אמריקה בוחרתשני המועמדים שואפים לשמר את העליונות האמריקאית מול סין
אמריקה בוחרת
שני המועמדים שואפים לשמר את העליונות האמריקאית מול סין
המנצח בבחירות לנשיאות ייכנס לבית הלבן כשהמתיחות מול סין בשיא. בעוד טראמפ התחייב להסלים את מלחמת הסחר שניהל בקדנציה הראשונה ולהרחיב את המכסים על סחורות סיניות, האריס עתידה לשמר את הקו הנוקשה שאותו ניהל ביידן, ברקע עדויות לריגול סיני נרחב מאוד נגד ארה"ב
באחרונה פרסמה ועדה מיוחדת של הקונגרס האמריקאי דו"ח שלפיו היקף הריגול הסיני כה גדול, עד שהסוכנויות השונות מתקשות להכיל את הפעילות. הריגול כולל, בין השאר, פריצה בו זמנית ל־260 אלף מכשירים שמחוברים לאינטרנט, הטמעת טכנולוגיית ריגול במנופים מתוצרת סין בנמלים אמריקאיים והפעלת אינספור סוכנים, חלקם במסווה של סטודנטים לתארים מתקדמים.
להערכת מומחים, קשריה העמוקים של סין לכלכלה הגלובלית מגבילים את הרצון להטיל עליה סנקציות. במקביל, ההאטה בכלכלה הסינית נותנת תמריץ לבייג'ינג להגביר את מאמצי הריגול, כאשר אלה רק מחריפים את המתיחות ומובילים לסנקציות נוספות.
קמלה האריס או דונלד טראמפ, הנשיא הנבחר ייכנס לבית הלבן כשהמתיחות מול סין בשיא וצפויה רק להחריף. בעוד השניים צפויים לנהל מדיניות שונה, בדבר אחד הם דומים: כל אחד טוען כלפי השני כי המדיניות שינקוט תהיה רופסת מדי.
"כולנו יודעים שקמלה האריס רצתה לעשות מיקור חוץ למפעלים ולעבודות שלנו לסין, אבל לא ציפיתי שהיא תבצע מיקור חוץ לסין גם לבחירה של שותפה למרוץ (טים וולץ — ו"א)", אמר סגנו של טראמפ ג'יי.די ואנס בעצרת בחירות, כשהוא רומז לעברו של וולץ כמורה לאנגלית בתיכון סיני ב־1989. האריס לא נותרה חייבת. "טראמפ מכר אותנו לסין", אמרה בספטמבר, תוך שהיא מדגישה את השבחים הרבים שהרעיף על הנשיא שי ג'ינפינג. "הוא מכר שבבים אמריקאיים לסין כדי לעזור לה לשפר ולחדש את הצבא שלה", הטיחה.
עבור טראמפ, מערכת היחסים והעימות מול סין הם כלכליים, כשהמעצמה מהמזרח היא לטענתו מתחרה ששוחקת את השגשוג האמריקאי. לאורך הקדנציה שלו הוא הקשיח את יחסי המסחר מולה והשית מכסים בהיקף של כ־300 מיליארד דולר במטרה לצמצם את גירעון הסחר האמריקאי ולעודד צריכה מקומית של מוצרים מתוצרת ארצות הברית. בחודשים האחרונים הבטיח טראמפ להסלים את מלחמת הסחר, להרחיב את המכסים על סחורות סיניות לשיעור של עד 60%, ואף לאסור על סין לרכוש שטחים חקלאיים בארצות הברית.
עם זאת, לאורך השנים הפגין טראמפ מחויבות קטנה במיוחד כלפי בעלות הברית של ארצות הברית מול סין, תוך שהוא מודד את מערכות היחסים על בסיס עלות־תועלת כלכלית. כך, למשל, הוא טען שטייוואן צריכה לשלם על ההגנה שהיא מקבלת מארצות הברית נגד סין ונסוג מחקיקה שהוא עצמו הוביל, לאסור את טיקטוק בארצות הברית או לחייב את מכירתה לידיים אמריקאיות, מחשש שהיא משמשת כלי תעמולה וריגול בידי בייג'ינג. כל זאת, לפי דיווחים, בשל לחץ של אחד מבעלי המניות של החברה, התורם השמרן ג'ף יאס.
במובנים מסוימים טראמפ נוטה יותר מכל פוליטיקאי אמריקאי אחר לחימום היחסים עם מנהיגי סין ובעלות בריתה, בראשן רוסיה. חיבתו למנהיגים האוטוריטריים שי ופוטין היא עובדה ידועה, וטראמפ נוהג להחמיא להם ולשיטת ההנהגה הנוקשה שלהם. כך, למשל, בעבר כינה טראמפ את שי "בחור מבריק שמנהל 1.4 מיליארד אנשים ביד ברזל". לפי היועץ לביטחון לאומי לשעבר שלו ג'ון בולטון, טראמפ אף החמיא לשי על הקמת מחנות כליאה לחינוך מחדש, שבהם כלאה סין כמיליון מבני המיעוט האויגורי.
הנשיא ביידן המשיך את הגישה הלעומתית הכלכלית, אך בדגש על סין כ"יריבה אוטוריטרית" שמתחרה בארצות הברית על ההובלה העולמית, ולא רק שותף נצלני של סחר. בהתאם, ביידן לא רק שמר והגדיל את המכסים, אלא הפך אותם לכלי אסטרטגי. במקום דגש על מוצרים כמו בשר חזיר, הוא התמקד בהגבלת הגישה של סין לטכנולוגיה ובהפניית סובסידיות לפיתוח מגזר הטכנולוגיה ושרשרת האספקה האמריקאית. ביידן הטיל מכסים מוגברים, למשל100% מס יבוא על מכוניות חשמליות שאותן כינה "מכונות ריגול על גלגלים", ואסר על יצוא של שבבים וחלקים חיוניים אחרים בתעשייה לסין.
לפי הערכות, האריס תמשיך בקו של ביידן, וניכר שהיא חולקת עמו את הלהיטות לשמור על הדומיננטיות של ארצות הברית כמעצמה מובילה. "אמריקה, לא סין, תנצח בתחרות על המאה ה־21", אמרה כשזכתה במועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית, הבטחה שעליה חזרה בעימות עם טראמפ. למעשה, כסגנית נשיא גילתה האריס יוזמה יוצאת דופן לחיזוק הקשרים של ארצות הברית עם בעלות בריתה אל מול סין באזור האינדו־פסיפי. היא חזרה על מחויבותה של ארצות הברית לתמוך בטייוואן, שעליה סין תובעת בעלות, הגיעה לאזור ארבע פעמים במהלך כהונת ביידן וקיימה פגישות עם מנהיגי חמש בעלות הברית של האמנה האמריקאית באזור האינדו־פסיפי: יפן, אוסטרליה, דרום קוריאה, תאילנד והפיליפינים. בביקורה בפיליפינים אף האשימה האריס את סין ב"ערעור מרכיבים מרכזיים של הסדר הבינלאומי" ובהטלת מורא על שכנותיה. את שי היא פגשה רק לרגע חטוף בשולי ועידה ב־2022.
