פרשנותחברות האנרגיה רשמו רווחי ענק, האזרחים שילמו את המחיר
פרשנות
חברות האנרגיה רשמו רווחי ענק, האזרחים שילמו את המחיר
חמש חברות ציבוריות בתחום גרפו כמעט 200 מיליארד דולר בשנה שחלפה, ברקע הזינוק במחירי הדלק; מצד שני, הן מפחיתות את המחויבויות שלהן בתחום ההגנה על הסביבה, כולל צמצום הפליטות, ומגדילות את השימוש בלוביסטים שיוכיחו שהן לא אשמות בדבר; ייתכן שהפתרון נעוץ בהגשת תביעות נגדן - מהלך שתופס תאוצה
ענקיות הגז והנפט מסכמות שנה עם רווחי שיא כל הזמנים: חמש חברות ציבוריות בלבד - אקסון מוביל, שברון, של, טוטאל ו-BP - גרפו רווחים של כמעט 200 מיליארד דולר, בשנה שבה שברו מחירי הדלקים שיאים, והניעו אינפלציה עולמית.
דיווחי החברות השבוע עוררו ביקורת: ארגונים חברתיים ופוליטיקאים קראו למסות בכבדות את החברות החוגגות רווחי עתק כשאזרחים ברחבי העולם נאבקים לשלם את חשבונות החשמל והדלק המזנקים. אליהם הצטרפו ארגוני סביבה, שדורשים להטיל על החברות אחריות לנזק האקלימי שמוצריהן גורמים, בין היתר באמצעות תביעות ברחבי העולם.
כמה הייתה שנת 2022 יוצאת דופן למגזר הנפט והגז? כמה דוגמאות: של רשמה את הרווח השנתי הגבוה שלה אי פעם - 39.9 מיליארד דולר. טוטאל הצרפתית ציינה רווח נקי של 36.2 מיליארד דולר - כפול מבשנה הקודמת. אקסון מוביל האמריקאית הרוויחה 56 מיליארד דולר – יותר מהתמ"ג של יותר מ-100 מדינות. אקוונור, חברת הנפט והגז הנורווגית שבבעלות ממשלתית, רשמה שיא של 28.7 מיליארד דולר ברווח נקי - יותר מכפול מהשיא הקודם שלה. BP הבריטית, שבשנה שעברה מנכ"לה, ברנרד לוני, כינה אותה "מכונת מזומנים" וסמנכ"ל הכספים שלה התגאה ב"יותר כסף ממה שאנחנו יודעים מה לעשות איתו", סיכמה שנה עם רווח של כ-40 מיליארד דולר.
לא כולם מיהרו להשתתף השבוע בשמחת החברות. "ענקיות הנפט דיווחו על רווחי שיא בעיצומו של משבר אנרגיה עולמי. זה שערורייתי", אמר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בנאום מצב האומה ביום שלישי, והציע להכפיל פי ארבעה את המס על רכישות חוזרות של מניות, לאחר שענקיות האנרגיה ניצלו את רווחי העתק לתגמול בעלי המניות בדיבידנדים וברכישות חוזרות של מניות. ארגונים חברתיים קראו למסות בכבדות את החברות, ובכך לממן תוכניות למעבר לאנרגיה מתחדשת והוזלת חשבונות חשמל לתושבים.
דווקא בסיומה של שנה שבה אירועי קיצון אקלימיים זעזעו מדינות – משטפונות ענק בפקיסטן לגלי חום ושריפות קטלניות באירופה ובצורת כבדה בסין – אירועים שגבו חיי אדם ומחירים מהכלכלות ברחבי העולם, רווחי העתק דווקא הובילו חברות לחזור בהן מהתחייבויות סביבתיות, עליהן גזרו קופון שיווקי רק לא מזמן. BP הכריזה השבוע כי בזמן שתגדיל את כמות הפקת הנפט והגז ב-2 מיליון חביות ביום, תצמצם את פליטות גזי החממה שלה ב-20%-30% בלבד עד סוף העשור, וזאת במקום ב-35%-40% כפי שהתחייבה.
האם התביעות נגד החברות יועילו?
ארגון הסביבה ClientEarth ביקש להדהד השבוע את אחריותה של תעשיית הנפט למשבר האקלים, כשהגיש באנגליה תביעה אישית נגד חברי דירקטוריון "של" (shell) על אסטרטגיית אקלים "פגומה", שלטענתם מציבה את החברה בסיכון פיננסי ארוך טווח, כאשר העולם עובר לאנרגיה נקייה. לתובעים יש אחזקת מניות סמלית בחברה, והם מבקשים מבית המשפט להורות למועצת המנהלים שלה לאמץ אסטרטגיה לניהול סיכוני אקלים בהתאם לחוק החברות. זוהי לא התביעה הראשונה נגד של, שלאחרונה נדרשה על ידי בית המשפט ההולנדי לצמצם את פליטות גזי החממה עד סוף העשור ב-45%. בארה"ב, הוגשה תלונה לרשות לניירות ערך בטענה שהחברה "הגזימה" בדיווחיה הפיננסיים על מעבר לאנרגיה מתחדשת, ובאנגליה, הגישו 14 אלף בני קהילות בניגריה תביעה נגד החברה בשל זיהום מקורות מים.
