המועצה החוקתית בצרפת לא אישרה לבטל אזרחות אוטומטית למהגרים
המועצה החוקתית בצרפת לא אישרה לבטל אזרחות אוטומטית למהגרים
מדובר באחד הסעיפים שנוספו לרפורמה של הנשיא מקרון בלחץ הימין, וביקש לבטל את האזרחות שזכאי לה מי שנולד בצרפת וחי בה חמש שנים לפחות; המטען ההיסטורי המעיק ממשטר וישי עשה את העבודה
בחודש שעבר פסלה המועצה החוקתית בצרפת, שבסמכותה לפסול חוקים המנוגדים לחוקה, את מרבית החלקים המרכזיים ברפורמת ההגירה של נשיא צרפת עמנואל מקרון. למעשה, המועצה פסלה באופן חלקי או מלא 35 מתוך 82 הסעיפים שמרכיבים את רפורמת ההגירה, שלצד הרפורמה במערכת הפנסיה מהווה את הבטחת הבחירות המרכזית של מקרון, שנבחר ב־2022 לכהונה שנייה ואחרונה.
את הרפורמה עצמה אישר הסנאט בדצמבר, כשלפי הסקרים כ־70% מהעם תמכו במהלך. שר הפנים ז'ראלד דרמנן שיווק אותה ככזו ש"תהיה טובה לטובים, ורעה לרעים", כאשר הניסוח הדיכוטומי מגדיר מהגר טוב כמהגר שעובד ומהגר רע כמהגר שרק נהנה מהתנאים הסוציאליים הנדיבים יחסית שצרפת מספקת. שיעור המהגרים בצרפת עומד על כ־10.3% מהאוכלוסייה, 7 מיליון איש, כש־35% מתוכם קיבלו אזרחות.
רוב הסעיפים שנפסלו, נוספו בלחץ הימין. כך, סעיף מרכזי שנפסל ביקש לבטל את האזרחות האוטומטית שזכאי לה מי שנולד בצרפת וחי בה חמש שנים לפחות. הרפורמה קבעה שהאזרחות תינתן כתלות בעבר פלילי, לצד מגבלות נוספות. הסעיף היה שנוי במחלוקת מכיוון שאחד המקרים הבודדים בהיסטוריה הצרפתית שבו בוטלה "זכות האדמה" ("Le droit du sol"), כלומר הזכות להתאזרח בהינתן שנולדת על אדמת צרפת, היה בזמן משטר וישי - כך שניסיון החלשת הזכות מלווה במטען היסטורי כבד.
סעיף נוסף שנפסל הוא הקשחת התנאים לאיחוד משפחות, כלומר הגירת בנות זוג (בעיקר) של עובדים, שכיום זכאיות להצטרף לאחר שנה וחצי. הרפורמה קבעה שיוכלו להצטרף לאחר שנתיים, בכפוף למבחן שפה. כן נפסל סעיף שמתנה סיוע סוציאלי בשכר דירה ובקצבאות ילדים למהגר שעבד שנתיים וחצי לפחות, או למהגר שאינו עובד אך חי בצרפת חמש שנים לפחות, במקום חצי שנה כיום. המועצה פסלה גם את "פיקדונות הסטודנטים", סעיף שביקש לקבוע שסטודנטים שאינם אירופים יפקידו סכום שיוחזר להם רק עם עזיבתם.
לצד זאת, המועצה אישרה סעיפים שמקלים על גירוש זרים שביצעו "הפרה מכוונת וחמורה במיוחד של עקרונות הרפובליקה" וכיום נהנים מהגנה בחוק.
סעיף מרכזי שאושר והתייחס לרישא של דברי דרמנן, "להיות טוב לטובים", מקל על מהגרים העובדים ללא אשרה בקבלת ויזה, בהינתן שמדובר במקצועות נדרשים כמו סיעוד ובנייה. אלו מקצועות שבהם קרוב למחצית מהעובדים הם זרים, וקיים מחסור כל כך גדול, שאפילו חברות שזכו במכרזים ממשלתיים לקראת האולימפיאדה הקיץ בצרפת, העסיקו עובדים ללא אשרות. ההקלה המרכזית היא שעובדים אלו לא יידרשו יותר לליווי מעסיקיהם כדי לקבל את האשרה.
תהליך החקיקה שקדם לאישור החוק נמשך כ־18 חודשים, במהלכם קיווה מקרון להביא לרפורמה "מאחדת", שתיתמך על ידי הימין (ללא הימין הקיצוני) והשמאל. בפועל, השמאל הצביע נגד, כמו גם רבע מהמפלגה של מקרון, ושר הבריאות התפטר. דווקא מרין לה פן, נציגת הימין הקיצוני, הצביעה בעד. ההחלטה של המועצה החוקתית לוותה בהקלה עבור רבים ממפלגתו של מקרון. מנגד, בימין ובימין הקיצוני כינו את ההחלטה "הפיכה של השופטים, בגיבוי מקרון", ו"החלטה כנגד רצון העם", וקראו למשאל עם בנושא.
מכיוון שרוב הסעיפים נפסלו לא בשל תוכנם אלא בשל חריגתם ממטרות החוק, הפרלמנט יכול להצביע עליהם שוב במסגרת חקיקה אחרת. עם זאת, ההערכה היא שמקרון ודרמנן לא יתמכו במהלך, וכי לא צפוי לו רוב, כך שהעם הצרפתי ייוותר, לפחות עד סוף כהונת מקרון ב־2027, עם רפורמת הגירה חלקית.
