ניתוחכניסה לרפיח תפגע בניסיון של מצרים להשתקם כלכלית
ניתוח
כניסה לרפיח תפגע בניסיון של מצרים להשתקם כלכלית
הבורסה המצרית סובלת בשבוע האחרון מחוסר יציבות בשל הפחד מהסלמה במלחמה קרוב לגבולה עם עזה, האינפלציה במדינה תופחת, התיירים ברחו ותעלת סואץ התרוקנה. מבצע ברפיח רק יגביר את מצוקת המשק המצרי
תחילת פינוי התושבים והעקורים ממזרח רפיח שהחל ביום שני בבוקר, בהוראת דובר צה"ל, הוא תחילת התסריט ממנו חששה מצרים. למרות שישראל הודיעה כי תיאמה את המהלך עם מצרים, כי מדובר במבצע מוגבל בהיקפו וכי יינקטו צעדים למנוע תנועה לעבר הגבול המצרי, בקהיר מתקשים להסתיר את החששות שקיננו בקרב הצמרת המצרית מאז תחילת המלחמה כי האש תגיע לרפיח, קרי לגבול מצרים-עזה.
חשוב לציין כי מאז החלה הלחימה בין ישראל לחמאס באוקטובר, הרושם שמתקבל הוא שלמרות שמצרים משמיעה ביקורת פומבית נוקבת כלפי ישראל, מתחת לפני השטח שתי המדינות מתואמות, בוודאי ברמה הצבאית.
הפסדים אדירים עוד לפני הפעולה ברפיח
במהלך השבוע האחרון הבורסה המצרית סובלת מחוסר יציבות, כשעל פי הסוחרים בקהיר הדבר נובע מהחשש להסלמה צבאית בגבולה של המדינה. המדד הראשי של הבורסה המצרית, שעומד כיום על כ־26 אלף נקודות, צפוי לצלול לעבר רף 20 אלף הנקודות במקרה שישראל תבצע מבצע נרחב ברפיח שתוצאותיו עדיין לא ברורות, כך מסבירים בבורסה המצרית.
ואכן לחששות הסוחרים יש על מה להישען. מצרים עד כה היא אחת המפסידות הגדולות כלכלית מהמלחמה בעזה ומבצע ברפיח עלול להגביר את הפסדיה עוד יותר. שלטון הנשיא עבד אל פתאח א־סיסי מודע היטב לתסיסה הקיימת בחלקים נרחבים של הציבור המצרי, על רקע המצב הכלכלי שבא לידי ביטוי באינפלציה של קרוב ל־37% ובירידת כוח הקנייה. לא בכדי עושים המשטר המצרי וכוחות הביטחון שלו מאמץ גדול כדי לדכא הפגנות התומכות בפלסטינים ולכן בוצעו עשרות מעצרים בהקשר זה, מאחר שהשלטונות מבינים היטב כי תמהיל זה של תסכול על רקע כלכלי ביחד עם סנטימנט פרו פלסטיני הוא מתכון להגברת חוסר היציבות הפנימית.
המלחמה בעזה הגבירה את המצוקה של המשק המצרי, שעוד קודם לכן ספג מכות לא פשוטות בתקופה הקורונה וכתוצאה מהמלחמה באוקראינה. מבצע ברפיח עלול להגביר את הפסדיה של הכלכלה המצרית עוד יותר. מאז 7 באוקטובר, שני ענפים בולטים שמייצרים למצרים הכנסות מט"ח הם הנפגעים הבולטים - תיירות ותעלת סואץ. אם המצרים סברו בסוף השבוע כי יצליחו לכנס את הצדדים להפסקת אש ולשפר את סיכויי ההתאוששות של שני המגזרים הכלכליים המשמעותיים האלה, הרי תקוותיהם נגוזו.
אם המלחמה לא תיפסק, ותתנהל במרחב רפיח, בסמוך לסיני, הכנסות התיירות של מצרים השנה צפויות לחוות ירידה של בין 10% ל־30% בהשוואה לשנה שעברה, מה שעלול לצמצם את עתודות המט"ח שלה וכן לפגוע באפשרויות הצמיחה. בשנה שעברה מגזר התיירות הכניס לקופה המצרית קרוב ל־14 מיליארד דולר - יותר מכל מגזר כלכלי בודד במשק המצרי.
המצרים בבעיה גם בנושא תעלת סואץ, שבשנה שעברה רשמה הכנסת שיא של 9.4 מיליארד דולר. מאז נובמבר, במהלכו החלו המורדים החות'ים הפרו איראנים בתימן במתקפות על כלי שיט בים האדום ובים הערבי, חלה ירידה ניכרת בתנועת הספנות בתעלת סואץ. לקח למצרים זמן להודות כי אכן הם מושפעים מהתקיפות של החות'ים. לפני ימים אחדים הודו השלטונות המצריים כי מאז תחילת השנה, חווה מצרים ירידה של כ־50% בהכנסות מתעלת סואץ. אם לשפוט לפני ניסיון העבר והנטייה של המצרים להדחיק את המציאות, סביר כי הפגיעה בהכנסות מהתעלה עמוקה עוד יותר.
