למרות רווחי השיא וההצהרות החגיגיות: חברות הנפט לא משקיעות באנרגיות מתחדשות
למרות רווחי השיא וההצהרות החגיגיות: חברות הנפט לא משקיעות באנרגיות מתחדשות
דו"ח חדש של גרינפיס מראה כי רק 7.3% מההשקעות של החברות הגדולות באירופה ב-2022 נותבו לאנרגיה ירוקה, בעוד היתר זרם לעסקי הדלקים המזהמים. חלקן בהפקת האנרגיה המתחדשת עמד על 0.3% בלבד
לאורך השנים האחרונות, ככל שגבר השיח בנושא שינויי האקלים והצורך לבצע מעבר לאנרגיה מתחדשת כדי להפחית את פליטות גזי החממה, טענו חברות הנפט והגז - שמוצריהן הם התורמים העיקריים להצטברות גזי החממה באטמוספירה ולעליית הטמפרטורה - כי הן אינן חלק מהבעיה אלא "חלק מהפתרון". רבות מהן אף מיתגו את עצמן כחברות "אנרגיה" כדי להיפטר מהתיוג כחברות נפט, ואף הציגו תוכניות אקלים אותן תקשרו למשקיעיהן ולציבור ברחבי העולם בגאווה.
אולם, דו"ח חדש של ארגון הסביבה "גרינפיס" מראה עד כמה רחוקות חברות הנפט והגז מההצהרות שלהן: רק 7.3% (7.09 מיליארד דולר) מההשקעות של חברות הנפט והגז באירופה ב-2022 נותבו לאנרגיה ירוקה, כאשר שאר ההשקעות (92.7%, 87.95 מיליארד דולר) זרמו כרגיל לעסקי דלקי המאובנים והרחבת התשתיות שלהם, על אף שהם התורמים העיקריים למשבר האקלים. נתונים אלו בולטים במיוחד בשנה שבה חברות נפט רבות דיווחו על הרווחים הגבוהים בתולדותיהן.
הדו"ח של גרינפיס ניתח את הדו"חות הכספיים השנתיים של 12 חברות הנפט והגז הגדולות הפועלות באירופה, ובהן שש חברות הנפט הגדולות בעולם - Shell, TotalEnergies, BP, Equinor, Eni ו-Repsol. לפי הדו"ח, חלק מהחברות, ובהן BP ו-TotalEnergies, לא רק שלא ניצלו שנת שיא ברווחים כדי להגדיל את ההשקעה באנרגיה נקיה - אלא אף החמירו את המצב בהשוואה לשנים עברו והפחיתו את ההשקעות שלהן במוצרים דלי פחמן או באנרגיה מתחדשת ב-2022.
עוד עולה מהדו"ח כי חלקה של האנרגיה המתחדשת שהופקה על ידי 12 החברות היה רק 0.3% מהפקת האנרגיה המשולבת, בעוד שהשאר הגיע מהפקת נפט וגז. חלקה של אף חברה בהפקת אנרגיה מתחדשת לא עלה על 1.35% מסך ייצור האנרגיה שלה בשנת 2022.
חברות הנפט עצמן היו הראשונות לחזות עוד בשנות ה-70 את ההשפעה של מוצריהן על האקלים העולמי, אך לאורך השנים הפיצו תיאוריות המטילות ספק במשבר האקלים ואף הפעילו לוביסטים ברחבי העולם כדי לדחות פעולה משמעותית להפחתת פליטות. בדו"ח נטען כי החברות מרמות את הציבור לגבי נכונותן לרסן את השפעתן הפוגעת באקלים על ידי מעבר למקורות אנרגיה מתחדשים. עוד לפי גרינפיס, לחברות אין אסטרטגיה אמיתית להשגת יעדי אפס פליטות נטו עד שנת 2050, יעד לו מחויבות מדינות רבות בעולם. החברות אמנם הצהירו כי הן מחויבות לאותו יעד, אך לאף אחת מהן אין אסטרטגיה ברורה להשגתו.
