טראמפ ממנה מכחיש אקלים לראשות הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב
טראמפ ממנה מכחיש אקלים לראשות הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב
לי זלדין, שהתנגד לחוקי אוויר ומים נקיים ותמך בקידוחי נפט, יוביל את ה-EPA; בקמפיין הבטיח טראמפ "להרוג" תקנות סביבתיות; עובדי הסוכנות חוששים מפגיעה במאבק בזיהום ובמשבר האקלים. ארה"ב צפויה לפרוש שוב מהסכם פריז
הכחשת משבר האקלים וביטול תקנות להגנה על הציבור מפני זיהום אוויר ומים, בדרך חזרה לבית הלבן, ובענק: נשיא ארה״ב הנבחר, דונלד טראמפ, בחר במכחיש שינויי האקלים לי זלדין לנהל את הסוכנות להגנת הסביבה במדינה (EPA). טראמפ הבטיח כי זלדין, חבר קונגרס לשעבר מטעם ניו יורק, "יבטיח החלטות הוגנות ומהירות של דה-רגולציה". מטרתו של טראמפ היא להחזיר את הגלגל לאחור, ולבטל החלטות סביבתיות רבות, בדומה לכהונתו הקודמת – אז ביטל יותר מ-100 רגולציות, החלטות וחוקים סביבתיים. גם בקמפיין הבחירות הנוכחי שלו, התחייב "להרוג" תקנות למלחמה בשינויי האקלים וזיהום האוויר, בין היתר על ידי הגבלת הזיהום האפשרי של כלי רכב דלקיים, וכעת מינויו של זלדין הוא הצעד הראשון של טראמפ בכיוון – עוד טרם החל את כהונתו באופן רשמי.
זלדין, בן 44, הוא תומך נלהב של טראמפ שהצביע נגד אישור תוצאות הבחירות ב-2020, כאשר כיהן כחבר קונגרס. טראמפ אמר שזלדין הוא "לוחם אמיתי למדיניות אמריקה פירסט" וכי "הוא יקדם החלטות דה-רגולציה הוגנות ומהירות. לשחרר את כוחם של עסקים אמריקאים, ובו בזמן לשמור על הסטנדרטים הסביבתיים הגבוהים ביותר, כולל האוויר והמים הנקיים ביותר על פני כדור הארץ". זלדין אמר שהמועמדות היא "כבוד" ושהוא מצפה להפחית את הבירוקרטיה בתור מנהל הסוכנות הסביבתית, אשר מפקחת בין היתר על זיהום מפעלים ("נבטל תקנות שגרמו לעסקים האמריקאיים להיאבק", כך לפי ראיון שנתן אמש לרשת ״פוקס ניוז״).
זלדין, בתפקידו, דווקא שואף לקדם צעדים שיאפשרו למזהמים לזהם יותר, מבלי לשאת באחריות לכך. ״נחזיר את דומיננטיות האנרגיה של ארה"ב, נחייה מחדש את תעשיית הרכב שלנו כדי להחזיר משרות אמריקאיות, ונהפוך את ארה"ב למובילה העולמית של בינה מלאכותית", כתב זלדין ברשת החברתית X. "נעשה זאת תוך הגנה על גישה לאוויר ומים נקיים". במהלך הקמפיין, זלדין תקף את "אג'נדת האקלים של השמאל הקיצוני" ותקף את הדמוקרטים על ש״הכריחו״ אנשים לנהוג במכוניות חשמליות. זלדין אף הצביע נגד חוק הפחתת האינפלציה, חוק האקלים של ביידן, שהזרים מאז נחקק בשנת 2022 לפחות 370 מיליארד דולר לאנרגיה נקייה ולרכבים חשמליים.