הסכם הפסקת אש היה יכול ליצור את התנאים לחזרת תנועת הספנות בהדרגה, אולם החות'ים כבר הודיעו כי מבצע ברפיח יוביל להסלמה במתקפות שלהם שיגיעו גם לים התיכון, מה שעלול גם להגביר את הפגיעה בכלכלת מצרים.
חמאס ינסה לתקוע טריז בין ישראל למצרים
המאמץ המצרי בשבוע שעבר להוביל לעסקת הפסקת אש ושחרור חטופים בין ישראל לבין חמאס נבע בין השאר מהרצון להרחיק ככל הניתן את אפשרות הפעולה הישראלית ברפיח, וזאת מתוך אינטרס מצרי פנימי מובהק. למרות שבמצרים מבינים כי הממשל בוושינגטון יפעיל לחץ על ישראל לבצע פעולה מצומצמת ככל הניתן ברפיח, בקהיר חוששים מאובדן שליטה. בעיקר חוששים המצרים כי הנהגת חמאס בעזה תנסה לתמרן אלפים רבים של תושבי רפיח לא לציית לצה"ל לנוע צפונה, אלא לנוע בכיוון ההפוך לגבול המשותף במטרה לחצות אותו לכיוון סיני, כדי להגביר את הלחץ על השלטונות המצריים ולהגביר את המתח המצרי-ישראלי. מבחינת המצרים, ניסיון לעבור לסיני הוא קו אדום שעמו הם יתקשו להשלים, ולכן הוא עלול להוביל למשבר העמוק ביותר ביחסים עם ישראל מאז חתימת הסכמי השלום בין שתי המדינות.
המצרים נערכו מבעוד מועד לתסריט הבלהות הזה מבחינתם. בחודשים האחרונים הם השקיעו מאמצים ומשאבים רבים בעבודות לביצור גדר הגבול בין הרצועה לבין סיני. לפי ידיעות בלתי רשמיות, כוחות הביטחון המצריים תגברו גם את נוכחותם בסיני במטרה להתמודד עם זרם אפשרי של פלסטינים.
במהלך החודשים האחרונים, מאז החלה המלחמה, היו ניסיונות של גורמים בינלאומיים לגשש אצל המצרים אפשרות לפתיחה מסוימת של הגבול עם עזה במצב של לחימה ברפיח, גם אם באופן זמני. המצרים שללו מכל וכל את כל ההצעות גם כשמדובר היה במיליארדי דולרים שהוצעו להם, בייחוד נוכח המצוקה הכלכלית הקשה במצרים. החשש מהיווצרות מחנות של פליטים מעזה בשטח סיני היה גדול יותר מכל תמריץ כלכלי שהוצע למצרים.
לשלטונות בקהיר יש סיבות רבות ומגוונות השוללות כניסת פלסטינים מעזה לתחומה. הדברים קשורים לסיבות פוליטיות, ביטחוניות וכלכליות. כמו כן, טוענים המצרים כי כבר כיום הם מתמודדים עם בעיה של כ־600 אלף פליטים בתחום המדינה, בעיקר של סודנים שבורחים ממלחמת האזרחים במדינתם. עקב המשאבים הכלכליים המצומצמים העומדים לרשות מצרים, התמודדות עם עוד אלפי פליטים מעזה היא אינה אפשרית, כך מסבירים בקהיר.
לפי מקורות מצריים, עד כה מאז אוקטובר נכנסו לשטח המדינה אלפי פצועים מעזה ובני משפחותיהם ומשאביה הדלים של המדינה מקשים על הקופה המצרית.
אם לא די בצרות של מצרים הנובעות מהמלחמה בעזה, הרי שהיא ניצבת בפני בעיה במחסור באנרגיה לקראת עונת הקיץ הממשמשת ובאה. תפוקת הגז המצרית נמצאת בירידה ולפי מקורות במשרד הנפט המצרי, תפוקת הגז משדה הענק זוהור, שבים התיכון, נמצאת כיום ברמה הנמוכה מאז 2017.
המשענת של מצרים מבחינת תשומות האנרגיה היא ישראל, שהגבירה את הייצוא של הגז הטבעי למצרים בחודשים האחרונים – עוד היבט ליחסים ההדוקים בין הצמרות של שתי המדינות. עם זאת, לקראת הקיץ, המצרים, שמעוניינים לצמצם ככל הניתן את הפסקות החשמל התכופות כמו שקרו בשנה שעב,רה כבר נערכים לייבא גז ממקורות נוספים. ייבוא זה יכביד עוד יותר על הקופה המצרית המדולדלת ואש ברפיח לא תסייע למצרים לשכנע את קהילת העסקים הבינלאומית כי זהו הזמן להפנות לכלכלתה עוד משאבים.