תביעות אקלים, הולכות והופכות פופולריות. בשנים האחרונות, תאגידים, ממשלות ואפילו בנקים מתמודדים עימן בבתי משפט ברחבי העולם. לפי בית הספר לכלכלה של לונדון (LSE), מספר תיקי הליטיגציה בתחום האקלים בעולם יותר מהכפיל את עצמו מאז 2015. מספר התיקים הכולל היה למעלה מ-2,000 במאי 2022, כאשר כרבע מהם הוגשו בין 2020 ל-2022. תיקי אקלים בהם מעורבים נתבעים תאגידיים במגזר האנרגיה (נפט, גז ופחם), הולכים ומתרבים. התובעים, מצידם, מקווים שהתביעות יאלצו את המנהלים להעיד בשבועה וייגרמו לחברות לשלם עבור ההסתגלות האנושית לאקלים מתחמם, שכן הנפט, הגז והפחם הם ה"דלק" העיקרי של משבר האקלים, המוביל לאירועי קיצון אקלימיים רבים, ממושכים ועוצמתיים יותר משנה לשנה ברחבי העולם.
מומחי ליטיגציה צופים שבשנים הקרובות יעלה מספר התביעות נגד חברות הנפט. אחד המנועים לכך, הוא הידע המדעי הרב שהחזיקו החברות בזמן אמת, עוד לפני עשורים ארוכים. כך למשל, בתביעה שהוגשה השנה בהוואי, נטעין כי בתעשיית הדלק המאובנים (פחם, נפט וגז) ידען כבר בשנות החמישים שגזי חממה עלולים לחמם את כדור הארץ, ופיזיקאי במכון הנפט האמריקאי חזה עוד ב-1959 כי עלייה ברמות הפחמן הדו חמצני עלולה להמיס כיפות קרח ולהטביע את ערי החוף. בשנות השישים, הזמין אותו מכון מחקרים שקישרו את העלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה לדלקי מאובנים, ובשנת 1972 אף שלח המכון דו"ח לחברות דלק מאובנים גדולות שהזהיר מפני הסיכונים הנלווים.
זה אינו המקרה היחיד. למרות שחברות הנפט מימנו לאורך עשורים ארוכים שדלנים ברחבי העולם כדי לשכנע פוליטיקאים לדחות מעבר לאנרגיה מתחדשת או פעולות להתמודדות עם שינויי האקלים, בחודש שעבר, אישרר מחקר חדש של אוניברסיטת הרווארד וממכון פוטסדאם עד כמה היו מודעות החברות לגודל המשבר. למרות שבמשך שנים ארוכות פעלה אקסון מוביל כדי לערער על אמינותם של מחקרי האקלים, מדעניה שלה היו מהראשונים לזהות את השלכות השימוש בדלקי מאובנים. החברה למעשה שירטטה במודלים וחזתה את התחממות כדור הארץ ב"מיומנות ודיוק מזעזעים" החל משנות ה-70, אפילו יותר ממדענים ממשלתיים. כל זאת לא מנע מהם להמשיך ולהשתמש בממון הרב שצברה כדי להטיל ספק בקשר שבין הפעילות האנושית להתחממות הגלובלית.
כל אלו אינם עומדים בדרכן של החברות, שבשנים האחרונות נתפסות במסעות "גרינווש" דיגיטליים, על רקע המודעות הציבורית הגוברת למשבר האקלימי. בעוד שההשקעה באנרגיה נקייה מהווה כ-5% לכל היותר מהוצאות ההון של חברות הנפט והגז ברחבי העולם, הן טוענות שאינן "חלק מרכזי" מהפתרון להפחתת הפליטות הנדרשת לשם בלימת ההתחממות הגלובלית. בדיקה של Climate Action Against Disinformation מגלה כי קבוצות תעשייה ומכון הנפט האמריקאי, הוציאו בשנה שעברה לקראת ועידת האקלים כ-4 מיליון דולר על כמעט 4,000 מודעות פייסבוק ואינסטגרם שזרעו מידע מוטעה על האקלים. חלק מהמודעות קידמו הכחשת אקלים מהסוג שקודם לאורך עשרות שנים, ואחרות הכירו בשינויי אקלים שנגרמו על ידי אדם, תוך העלאת ספקות לגבי כדאיות האנרגיה הירוקה והצורך להפסיק להשתמש בדלק מאובנים. חלקן הזהירו שמעבר מהיר מדי לאנרגיה נקייה, עלול "לפגוע בביטחון הלאומי" ולגרום לאינפלציה.
"מדענים חושפים שנים את האסטרטגיה ההיסטורית של התאגידים האלו - לקנות לעצמם עוד זמן כדי למכור עוד ועוד מהמוצר הקטלני שלהם ולגרוף רווחים עד שמישהו יעצור אותם", אומר פרופ׳ און ברק מהמעבדה להיסטוריה של משבר האקלים באוניברסיטת תל אביב, "בשנות השבעים התירוץ שלהם היה שאין קונצנזוס מדעי לגבי התרומה האנושית למשבר האקלים למרות שהם ידעו ממקור ראשון שזה שקר, והיום התירוץ הוא שככל שיש ביקוש לאנרגיה, עליהן לספק אותו. כלומר - הצרכנים או הקורבנות אשמים. ההנחה שמשבר האקלים יעצור את פמפום הנפט לשווקים, היא תמימה. למעשה, נראה שחלק מהרווחים השנה קשורים לחורף הקל יחסית שעובר על אירופה, הקשור להתחממות הגלובלית. זה תהליך שמנע ממצבורי הגז להידלדל ברחבי היבשת, ומאידך עודד נסיעה בכבישים וביקוש לדלק. החרפת משבר האקלים לא תעצור את חברות הנפט, היא רק שופכת עוד שמן על מדורת הרווחים שלהן, והאסון של כולנו".
