממנו היכולת לבצע חקירות מקיפות. בין היתר הסביר, שבשל חילוקי דעות על סמכויות, הגביל משרד המשפטים את הפיקוח שלו כך שהוא מכוון רק לתוכניות הלוואות החירום של הפדרל רזרב בהיקף של חצי מיליארד דולר.
"הפיקוח הצטנן"
מילר טען עוד, כי ברגע שהוחלף הממשל, נמנע ממנו פיקוח גם על תוכניות אלה, וכל צוותו, המונה 42 איש, נותר ללא מעש. "הפיקוח הצטנן", הוא כתב, והסביר כי יכולתו לעקוב ולחקור הונאה וניצול לא תקין של הכספים נפגעה בשל "צמצום גישה למאגרי סיוע מסוימים". "המסקנה היחידה שלי היא שהדברים לא עובדים טוב", סיכם מילר ואף קרא לקונגרס לתקן את החקיקה כדי שכוח המשימה שלו יקבל סמכות פיקוח מפורשת.
יחידת הפיקוח של מילר אינה היחידה שמזהה שורה של בעיות בחלוקת כספי הסיוע. המפקח הכללי של מינהל העסקים הקטנים (SBA) שחרר דו"ח בינואר שבו העריך כי הסוכנות אישרה הלוואות PPP (תוכנית הגנה על המשכורות) בהיקף של כ־7 מיליארד דולר ל־55 אלף עסקים, שעלולים להיות לא זכאים, וכי כ־43 אלף עסקים אחרים קיבלו יותר כסף ממה שהיו אמורים לקבל בסכום עודף מצטבר של 3.7 מיליארד דולר. 15 אלף הלוואות בהיקף של 450 מיליון דולר נחשדות כהונאה וכוללות מעשים פליליים כמו זיופים, הצהרות כוזבות, גניבת זהויות, הונאת בנקים או הלבנות הון. לפי הערכות של ארגונים אזרחיים, במתן הלוואות אלו היו חסרים אמצעים בסיסיים ביותר כדי למנוע מאופורטוניסטים להגיש בקשות פיקטיביות.
לפי הערכות, העובדה שהלוואות אלו ניתנו על ידי מוסדות פיננסיים פרטיים שנהנו מעמלות פעילות של כ־5%, יצרה מבנה תמריצים גרוע במיוחד לזיהוי מוקדם של אותן בקשות מזויפות. חלק מהמוסדות הם חברות פינטק צעירות, שהציעו מתן הלוואות אוטומטיות ומהירות. אלה נועדו להנגיש את הכספים לעסקים קטנים שאין להם את הקשר לבנקים הגדולים, ושהחמיצו בשל כך את חבילות הסיוע הראשונות. אחת החברות הללו היא Kabbage שלפי בדיקה של ProPublica, שפורסמה בשבוע שעבר, חילקה 7 מיליון דולר ל־378 עסקים שלא היו זכאים לכך. החברה עצמה עיבדה 300 אלף בקשות ומשרד המשפטים פתח בחקירה בנושא.
עד היום חולקו בחישוב כולל 788 מיליארד דולר בתוכנית PPP ל־6.04 מיליון עסקים, כשגובה ההלוואה הממוצעת עמד על כ־70.4 אלף דולר. לתוכנית כ־5,400 מלווים מאושרים על ידי SBA.
לפי משרד המשפטים, עד כה נפתחו 119 תיקי חקירה ל־209 איש הקשורים להונאה בתוכנית PPP. מבקר מיוחד אף מצא, כי מעל 2 מיליון הלוואות PPP בשווי כולל של 84 מיליארד דולר סומנו ככאלה שאינן מורשות לפי חוק ה־CARES (החוק שתחתיו אושרה חבילת הסיוע הראשונה במרץ 2020).
גוצ'י מכספי הונאה
אחת החקירות המשמעותיות הללו הגיעה לסיומה רק בשלהי אפריל, אז הודה מנכ"ל חברת פינטק כי הונה את SBA בבקשות ה־PPP לחברות שבשליטתו ומשך במרמה 7 מיליון דולר, שבהם רכש לעצמו אביזרי יוקרה כמו שעון רולקס ופריטים מגוצ'י, לואי ויטון ושאנל.
לנוכח העדויות ההולכות ונערמות על מחדל הפיקוח, ממשל ביידן הקים בשבוע שעבר צוות שנועד להיאבק בהונאות ספציפיות לחבילות הסיוע השונות. "כוח המשימה יגביר וישלב את מנגנוני התיאום הקיימים בתוך המחלקה וימשיך לעבוד בתיאום הדוק עם גורמים אחרים בממשל הפדרלי", נכתב בהודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים. "הוא יעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם המחלקות השונות כדי לשתף מידע ותובנות שנצברו מניסיון אכיפה קודם, במטרה להפחית את האיום הפוטנציאלי על העם האמריקאי ולתוכניות הסיוע, ויסייע לסוכנויות שאמונות על ניהול תוכניות הסעד הללו להגדיל את המאמצים למניעת הונאה". לפי הודעת משרד המשפטים, גורמי הפיקוח "ילמדו את מגמות ההונאה והטקטיקות הבלתי חוקיות". עם פרסום ההודעה ציין מילר, כי הוא "מאוכזב" מכך שיחידת הפיקוח שלו לא הוזכרה בהודעה.
