תמ"ג מתכווץ, פיטורים נרחבים וכאוס פוליטי: מה עובר על גרמניה
תמ"ג מתכווץ, פיטורים נרחבים וכאוס פוליטי: מה עובר על גרמניה
הכלכלה השלישית בגודלה בעולם צפויה לסכם את הרבעון האחרון של השנה בקיפאון. 2024 תסתיים בהתכווצות התמ"ג זו השנה השנייה ברציפות. בתעשיית הרכב נערכים לפיטורי ענק, הביורוקרטיה בשיאה והמצב הפוליטי בשפל. סוף עידן?
מה קרה ליקירת אירופה? בשבוע שעבר הודיע הבנק המרכזי הגרמני כי הכלכלה השלישית בגודלה בעולם והגדולה באירופה צפויה לסכם את שלושת החודשים האחרונים של השנה בקיפאון. את 2024 היא כבר יודעת שתסיים בהתכווצות התמ"ג – זו השנה השנייה ברציפות, ואת 2025 – מעריכה קרן המטבע הבינלאומית – היא תסכם בצמיחה שולית של 0.8%. אלו הן רק השורות התחתונות בשורה ארוכה של בשורות מדכדכות.
בקיץ הזהיר בנאום ויראלי מנכ"ל דויטשה בורסה כי גרמניה בסכנה להפוך למדינה מתפתחת ושהממשלה הופכת אותה ל"חנות זבל". בספטמבר הזהירה פולקסווגן לראשונה מאז הוקמה ב־1937 – כי היא צפויה לסגור מפעלים במדינה ולפטר עד 30 אלף עובדים; ביום רביעי שעבר הודיעה פורד כי היא מקצצת 4,000 משרות באירופה, רובן בגרמניה; וביום שישי שעבר הודיעה בוש, ספקית החלקים והרכיבים לתעשיית הרכב הגדולה בגרמניה, על קיצוץ 5,500 משרות. האמונה הנמוכה במיוחד ביכולת הממשלה המקומית לתקן את המצב דחפה את הצרכנים הגרמנים לחסוך כיום כ־11% מההכנסה שלהם, ובפועל להאט עוד יותר את הכלכלה.
מצב הביש המתמשך וחוסר היכולת להכריע כיצד לטפל בו קרעו את הקואליציה התלת־פלגתית מבפנים. החודש הקנצלר אולף שולץ אף פיטר את שר האוצר כריסטיאן לינדנר, שמכהן גם כראש המפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP). שולץ ביקש להגדיל את ההוצאות הציבוריות, כדי להמריץ את הכלכלה הקפואה. לינדנר, שחוקת גרמניה עם בלם החוב שלה לצדו, סירב. הממשלה ניסתה לעקוף את הכלל על ידי יצירת קרנות נפרדות, אך בתי המשפט חסמו אפשרות זו, ורק רוב של שני שלישים יכול להסיר את בלם החוב – בלתי אפשרי בקואליציה הנוכחית. הפיטורים סימלו את התפרקות הקואליציה, ובחירות בזק נקבעו לאחרונה ל־23 בפברואר. חוסר היציבות הפוליטית והכלכלה הקפואה הביאו לפסימיות כלל־ארצית. חוסר שביעות רצון עמוק העניק כוח ליריבים פוליטיים בשוליים הגרמניים, לרבות מפלגת הימין הקיצוני ה־AfD שזכתה בספטמבר לראשונה בבחירות אזוריות בטורינגה. האם תם תור הזהב שהנהיגה הקנצלרית אנגלה מרקל? ככל הנראה – כן.
סין הפכה מלקוחה למתחרה
שלוש השנים האחרונות היו קטסטרופליות עבור גרמניה, אך באופן גרמני בהחלט – באיטיות סבוכה בביורוקרטיה. מאז 2021 המדינה לא חוותה רבעון אחד עם צמיחה ריאלית משמעותית, ועסקי הליבה שלה נפלו בעקביות – במיוחד מגזרי הייצור שמהווים 20% מתמ"ג המדינה. עלויות האנרגיה הרקיעו שחקים בעד 40% בצל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שפגעו בכיס הצרכנים, אבל בעיקר בתעשיות הייצור המובילות בהיקפים שלא ניתן לגלגלם לצרכנים. תעשיית ייצור הכימיקלים, למשל, נפלה ב־18% לעומת 2018, משום עלויות האנרגיה הגבוהות. ברקע סין התחילה בשנה החולפת, ועל רקע האטה שלה, להציף את העולם בסחורות במחירי הפסד, בעיקר פלדה. למרבה הצער, גם גרמניה מחזיקה בתעשיית פלדה מפוארת. טיסנקורפ, אחת מיצרניות הפלדה המוכרות והוותיקות בעולם, נאלצה להוריד את שווי חטיבת הפלדה שלה במיליארד יורו בשבוע שעבר, אחרי שדיווחה על הפסד נקי שנתי של 1.4 מיליארד יורו בעקבות זינוק במחיר הייצור במפעלים שלה. בחמש השנים האחרונות שווייה נחתך ב־70%.
תעשיית הרכב הגרמנית, מהגדולות והמפוארת בעולם, חוותה טלטלה גדולה עוד יותר, זאת בשל הזינוק בייצור הרכב הסיני שהטה לחלוטין את מאזן הסחר בין שתי המדינות והפך את סין מלקוחה למתחרה. אם ב־2020 סין היתה יבואנית נטו של מכוניות מגרמניה, בשנה החולפת היא הפכה ליצואנית נטו של מכוניות. בהתאם, בעוד סין היוותה 8% מכל היצוא הגרמני ב־2020, את 2024 היא תסכם ב־5%. לפי איגוד תעשיית הרכב של גרמניה (VDA) מאז שיא הייצור ב־2016 שעמד על 5.7 מיליון מכוניות, נפל הייצור ב־28% ל-4.1 מיליון בשנה שעברה. כוח העבודה של המגזר התכווץ ב־8% באותה התקופה. סך הכל בשלוש השנים האחרונות נמחקו 300 אלף משרות בתעשיות הייצור במדינה.
וטראמפ יוסיף שמן למדורה
הכלכלן הראשי של דויטשה בנק רובין וינקלר הגדיר לאחרונה את התקופה כ"המיתון הבולט ביותר בהיסטוריה של גרמניה אחרי המלחמה", והוסיף כי "השפל הנוכחי הוא עמוק וממושך יותר מהמשברים המבניים הגדולים של המאה ה־20". גרמניה היא חברת ה־G7 היחידה שהתכווצה בשנה שעברה, וזו שצומחת הכי לאט השנה. לביורוקרטיה יש חלק לא מבוטל בכך. במחקר של Ifo מצאו כי ביורוקרטיה מיותרת עולה לכלכלה הגרמנית כ־146 מיליארד יורו בשנה.
אם כל זה לא מספיק, כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן צפויה להטיל צל כבד עוד יותר. טראמפ, שכבר בקדנציה הראשונה שלו התמקד במאזן הייצור מול גרמניה, ודרש שזו תגדיל את ההשקעה בנאט"ו ל־2% מתמ"ג המדינה, הבטיח להטיל בין 10% ל־20% מכסי יבוא, ולפתוח פרק חדש במלחמות הסחר החביבות עליו. מכסים אלו צפויים, לפי הערכות, להוריד את התמ"ג הגרמני בנקודת האחוז.
אם גרמניה תמשיך להיחלש, כל היבשת תיחלש, שהרי היא לבדה מהווה 28% מכל כלכלת גוש היורו. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) וה־OECD כבר הזהירו מפני אפקט הדבקה אפשרי.
