בארה"ב גניבה מחנויות הפכה מילה נרדפת לפשע מאורגן
בארה"ב גניבה מחנויות הפכה מילה נרדפת לפשע מאורגן
רשתות ענק טוענות לגניבות בהיקף חסר תקדים ופדרציית הקמעונאות פועלת כדי להחמיר את הענישה נגד פשע קמעונאי מאורגן. המוקש העיקרי: הפדרציה נשענת על נתונים מתקופת הקורונה והתכווצות המלאים נובעת בעיקר מכשלים פנימיים
מנכ"ל טארגט התריע השבועכי ענקית הקמעונאות צפויה לרשום בדו"חות הקרובים הפסדים גבוהים בחצי מיליארד דולר על מלאי מתכווץ לעומת התקופה המקבילה אשתקד. "כיווץ" מתייחס לאחזקה בפועל של פחות מוצרים מהרשום בספרים, כאשר לכך יכולות להיות מגוון סיבות. עם זאת, לפי טארגט, הגורם העיקרי הן גניבות מהחנויות. "העובדה המצערת היא שאירועי האלימות הולכים ומתרבים בחנויות שלנו ובכל ענף הקמעונאות", אמר. "כשנגנבים מוצרים, הם אינם זמינים יותר עבור הלקוחות שלנו".
טארגט איננה היחידה שמציירת תמונה קשה של מלחמה נגד כנופיות פשע מאורגן, שתוקפות את החנויות בהיקפים גדלים והולכים ומוכרות את הסחורה הגנובה באמזון, זאת תוך פגיעה במדינה, באזרחים ובשורת הרווח. "גניבה היא בעיה, היקף התופעה גבוה מאי פעם. כתוצאה, המחירים יהיו גבוהים יותר ו/או חנויות ייסגרו", אמר מנכ"ל וולמארט דאג מקמילון. "מידע פנימי שלנו מראה כי בחישוב שנתי, הפשע גדל בשיעורים דו־ספרתיים. אנחנו רואים את זה כל יום בחנויות שלנו", אמר בחודש מרץ סגן נשיא הום דיפו סקוט גלן. "בהחלט הייתה לנו עלייה מאז השנה שעברה", הוסיף מנכ"ל מייסי'ס ג'ף ג'נט.
ל"כיווץ" סיבות רבות, כמו בעיות בשרשרת האספקה, ניהול לא תקין ואף גניבות של עובדים. עם זאת, נראה כי התעשייה משוכנעת, ובקונצנזוס, כי הסיבה העיקרית והבעיה הגדולה הן פשע מאורגן. "אלו ארגונים מקומיים, לאומיים ובינלאומיים מתוחכמים מאוד, שמאורגנים לא רק כדי לגנוב ברמת החנות, אלא לאורך כל שרשרת האספקה. על הרציפים, במשאיות, מחוץ לאוניות, דרך מכולות, על מסילות הברזל. זו בעיה ממש מתמשכת והיא בכל שרשרת האספקה", אמר מתיו שי, נשיא פדרציית הקמעונאות הלאומית (NRF) שמובילה את הקמפיין להילחם בתופעה. הפתרון המיידי של הקמעונאים בולט במיוחד — נעילת מוצרים רבים בארונות זכוכית. בחודשים האחרונים מראות של אבקות כביסה, סוללות ואפילו שמפו, משחות שיניים, סוכריות גומי וטיפות עיניים נעולים בארונות הפכו סמל של חברה משובשת מן היסוד.
לפי ה־NRF, פשע קמעונאי מאורגן (ORC) הוא "גניבה בקנה מידה גדול של סחורה קמעונאית מתוך כוונה למכור מחדש את הפריטים למטרות רווח כספי", בין שבאינטרנט, בשוקי פשפשים או דרך קמעונאים אחרים. דו"ח של הפדרציה מאפריל האחרון מציין כי פשע מאורגן הוא "המניע העיקרי של ההתכווצות הקמעונאית". לפי הסקר שביצעה הפדרציה בקרב 63 קמעונאים, ההתכווצות הסתכמה ב־2021 ב־94.5 מיליארד דולר, עלייה מ־90.8 מיליארד דולר ב־2020. עוד מציין הדו"ח, כי קמעונאים ראו עלייה ממוצעת של 26.5% בתקריות ORC ב־2021 לעומת 2020, כמו גם עלייה באלימות ובתוקפנות הקשורים להן.
נתונים אלו, הצהרות המנכ"לים, סרטונים שהפכו ויראליים של גניבות מלאות תעוזה מחנויות ברחבי המדינה ותמונות של סוכריות גומי נעולות בבית מרקחת, דחפו את הנושא לסדר היום. חלקים בפוליטיקה האמריקאית אף משתמשים בדיווחים אלו כחלק ממלחמת תרבות רחבה יותר, וכדי לבסס את הטענה כי קיימת אווירה כללית של הפקרות ואובדן שליטה של ערים (בעיקר דמוקרטיות) והמדינה (בשליטה של נשיא דמוקרטי) על המתרחש בהן. כך, למשל, בדו"ח של ה־NRF מעריכים ללא כל עדות תומכת כי חלק מהפושעים הם "צעירים שדוגלים בתת־תרבות מתעוררת (Woke) הדוגלת באידיאולוגיה אנטי קפיטליסטית מעורפלת". בעוד הפרשן הליברטאן טום וודס כינה את התוכנית שהציג השבוע ראש עיריית ניו יורק אריק אדמס להילחם בתופעת הגניבות, "פרודיה של ראש עיר כחולה (דמוקרטית — ו"א)".
