ניתוחהתביעה של ג'והנסון היא יריית הפתיחה לשכתוב חוזים עם כוכבים
ניתוח
התביעה של ג'והנסון היא יריית הפתיחה לשכתוב חוזים עם כוכבים
כוכבת "האלמנה השחורה" תבעה את דיסני על אחוזים מהכנסות הסרט בסטרימינג, ובתגובה האולפנים חשפו את שכרה והאשימו אותה בהתעלמות ממשבר הקורונה. הסכסוך עשוי להגדיר מחדש את יחסי העבודה בתעשייה
שני פרטים הם חיוניים בהבנת התביעה שהגישה כוכבת הקולנוע סקרלט ג'והנסון נגד אולפני דיסני בשבוע שעבר. האחד, שהסרט "האלמנה השחורה" היה האחרון שלה ביקום הקולנועי של מארוול. הדמות שלה מתה בסוף ״הנוקמים: סוף המשחק״, ו״האלמנה השחורה״ היה סרט סולו שמספר סיפור ישן של הדמות הזאת, כמעין מחוות פרידה. כל החוזים של ג׳והנסון עם מארוול ואולפני דיסני הגיעו לסיומם. ספק אם היא, סוכניה ופרקליטיה היו מעזים לצאת למלחמה כה מתוקשרת מול דיסני, אם היה חשש שהיא תפוטר מהמותג הקולנועי הכי רווחי בכל הזמנים. ג׳והנסון חזקה מול דיסני, כי אין להם עסקים משותפים כרגע.
הפרט השני - בסוף 2020 פורסם שאולפני וורנר שילמו לגל גדות מיליוני דולרים כדי לקבל את הסכמתה לכך ש״וונדר וומן 1984״ יופץ בשירות הסטרימינג HBOMax במקביל להפצתו בבתי הקולנוע. גדות לא היתה היחידה. וורנר שילמו פיצויים בגובה 250 מיליון דולר גם לוויל סמית, לדנזל וושינגטון ולאולפני לג׳נדרי (מפיקי "חולית"), כדי שיסכימו להפצה של סרטיהם בסטרימינג במקביל להפצה בבתי הקולנוע.
ג'והנסון רצתה כמו גל גדות
את מה שוורנר עשו דיסני לא עשתה כשהחליטה להפיץ גם היא את סרטיה בשירות הסטרימינג דיסני פלוס במקביל לבתי הקולנוע. ג׳והנסון רוצה את מה שגדות קיבלה: פיצוי על הבונוס שהיתה אמורה לקבל על כל כרטיס שנמכר בקולנוע.
"האלמנה השחורה" הכניס עד כה 320 מיליון דולר במכירות כרטיסים בעולם, והוויכוח שמתנהל כעת הוא סביב שאלה ספקולטיבית — כמה הסרט היה מכניס במכירות כרטיסים לולא היתה קורונה בעולם. ג׳והנסון וסוכניה נסמכים על כך שרוב סרטי מארוול הכניסו עד כה כמיליארד דולר, ושהאחוזים ממכירת הכרטיסים היו מכניסים לכיסה של הכוכבת בונוס של עוד 50 מיליון דולר. ג׳והנסון נסמכת על הודעה לעיתונות של מנהלי רשתות הקולנוע, שהאשימו את דיסני בכך שלמרות הפתיחה החזקה וההיסטורית של "האלמנה השחורה" בסוף השבוע הראשון, עם 80 מיליון דולר, העובדה שהסרט היה זמין גם בדיסני פלוס, ולפיכך גם זמין להורדות פיראטיות, גרמה לכך שמסוף השבוע השני צנחו ההכנסות משמעותית.
דיסני, ברגע של שיבוש דעת לא אופייני, פרסמה שבסוף השבוע הראשון לבכורה, כי הסרט הכניס לא רק 80 מיליון דולר בקופות בארה״ב אלא עוד 60 מיליון דולר ממנויי שירות דיסני פלוס שרכשו אותו לצפייה בעבור 30 דולר (כלומר, 2 מיליון צופים). ההודעה הזו לעיתונות, שנועדה להתרברב בכוחו של שירות הסטרימינג ובעוצמת המותג של מארוול, הולידה את התביעה של ג׳והנסון, שכן היא טוענת שגם מההכנסות האלה מגיעים לה אחוזים.
דיסני, בתגובה, תקפה את ג׳והנסון ובאופן לא אופייני חשפה את השכר שלה עבור הסרט (20 מיליון דולר). ג׳והנסון הואשמה בחוסר התחשבות במצב הייחודי שהסרט והאולפן פועלים תחתיו בתקופת הקורונה, שמשנה את כללי המשחק ופוגעת בהכנסות של כלל התעשייה.
איש לא בצד של האולפנים
תחילה, הקורונה העלימה את הסרטים מבתי הקולנוע. ואז, החל מ־2021, נעשה ניסיון חדש, בעיקר של האולפנים הגדולים, להפיץ סרטים בבתי קולנוע (בעיקר במקומות שבהם האוכלוסייה מחוסנת) במקביל להפצתם בשירותי צפייה ביתיים (בעיקר עבור ילדים, מבוגרים, לא מחוסנים ועצלנים). אם עד עכשיו היו אלה רשתות הקולנוע שזעמו שהשיטה החדשה הורסת להם את העסקים ודרשו את ביטול ההפצה הביתית, או דרשו לקבל פיצוי על ההפסדים, הרי שעכשיו גם הכוכבים נכנסים למאבק ודורשים את חלקם מול חוזים שנחתמו הרבה לפני המגפה. ג׳והנסון לא תהיה האחרונה. האולפנים מנסים להסתגל לעולם חדש של הפצה ומגלים שאיש לא נמצא בצד שלהם — לא רשתות הקולנוע, לא הכוכבים וגם לא הקהל.
אפילו אולפני דיסני, תאגיד הקולנוע החזק בעולם, לא באמת מבינים איך להתמודד עם העובדה שנתחים גדולים מהקהל מסרבים עדיין לחזור לאולמות, ושאולי סרטי הענק כבר לא מתאימים לאקלים הנוכחי. איש אינו יודע האם המצב ישוב לקדמותו. רשתות הקולנוע דורשות מהאולפנים לחזור למצב שבו הפצת הסרטים נעשית באופן בלעדי באולמות, לפני שהם מגיעים למסכים הביתיים. ועם התביעה של ג׳והנסון מסתמן שגם כל החוזים עם הכוכבים לסרטי הענק יצטרכו לעבור שכתוב. ואולי כמו תופעות הלוואי ארוכות הטווח שחשים מחלימי קורונה, גם זו תהיה אחת מתופעות הלוואי של האולפנים שמנסים להחלים מהמגפה: הסוף לסרטי ענק, עם כוכבי ענק ומשכורות ענק. כי כרגע, איש באמת לא מבין כיצד לחזור ולממן את המערכת הזאת, שהגיעה לשיא ההכנסות ב־2019, עם 42.5 מיליארד דולר, ואז נעלמה כמעט בן לילה, בגלל נגיף.