בגרינפיס טוענים שחברות הנפט והגז עוסקות בעיקר ב"גרינווש" (יצירת תדמית סביבתית), ואינן מהוות חלק מעתיד של כלכלה מאופסת פחמן. במקום לשאוף למעבר לייצור אנרגיה מתחדשת או להשקיע בפיתוח טכנולוגיות דלות פחמן, חברות הנפט ממקדות את התכנון האסטרטגי שלהן בלכידה ואגירת פחמן (CCS) וקיזוז פחמן, גישות שנויות במחלוקת שיעילותן בהפחתת פליטות אינה מוכחת, בשלב זה אינה מעשית, וייתכן כי תיוותר כך עוד שנים ארוכות.
הקיץ הנוכחי מוכיח עד כמה האנושות דוהרת קדימה על המסלול המסוכן של שינויי האקלים: מגלי חום עוצמתיים ושוברי שיאים, לבצורות מתמשכות, שריפות ענק שמכלות שטחים בהיקף הגדול אי פעם, שיטפונות והוריקנים הרסניים ברחבי העולם. אולם ההבטחה שניפקו מנהיגי העולם בוועידות האקלים בשנים האחרונות - לבלום את עליית הטמפרטורה בגבול המעלה וחצי ובכך למנוע התדרדרות נוספת שתהפוך את אירועי הקיצון האקלימיים לרבים, ממושכים ועוצמתיים אף יותר מאלו שהתרחשו בקיץ האחרון - אינה בהישג יד כיום. האנושות, למעשה, דוהרת להתחממות של כ-3 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, לה צפויות להיות השלכות חמורות.
בלימה של מגמת ההתחממות כרוכה בהפחתה משמעותית של פליטות גזי החממה בעולם, ולכן בהפחתה משמעותית של שריפת פחם, נפט וגז – התורמים המשמעותיים ביותר להצטברות גזי החממה באטמוספירה ולעליית הטמפרטורה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית, שנוסדה על ידי חברות הגז והנפט עצמן, טענה בשנת 2021 כי אילו מדינות העולם מעוניינות להשיג את יעדי האקלים שהציבו, ישנו צורך לחדול מקידוחי נפט וגז גדולים חדשים.
אולם, הסובסידיות של דלקי המאובנים גדולות מאי פעם. העולם מצוי אמנם לקראת שנת שיא של השקעות במעבר לאנרגיה נקייה, כשיותר מטריליון דולר הושקעו בכך ב-2022, אך לפי קרן המטבע הבינלאומית קצת יותר מ-7 טריליון דולר זרמו באותה שנה לסובסידיות ישירות ועקיפות לפחם, נפט וגז. אלו סובסידיות בגובה שלא נראה לפחות בעשור האחרון, ובסך הכל מדובר ב-7.1% מהתמ"ג עולמי.
פרופ' און ברק, העומד בראש המעבדה להיסטוריה של משבר האקלים באוניברסיטת תל אביב, אומר כי "חברות הנפט מוליכות אותנו שולל מאז שנות ה-70, ובשלב מסוים, נקודה שכבר עברנו מזמן, מי שממשיך להאמין להצהרותיהן על נכונות להיות חלק מהפתרון הופך בעצמו לחלק מהבעיה. זה כולל למשל חוגים בפוליטיקת האקלים העולמית שמכלילים את נציגי התאגידים הללו בוועידות האקלים. הקיץ האחרון, ששבר שיאי טמפרטורה בים וביבשה, מבהיר למי שעוד צריך הבהרות שחלון ההזדמנויות להציל את עצמנו הולך ונסגר".
לפי ברק, האנושות עדיין יכולה לפעול: "יש לא מעט מה לעשות - החל מדרישה תקיפה ממדינות להפעיל רגולציה על החברות האלו ועל עצמן, התארגנות פוליטית במסגרת של מפלגה ירוקה, המשך בעליית מדרגה באקטיביזם - אם אנו חוסמים את איילון כדי להגן על הדמוקרטיה, מדוע לא לעשות זאת כדי להגן על החיים עצמם? ויש עוד צעדים אפשריים. למשל, הקיץ חזאים ואיגודים מטאורולוגיים באירופה התחילו לתת שמות לגלי חום. מה אם במקום שמות כמו צרברוס (הכלב השומר על הגיהנום במיתולוגיה היוונית) או כארון (משיט המעבורת אל השאול), נתחיל לבחור שמות של אנשים חיים שאחראים לפליטות גזי החממה? מנכ"לים של חברות נפט יכולים לככב בראש רשימה שחורה שכזו".