המציאות הרבה פחות החלטית. ראשית, נתוני ה־NRF אינם עדכניים, מושפעים במידה רבה ממגפת הקורונה, לרבות המשבר הכלכלי והחברתי שיצרה, ומתארים עלייה במחירי סחורה שיכולה להיות מוסברת במידה רבה באינפלציה. בראייה רחבה מדובר גם בנתונים ממש זניחים, שהרי בדו"ח עצמו מציינים ב־NRF כי שני שלישים מהכיווץ נובעים מכשלים פנימיים וגניבות עובדים, ובכל מקרה מסתכמים בפחות מ־1% מהמכירות או 0.07 דולר לכל 100 דולר. שנית, גם מנהלים בכירים מסתייגים מההישענות על פשע או פשע מאורגן כסיבה להתכווצות. "ייתכן שבכינו קצת יותר מדי בשנה שעברה", אמר סמנכ"ל הכספים של רשת חנויות הפארם Walgreens בשיחת הרווחים בינואר. "כנראה שהשקענו יותר מדי באבטחה בחנויות וייתכן שניקח צעד אחורה". בנוסף, גם אם לא קיימות ראיות להצדקת נרטיב הפשע המשתולל, הצגתו רק כבעיית "חוק וסדר" משכיחה במכוון חלק מהותי מהסיפור — ההעמקה החדה באי־השוויון בארה"ב בצל האינפלציה המשתוללת והמשבר הכלכלי שרבים מצויים בו.
לכוחות האכיפה או למקורות סטטיסטיים אין יכולת לפתור את הדילמה. לפי פרויקט מרשל, ארגון ללא מטרות רווח בתחום המשפט הפלילי, כמעט 40% מרשויות אכיפת החוק לא דיווחו על נתוני הפשיעה העדכניים ביותר שלהם ל־FBI, וגם אם היו מדווחות, לרוב מחלקות המשטרה אין קטגוריה נפרדת לבידול בין גניבה קמעונאית לסוגים אחרים של שוד וגניבות. ולכן, אין דרך קונקרטית לדעת האם באמת נרשמה עלייה ב"פשע הקמעונאי המאורגן" מלבד דברי ה־NRF והקמעונאים.
כמובן שהיעדר עדויות לא שולל את קיומה של התופעה, אך אפשר היה לצפות שלכל הפחות יאט את גלגלי החקיקה בנושא. בינתיים, ה־NRF ציינה בדו"ח שלה כי מאמציה לקדם חקיקה בנושא נשאו פרי וכי לפחות 34 מדינות בארה"ב העבירו חוקים הנוגעים ל"פשע קמעונאי מאורגן". רובם נועדו להטיל עונשים כבדים יותר ולעדכן (כלומר לרופף) את ההגדרה מתי גניבה מחנויות תוגדר "פשע מאורגן". ה־NRF אף מובילה מאמץ מתואם מול בתי הנבחרים בארה"ב לקדם חקיקה לטיפול בסוגיה ברמה הפדרלית. "כרגע סוג זה של פשע משתלם, והוא משתלם היטב לאנשים שמתכננים אותו", אמר ג'ייסון סטרצ'בסקי, סגן נשיא ליחסי ממשל של ה־NRF, לרשת CNBC. "זה נמצא בכל קהילה בכל מקום, ולאנשים נמאס. על נבחרי הציבור שלנו מוטל לקבוע עונש הולם, והעונש חייב להיות גדול מהרווחים שהופקו מהפשע".
הבעיה היא לא שהרעיון של "פשע קמעונאי מאורגן" הוא המצאה של ה־NRF, אלא שמשום שגוף בעל אינטרסים דוחף לביסוס הרעיון, החקיקה בנושא מגדירה אותו במונחים כה רחבים ורופפים, שבחלקים מסוימים במדינה כמעט כל גניבה וכל גנב יכולים להיחשב חלק מפשע מאורגן. קטגוריה שנכון להיום מתייחסת לארגונים שמרכזים כוח לא לגיטימי בידי פושעים, עם מבנה דמוי־פורמלי, כולל כללים, קודים וקשרי עבודה מתמשכים. כך, למשל, חקיקה מגדירה פשע מאורגן קמעונאי ככזה שכולל רף נמוך של עלות סחורה גנובה (למשל מעל ל־950 דולר), או אם אחד מהמבצעים תכנן או יזם את הפעילות. הבעיה היא שמחקרים כבר הוכיחו באופן חד־משמעי, שהחמרת הענישה איננה גורם מרתיע, אלא רק משיבה את הזמן לאחור ופוגעת במאמץ המתמשך לתקן את מערכת המשפט האמריקאית, שסובלת מאפליה מובנית.
