"כל הנורות האדומות נדלקו": נגיד הנגידים מזהיר מעידן של אינפלציה גבוהה
"כל הנורות האדומות נדלקו": נגיד הנגידים מזהיר מעידן של אינפלציה גבוהה
בדו"ח השנתי שלו הזהיר ה-BIS, המכונה "הבנק המרכזי של הבנקים המרכזיים", כי ככל שהאינפלציה תתחזק היא תכה שורשים עמוקים יותר ויהיה קשה לרסן אותה. "פעולה אסרטיבית של הבנקים המרכזיים כיום היא צו השעה", אמר יו"ר הארגון
ה-BIS, המכונה "הבנק המרכזי של הבנקים המרכזיים", פרסם היום (א') את הדו"ח השנתי, ובו התריע מפני כניסת הכלכלה הגלובלית למה שהוא מכנה "משטר של אינפלציה גבוהה". "כל הנורות האדומות נדלקו", אמר יו"ר ה-BIS אגוסטין קרסטנס בתגובה לדו"ח. "פעולה אסרטיבית של הבנקים המרכזיים כיום היא צו השעה".
משטר של אינפלציה גבוהה מתבסס על מה שמכונה "ספירלת שכר מחירים". מדובר במצב שבו האינפלציה כל כך גבוהה עד כדי כך שהיא מובילה למעגל שמזין את עצמו - המחירים של מוצרים מסוימים עולים וגורמים לעליית מחירים של מוצרים אחרים, האינפלציה עולה, כוח הקנייה של העובדים נשחק, העובדים דורשים העלאת שכר כפיצוי על אובדן כושר הקנייה, השכר עולה, רווחי הפירמות יורדים, בעקבות זאת הפירמות מעלות מחירים, מה שגורם לעליית האינפלציה, וחוזר חלילה.
לעומת זאת, במשטר של אינפלציה נמוכה עליות במחירים של מוצרים או שירותים מסוימים לא "זולגות" לשאר המוצרים, ולכן לא נצפית עלייה משמעותית ב"מדד הכללי". ב-BIS מגדירים זאת כ"מנגנון פנימי לאיזון עצמי", זאת בניגוד למשטר של אינפלציה גבוהה בה קיים מנגנון אוטומטי של "חיזוק עצמי".
במשטרים של אינפלציה גבוהה התגובה של מחירים לשכר ושל שכר למחירים היא כפולה לעומת במשטר של אינפלציה נמוכה. "המשמעות היא שבמשטר אינפלציוני נמוך השכר והמחירים קשורים בצורה רופפת יותר, התנהגותם המשותפת ומהירות ההסתגלות זה לזה חלשה יותר: לוקח הרבה יותר זמן עד שהשכר והמחירים מדביקים זה את זה", נכתב בדו"ח.
עוד נכתב בדו"ח כי ככל שהאינפלציה מתחזקת, היא מכה שורשים יותר עמוקים ויותר קשה לרסן אותה. כך למשל "משברי נפט" כמו זה של שנות ה-70 תורמים במשטר של אינפלציה גבוהה כ-0.8% לאינפלציה שנה אחרי האירוע. מנגד, במשטר של אינפלציה נמוכה זעזוע כזה דווקא מקטין את האינפלציה.
הדו"ח של ה-BIS מציג שלושה גורמים שמשפיעים על המנגנון של "שכר מחירים". קבוצת הגורמים הראשונה היא גורמים מבניים, למשל מידת הריכוזיות בקביעת השכר במשק ואופי המו"מ על השכר במשק. ב-BIS מראים כי כאשר קביעת השכר "מבוזרת", יש לכך השפעה על ירידת האינפלציה. הגורם השני, והמשמעותי יותר, הוא השינויים המחזוריים, קרי היחס בין הביקוש להיצע, עליו משפיעה המדיניות המוניטרית (באמצעות העלאת או הפחתת הריבית, שמהווה את מחיר הכסף). הגורם השלישי הוא דינמיקת האינפלציה עצמה. "במילים אחרות, ככל שהאינפלציה עולה, היא הופכת לגורם מרכזי ורלוונטי יותר בקבלת החלטות של הסוכנים הכלכליים במשק", מסביר דו"ח ה-BIS.
בסיכום הדו"ח קרא ה-BIS לבנקים המרכזיים לפעול "מהר ובאסרטיביות", שכן כאשר נכנסים למשטר של אינפלציה גבוהה קשה לצאת ממנו. לדברי קרסטנס, חלק מהפרמטרים המאפיינים משטר של אינפלציה גבוהה כבר התגשמו: "הגידול בשכר כבר נמצא במסלול בחלק מהמדינות, כאשר בחלק אחר המשא ומתן המחודש על השכר מעבר לפינה. דרישות לפיצוי בגין הפסדי עבר, הצמדה למדד וחזרה למשא ומתן ריכוזי על שכר - צפים בכל עבר. מהצד השני, קל יותר לפירמות לתרגם שכר גבוה למחירים גבוהים בהתחשב בלחצים האינפלציוניים הקיימים ובהינתן האיתנות של הפעילות הכלכלית".
הבעיה היא שצמצום מוניטרי חד מדי עלול להכניס את העולם למיתון או למשבר חוב, וזה גם סיכון שב-BIS מבקשים לקחת בחשבון. "יש לפנינו גשר - אבל הוא צר מאוד", סיכם קרסטנס.
