סגור
ההכרזה על הזוכים ב פרס נובל ל פיזיקה משמאל ג'ון הופפילד ו ג'פרי הינטון שטוקהולם שבדיה 8.10.24
ההכרזה על הזוכים בפרס נובל לפיזיקה (צילום: Jonathan NACKSTRAND / AFP)

פרס נובל בפיזיקה יוענק ל"סנדק של ה-AI" ולחוקר מארה"ב

פרופ' ג'ון הופפילד מארצות הברית ופרופ' ג'פרי הינטון מקנדה הוכרזו כזוכים בפרס נובל לשנת 2024. הם יקבלו את הפרס על גילויים והמצאות בסיסיים שמאפשרים למידת מכונה עם רשתות עצביות מלאכותיות 

פרס נובל בפיזיקה יוענק השנה לשני חוקרים מארצות הברית ומקנדה על פיתוח כלים של למידת מכונה ורשתות עצבים מלאכותיות. פרופ' ג'ון ג'וזף הופפילד (Hopfield) מאוניברסיטת פרינסטון ופרופ' ג'פרי אוורסט הינטון (Hinton) מאוניברסיטת טורונטו יקבלו את הפרס על פיתוח כלי חישוב המדמים את פעילותה של מערכת העצבים. הינטון הוא אחד החוקרים הבולטים בתחום הבינה המלאכותית ומי שכונה בעבר "הסנדק של ה-AI".
בשנת 2012 בנה הינטון, ביחד עם תלמידיו באוניברסיטת טורונטו איליה סוצבקר (היום המדען הראשי של OpenAI) ואלכס קרישבסקי, רשת נוירונים שיכולה לנתח אלפי תמונות וללמד את עצמה לזהות אובייקטים כמו פרחים, כלבים ומכוניות. בשנת 2013 רכשה גוגל את החברה שהקימו השלושה, DNNresearch, ומאז חילק הינטון את זמנו בין האוניברסיטה לבין גוגל.
ב-2018 זכה הינטון בפרס טיורינג, המכונה "הנובל של מדעי המחשב", לצדם של שני חוקרים חלוצים נוספים בתחום - יהושע בנג'יו ויאן לקון (מדען הבינה המלאכותית הראשי של מטא).
בשנה שעברה הוענק הפרס לשלושה חוקרים שתרמו לחקר תהליכים אלקטרוניים הנמשכים מיליארדית של מיליארדית השנייה: פייר אגוסטיני (Agostini) מאוניברסיטת אוהיו בארצות הברית, פרנץ קראוס (Krausz) ממכון מקס פלנק לפיזיקה במינכן, גרמניה, ואן ל'הוליייר (L’Huillier) מאוניברסיטת לונד בשוודיה. מחקריה של ל'הוליייר פתחו את הדלת ליצירת הבזקי לייזר של אטו-שניות, כלומר 10-18 שניות, ואילו אוגוסטיני וקראוס הראשונים שיצרו בפועל הבזקים כאלו, ומדדו באמצעותם תופעות כמו יינון של אטומים.
לפני שנתיים הזוכים היו שלושה חוקרים מתחום המכניקה הקוונטית. אלן אספה (Aspect) מצרפת, ג'ון קלאוזר (Clauser) מארצות הברית ואנטון ציילינגר (Zeilinger) מאוסטריה זכו בפרס על סדרת ניסויים שבהם הדגימו כי תופעת השזירה הקוונטית, שאינה אפשרית בפיזיקה קלאסית, אכן מתקיימת.
ב-2021 הפרס התחלק בין שלושה מדענים: מחציתו הוענקה לשוקורו מנאבה (Manabe) מאוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית ולקלאוס הסלמן (Hasselmann) ממכון מקס פלנק למטאורולוגיה בהמבורג, שפיתחו מודלים לחיזוי שינויי אקלים, ומחציתו לג'ורג'ו פריזי (Parisi) מאוניברסת ספיאנצה ברומא, על פיתוח מודלים תיאורטיים המאפשרים לחקור מערכות מורכבות.
הפרס בפיזיקה הוא פרס נובל השני שמוכרז השבוע. ביום שני הוכרז כי הפרס ברפואה יוענק השנה לגארי רובקון (Ruvkun) ולוויקטור אמברוז (Ambros) מארצות הברית, על גילוי המיקרו-RNA ותפקידן בבקרה על ביטוי גנים. מחר (רביעי) יוכרזו הזוכים בפרס נובל בכימיה, וביום חמישי בספרות. ביום שישי תודיע ועדת הפרס באוסלו על הזוכים בפרס נובל לשלום. שבוע ההכרזות יינעל ביום שני עם ההודעה על הזוכים בפרס לכלכלה על שם אלפרד נובל.