עוד איום על ביטחון המזון: התחממות יתר של האוקיינוסים
עוד איום על ביטחון המזון: התחממות יתר של האוקיינוסים
דו"ח חדש של האו"ם מזהיר מפני חזרה של תופעת האל ניניו כבר ביוני. המשמעות: תנאי מזג אוויר יבשים באזורי גידול במרכז אמריקה, אפריקה ואסיה וגשמים חריגים בארה"ב ובטורקיה. מומחה אקלים לכלכליסט: "השפעה אפשרית גם בישראל"
האם העולם נמצא בפתחו של עוד קיץ רותח, שעלול לגבות מחיר בחיי אדם ובכלכלה. הטמפרטורות באוקיינוסים בעולם שברו שיאים חדשים בשבועות האחרונים, לרבות גלי חום ימיים קיצוניים. לפי מדענים, ההאצה המהירה של טמפרטורות האוקיינוסים בחודש האחרון היא חריגה, בתקופה של השנה שבה הן יורדות בדרך כלל מהשיא השנתי. החשש הוא כי ההתחממות המהירה עלולה להיות סימן להתקדמות מהירה מהצפוי של שינויי האקלים, כשבפתח אף צפי לחזרת תופעת האל ניניו בקיץ הקרוב.
ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) הזהיר בשבוע שחלף מפני חזרה אפשרית של התופעה כבר ביוני, זאת לאחר שלוש שנים שבהן שררה תופעת לה ניניה, שהביאה לתנאים קרירים יותר ברקע ההסלמה במשבר האקלים. לפי הארגון, אל ניניו עלול להוביל לתנאי מזג אוויר יבשים באזורי גידול מרכזיים של מרכז אמריקה, דרום אפריקה והמזרח הרחוק של אסיה, בעוד שבמזרח הקרוב של אסיה ובמזרח אפריקה הצפי הוא לגשמים חריגים. לפי הארגון, המשמעות עלולה להיות פגיעה בכלכלה, שכן אל ניניו היא מניע מרכזי של אירועי מזג אוויר קיצוניים המציבים סיכון גבוה בפני ביטחון המזון העולמי.
לפי הדו"ח, מדינות כמו אוסטרליה, בוליביה, ברזיל, תאילנד ומקסיקו נמצאות בסיכון לחוות תנאי יובש חריגים, ואילו בארה"ב, אפגניסטן וטורקיה, הצפי הוא לגשמים עזים. לפי הערכות מומחי אקלים, תופעת אל ניניו יכולה להוסיף 0.2 מעלות צלזיוס לטמפרטורות הגלובליות.
הטמפרטורות שנמדדו על ידי מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי של ארה"ב הגיעו לשיאים בסוף החודש שעבר, ומאז הם אינם יורדים. במשך 45 ימים רצופים לפחות, הטמפרטורה הממוצעת באוקיינוסים לא ירדה מתחת ל־21 מעלות צלזיוס, השיא המקסימלי שנרשם מאז החלו מדידות הטמפרטורה. מלבד הנזק הנשקף לבעלי החיים, אוקיינוסים חמים יותר מספקים אנרגיה לסופות טרופיות, סופות ציקלון, הוריקן וטייפון, ואף גורמות לעלייה גובה פני הים. לכן, התפתחות מערכת חמה לאורך זמן באוקיינוסים עלולה להוביל לאירועי אקלים קיצוניים יותר.
האוקיינוסים מכסים שני שלישים מכדור הארץ וממלאים תפקיד משמעותי מאוד במערכת האקלימית. בעשורים האחרונים הם פועלים כמעין חיץ בפני משבר האקלים, הן על ידי ספיגת כמויות אדירות מהפחמן הדו־חמצני ששפכנו לאטמוספירה, והן על ידי אגירת כ־90% מעודפי האנרגיה והחום שנוצרים באטמוספירה בשל הפעילות האנושית. בכך, האוקיינוסים מפחיתים חלק מההשפעות של החימום העולמי על היבשה. כאשר האוקיינוסים מתנהגים כמו ספוג של גזי החממה האנושיים, הם מתחמצנים, וגם יכולתם לספוג גזי חממה נפגעת. מחקר שפורסם בשבוע שעבר חשף התפתחות מדאיגה: במהלך 15 השנים האחרונות, כדור הארץ אגר חום בכמויות דומות לאלה שנאגרו ב־45 השנים שקדמו לכך, כאשר רוב האנרגיה הנוספת נספגה באוקיינוסים.
למרות שעדיין מוקדם לומר מה בדיוק גורם לשיא החום הנוכחי באוקיינוס, וייתכן שהוא עשוי לשכוך בקרוב, הממצאים החדשים הציתו נורות אזהרה אצל מדענים ברחבי העולם וחשש כי בשילוב עם אירועי מזג אוויר אחרים, הטמפרטורה בעולם עשויה להגיע לרמה חדשה ומדאיגה עד סוף השנה הבאה.
"תופעת האל ניניו פקדה אותנו לאחרונה ב־2016, שנת שיא של טמפרטורה ואירועי קיצון בעולם", הסביר ל"כלכליסט" ד"ר עמיר גבעתי מהחוג למדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. "התופעה הזו עלולה לתרום להתעצמות של תופעות מזג אוויר קיצוניות כגון בצורות חמורות באסיה ושיטפונות ענק בחלקים של יבשות אמריקה הדרומית והצפונית ואפריקה", הוא מזהיר. לדבריו, אם אכן צודקים המודלים האקלימיים, ובחודשים הקרובים תלך תופעת האל ניניו ותקצין, צפויות לכך השפעות על החקלאות, הכלכלה ומחירי הסחורות בעולם. "השפעת תופעת האל ניניו על ישראל איננה חד־משמעית ובאזורנו ישנם גורמים נוספים המשפיעים על מזג האוויר, כגון מערכות שמגיעות מאירופה", מסביר גבעתי. "עם זאת, שנות אל ניניו קיצוניות מאופיינות במזג אוויר סוער גם אצלנו, לפחות בתחילתה של עונת הגשמים. דצמבר 2016, אז היה אל ניניו חזק, היה אצלנו גשום במיוחד ולווה בהצפות בחוף ובשפלה. החודשים הקרובים יראו עד כמה קיצונית תהיה השפעת האל ניניו על העולם כולו".