במהלך כהונתו כחבר קונגרס (2015-2023), הוא אף הצביע נגד חקיקה הקשורה למים נקיים לפחות תריסם פעמים, וחקיקת חוקי אוויר נקי לפחות חצי תריסר פעמים. במהלך ריצתו הכושלת לתפקיד מושל ניו יורק, הוא התחייב לבטל את האיסור שהטילה המדינה על קידוחים הידראולים של פצלי שמן, טכניקה הרסנית סביבתית לחילוץ גז ונפט מפצלי שמן, שאף גורמת לזיהום מי תהום. הוא גם קרא להקמת צינורות גז נוספים והשעיית מיסים שהוטלו במדינה על גז. בשנת 2020, עם זאת, הוא הצביע נגד חקיקה שהייתה מקצצת את התקציב של הסוכנות.
המועמד ל-EPA, אשר את כהונתו נדרש לאשר הסנאט האמריקני (בו יחזיקו הרפובליקנים רוב, עת יושבע טראמפ לנשיא בינואר), התבטא רק לעתים רחוקות בנושאי סביבה או אקלים, אולם כשעשה זאת – הביע עמדות אנטי מדעיות או סביבתיות. ב-2014 אמר שהוא "עדיין לא קונה את הטיעון שיש לנו בעיה רצינית, כמו אנשים אחרים" עם חימום עולמי, וב-2018 הבהיר שהוא לא תומך בהסכם האקלים של פריז, אשר מטרתו לכנס את מדינות העולם להפחתת פליטות ומאבק במשבר האקלים, ושטראמפ צפוי שוב להוציא ממנו את ארה"ב.
תקציב של ה-EPA השנה הוא 9.1 מיליארד דולר, ובסוכנות 15,130 עובדים. עובדים בסוכנות הסביבה האמריקאית כבר מעלים חשש שהם יהיו נתונים להתערבות פוליטית וכי עבודתם להגנה על האמריקאים מפני כימיקלים רעילים ופליטות גזי חממה וזיהום אוויר ממכוניות, משאיות ותחנות כוח תפגע קשות. בין היתר, לאור הצהרותיו של טראמפ והסביבה המקיפה אותו – הכוללת אנשי מפתח ב׳פרויקט 2025׳, עולה החשש כי תקציב הסוכנות יקוצץ משמעותית, לבטל תקנים ומשרות של יועצים מדעיים ולבטל תוכניות המתמקדות בקהילות החיות בסביבה של אוויר ומים מזוהמים מאוד. בניגוד לסוכנויות פדרליות רבות אחרות, סוכנות הסביבה היוותה מוקד מיוחד לנאצות עבור טראמפ, אשר מאשים אותה בפגיעה בתעשיות הנפט והגז.
עוד בטרם חזר טראמפ לבית הלבן, ולאחר התחייבויותיו במהלך הקמפיין, ברור כי המנצחות הגדולות בבחירות לנשיאות ארה״ב – הן חברות הגז והנפט, לצד חברות מזהמות אחרות. טראמפ הבטיח שוב ושוב לעסוק בכך שיוכלו להמשיך ולקדוח לאורך שנים, וכמה שיותר.
לפי דוח חדש שפורסם היום, בהזמנת לשכת המסחר הבינלאומית בארה"ב, שעה שבבאקו שבאזרביז׳אן מתכנסים נציגים מרחבי העולם בוועידת האקלים של האו״ם, מעלה כי אירועי מזג אוויר קיצוני עלו לעולם שני מיליארד דולר בעשור האחרון. הניתוח של 4,000 אירועי מזג אוויר קיצוניים הקשורים באקלים, משיטפונות ששוטפים בתים ברגע ועד לבצורות בוערות איטיות שהורסות חוות לאורך שנים, מצא שהנזקים הכלכליים הגיעו ל-451 מיליארד דולר בשנתיים האחרונות בלבד. הדו"ח מצא מגמת עלייה הדרגתית במחיר של אירועי מזג אוויר קיצוניים בין 2014 ל-2023, עם זינוק ב-2017. ארה"ב ספגה את ההפסדים הכלכליים הגדולים ביותר במהלך תקופה של 10 שנים - כ-935 מיליארד דולר, אחריה סין עם כ-268 מיליארד דולר והודו שהתמודדה עם נזק של כ-112 מיליארד דולר. גרמניה, אוסטרליה, צרפת וברזיל הגיעו כולן לעשירייה הראשונה.
