ניתוחהודו במקום סין: אפל מתיישרת עם מדיניות הממשל האמריקאי
ניתוח
הודו במקום סין: אפל מתיישרת עם מדיניות הממשל האמריקאי
זה חצי עשור שענקית הטכנולוגיה משקיעה בהודו כדי להופכה למוקד ייצור חלופי לאייפון. עד כה הודו לא התחרתה ביעילות הסינית, אך ייצור האייפון 14 במדינה חודשיים בלבד אחרי תחילת הייצור בסין - מאותת על סגירת הפער הטכנולוגי בין השתיים
לעולם המערבי יש יחס דואלי לסין. מצד אחד, מעצמה כלכלית, שותפת סחר משמעותית ובסיס ייצור מרכזי של חלק רחב בצריכה העולמית. מצד שני, מדינה אוטוריטרית, שפוגעת באופן עקבי ורחב בזכויות האדם של נתיניה.
לאורך מרבית המאה הנוכחית, העדיפו מדינות המערב, ובראשן ארה"ב, לבלוע את החלק הבעייתי של סין בזכות ההטבות הכלכליות שבהן זכו כתוצאה מהסחר מולה. תחת משטרו של דונלד טראמפ, שסימן את סין כיריבה אידיאולוגית וכלכלית, חל שינוי מהותי ביחס הזה, שנמשך עם כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן. התוצאה היתה לחץ מהותי על תאגידים אמריקאיים לצמצם את הקשרים הכלכליים עם סין ולהעביר ייצור ממנה למדינות אחרות, ובעדיפות לארה"ב עצמה.
ומבין התאגידים הללו, ענקית הטכנולוגיה אפל חשה כנראה את הלחץ הרב ביותר. ההצלחה של אפל בשני העשורים האחרונים מיוחסת בראש ובראשונה לאייפון, המוצר הנמכר ביותר שלה והלב של האקוסיסטם שלה. אבל האייפון לא נולד מהאוויר. הוא תוצאה של מערך ייצור מורכב שבמרכזו עומדת סין, כספקית של רכיבי מפתח ומרכז הרכבה של הרכיבים. בסיס הייצור היעיל בסין הוא זה שאיפשר לאפל לייצר מדי שנה מאות מיליוני אייפונים ולספק בכל שנה דגם משודרג.
מדובר בקשר גורדי שקשה לנתק. אם החברה רוצה להעביר את בסיס הייצור של האייפון למדינה אחרת, היא צריכה לבצע השקעות לוגיסטיות משמעותיות. וזה באמת מה שהיא עשתה. לאורך חצי העשור האחרון פעלה אפל על מנת לפתח את הודו כמוקד ייצור חלופי לאייפון. ההצלחות עד עתה היו קטנות יחסית ומוגבלות. למשל, דגמים חדשים היו נכנסים לייצור בהודו רק שישה או תשעה חודשים אחרי השקתם — עדות לגמישות, ליעילות ולמהירות של מערך הייצור הטכנולוגי בסין ולקושי לשחזר אותו במדינות אחרות. במצב הזה אפל לא יכולה לזנוח את פעילותה בסין בלי לספוג פגיעה משמעותית במכירות.
אבל בדגם האייפון 14, שיושק בספטמבר הקרוב, צפוי המחסום הזה לעבור שיטוח משמעותי, כאשר לפי דיווח של בלומברג, אפל תתחיל להרכיב אותו בהודו חודשיים בלבד אחרי השקתו — צמצום משמעותי של הפער בין הודו לסין שמצביע על כך שתאימות מלאה נמצאת בהישג יד. את המהלך הלוגיסטי הזה מובילה שותפת הייצור של אפל, פוקסקון הטייוואנית, במפעלה בצ'נאי בדרום הודו. השאיפה היא להתחיל לספק אייפונים שיוצרו בהודו עם פתיחת פסטיבל דיוואלי ב־24 באוקטובר, אם כי ייתכן שהדבר יקרה רק בתחילת נובמבר.
תאימות בין הודו לסין היא שאיפה ארוכת טווח של אפל ששורשיה בממשל טראמפ ומלחמת הסחר שלו מול סין (החברה החלה לייצר אייפונים בהודו ב־2017, שנתו הראשונה של טראמפ בתפקיד). היא המשיכה תחת ממשל ביידן ואף הפכה לאקוטית יותר עם פרוץ המגפה ועל רקע מדיניות האפס־קורונה שהובילה סין ושגרמה לסגירות לא צפויות וממושכות של מרכזי ייצור כתוצאה מסגרי רוחב שהטילה המדינה.
לכך נלווה גם עניין כלכלי בהודו עצמה. מדינה עם 1.4 מיליארד תושבים אך שפעילותה של אפל בה נחשבת לזניחה. הפיכת המדינה למרכז ייצור, יעד מרכזי של ממשל מודי, יכולה להעלות את רמת החיים במדינה.
בכירים באפל ובפוקסקון קיוו להגיע לתאימות כבר השנה, אך באפל העדיפו שלא לקחת סיכון והתמקדו קודם בהכנת המפעלים בסין לייצור האייפון 14 כדי לא להיאלץ לדחות את מועד ההשקה שלו — דבר שיכול לעלות לה בעשרות מיליארדי דולרים. חסם נוסף הוא מדיניות החשאיות של אפל, והקושי ליישם כללי סודיות נוקשים במרכז ייצור במדינה אחרת. בנוסף, כוח העבודה בהודו עדיין לא מיומן מספיק בהתאמה מהירה לדרישות הייצור של אפל.
אלו קשיים ומהותיים, אבל לא בלתי עבירים. התחלת הייצור, חודשיים בלבד אחרי ההשקה במקום שישה או תשעה חודשים, משמעה שאפל תוכל לספק אייפונים מהודו כבר בזמן לעונת הקניות של חג המולד — תקופת המכירות הגדולה ביותר שלה — וכך להגדיל משמעותית את פוטנציאל הייצור של המפעל לדגמים חדשים. זו תקופת ביקוש שיא שתאפשר לחברה להגדיל את ההסתמכות על מפעלים בהודו כמקור אספקה, ולהקטין את התלות בסין.
בהמשך, כשתהיה תאימות, אפל כבר תוכל להתחיל להתמודד עם האתגר הגדול הבא: העברת כל שלב הרכבת האייפון מסין להודו ומדינות אחרות. מהלך שכזה — פרויקט לעוד עשור לפחות — לא רק יפחית את התלות של המערב בסין אלא יסייע בצמיחה של מדינות מתפתחות אחרות ובהעלאת רמת החיים שלהן.
אבל גם אז, התלות בסין עדיין תהיה משמעותית. סין היא לא רק בסיס הרכבה אלא גם מקום ייצור של חלק ניכר מרכיבי האייפון. אמנם לא מדובר ברכיבים המתוחכמים ביותר כמו המעבד, המסך והזיכרון (שמיוצרים בעיקר בטייוואן ובדרום קוריאה), אבל יש צורך גם בייצור של לוחות אלקטרוניים פשוטים, כפתורים וברגים, וספק אם יש כיום עוד מדינות שיכולות לעשות זאת בהיקף ובמגוון של סין. לקחת את מערך הייצור הזה ולשכפל אותו במדינות אחרות הוא משימה של כמה עשורים שלא ברור אם יש לה בכלל היתכנות פוליטית או כלכלית. את התלות של המערב בסין אפשר אולי להגביל או להפחית, אבל היעלמותה המוחלטת היא כנראה משימה בלתי אפשרית.
