שיקום התשתיות בסוריה צפוי להימשך כעשור ויחזק את כלכלות טורקיה וירדן
שיקום התשתיות בסוריה צפוי להימשך כעשור ויחזק את כלכלות טורקיה וירדן
תהליך הבנייה מחדש של המדינה בעקבות קריסת משטר אסד יניב הכנסות לחברות בנייה טורקיות, שצברו ניסיון מחוץ לארצם עם פרויקטים באפריקה ובמדינות המפרץ. ירדן צפויה להרוויח מחידוש מעבר הסחורות ומייצוא חשמל. בשתי המדינות יוקל נטל הפליטים
הפלת משטר אסד בסוריה יוצרת הזדמנות לשיקום המדינה ההרוסה אחרי 13 שנים של לחימה שבמהלכן נחרבה התשתית הכלכלית שלה. השיקום של סוריה יוכל להתקיים אך ורק אם תושג בה יציבות. למרות שבשלב זה לא בטוח שפניה לעבר שנים של רגיעה, אם זה אכן יקרה, תהליך שיקומה עשוי ליצור לא רק מציאות מדינית חדשה באזור, אלא גם מציאות כלכלית חדשה שצפויה להיטיב עם שכנותיה, המשוועות לרווחה כלכלית.
שיקומה של סוריה יהיה חייב להיות מאמץ משותף של שחקנים בינלאומיים בעלי הון ואינטרס ובדגש על האיחוד האירופי, שישאף להחזיר מיליוני פליטים סורים שהשתקעו במדינות הגוש למולדתם. בנוסף, התהליך יסייע למפרציות שמעוניינות ביציבות אזורית, בגיוון כלכלתן ובשיקום הקשרים ההיסטוריים שיש לחלקן עם סוריה (סעודיה לדוגמה). עלויות השיקום מוערכות במאות מיליארדי דולרים, ולפיכך מדובר בתהליך ארוך שיימשך עשור לפחות.
אחת המדינות שעשויה לצאת הכי נשכרת כלכלית מהפלת אסד וכינונה של "סוריה החדשה" היא טורקיה, שסייעה למורדים בביצוע מתקפת הפתע נגד המשטר. לפי ההערכות, בטורקיה היו עד יום נפילת משטר אסד כ־3.5 מיליון פליטים סורים, כלומר טורקיה הפכה מאז 2011 למדינה שמארחת את מספר הפליטים הגבוה ביותר. סוגיית הפליטים בטורקיה הפכה לעניין פוליטי, חברתי וכלכלי בוער. לפי השלטונות, אירוח הפליטים בשטח המדינה יצר לחץ כבד על משאביה, הוביל לעליות מחירים בעיקר בתחום הדיור ממנה סבלו האזרחים הטורקים וכן הגביל את יכולתם של המקומיים למצוא מקומות תעסוקה. בנוסף, לפי הצהרות של השלטונות בטורקיה, בשנים 2011-2018 היא הוציאה על אירוח הפליטים הסורים סכום של קרוב ל־40 מיליארד דולר, אשר ללא המלחמה בסוריה עשוי היה לשמש לפרויקטי פיתוח. לפיכך, בטורקיה סבורים כי עצם חזרת הפליטים למולדתם תיטיב עם הכלכלה המקומית. מנגד, ישנם הטוענים כי הפליטים הסורים שהשתקעו בטורקיה סייעו להגברת הביקושים ולפיכך להגברת הפעילות של המגזר היצרני במדינה.
מעבר לסוגיית הפליטים, ההזדמנות הגדולה העומדת בפני המשק הטורקי היא בתחום הקבלנות והבנייה, כאשר החברות הנמנות על מגזר זה צפויות למלא תפקיד משמעותי בתהליך השיקום של סוריה. לחברות קבלנות טורקיות ניסיון בביצוע פרויקטים בחו"ל ובדגש על השוק האפריקאי וכן במדינות המפרץ, והן צפויות לזכות בחלק נכבד מפרויקטי התשתית כמו כבישים, גשרים, מבני ציבור, רשתות חשמל ומים, שסוריה תצטרך להקים מחדש. איתות לאופטימיות לגבי מגזר הבנייה בטורקיה ניתן היה לקבל עם פתיחת המסחר בבורסת המניות של איסטנבול אתמול, יום המסחר הראשון לאחר נפילת משטר אסד, אז נרשם זינוק בשווי מניות חברות הבנייה בשיעורים של 4%-10%.
הקרבה הגיאוגרפית של טורקיה לסוריה הופכת אותה למקור אספקה פוטנציאלי בתחומים שבהם יש לה תעשיות מפותחות, כמו מלט ופלדה, שהביקוש שלהם בשוק הסורי צפוי להיות משמעותי למשך מספר שנים, ככל שיתקדמו עבודות השיקום. לטורקיה ניסיון בתחום זה, כאשר כבר עתה היא ספקית מלט חשובה לעוד מדינה שעוברת תהליך שיקום — עיראק.
אבל הפוטנציאל של השוק הסורי עבור החברות הטורקיות אינו מתמצה אך ורק בתחום הבנייה והקבלנות. לפני פרוץ מלחמת האזרחים ב־2010, הייצוא הטורקי של סחורות לשוק הסורי הגיע להיקף של 1.3 מיליארד דולר, נתון שהיווה כ־1.6% מכלל היצוא הטורקי באותה שנה. זהו נתון משמעותי יחסית, אם לוקחים בחשבון את היקפו הקטן של השוק הסורי, שסבל מקשיים כלכליים עוד לפני תחילת מלחמת האזרחים. מעבר לכך, השוק הסורי פרנס אלפי עסקים קטנים ובינוניים בטורקיה. חזרה לרמות הייצוא שקדמו למלחמה ואולי אף מעבר לכך, מבטיחה יציבות ואף את הרחבת המגזר היצרני בטורקיה.
ככל שהיציבות הפוליטית בסוריה תחת המשטר החדש תגבר, כך עשויים יחסי הסחר בין טורקיה לסוריה להתאושש וליצור הזדמנויות יצוא למגוון רחב של מוצרים, במיוחד מזון, טקסטיל, תרופות ומוצרי צריכה בסיסיים.
תהליך השיקום בסוריה יכלול חידוש תשתיות התחבורה ופיתוח שירותי לוגיסטיקה. במגזר זה לטורקיה יש מספר חברות מובילות. לדוגמה, בתחום התעופה, חברות כמו טורקיש איירליינס ופגסוס הן בעלות פוטנציאל לקחת חלק בארגון מחדש ובהפעלה של שדות תעופה בסוריה. כמו כן, לטורקיה מספר חברות המתמחות בבניית שדות תעופה ובהפעלתם, וגם הן יכולות לזכות בחוזים בתקופת השיקום. הקרבה הגיאוגרפית של טורקיה, הגישה האפשרית באמצעות רשת הכבישים וכן השימוש במסילות הברזל בטורקיה מציבים את החברות שלה בעמדת זינוק בתחום שרשרת האספקה בעידן של שיקום המדינה החרבה.
מדינה נוספת שיכולה לקטוף דיבידנדים כלכליים אם תהליך השיקום של סוריה אכן יתרחש היא ירדן השכנה מדרום, הסובלת מקשיים כלכליים, חלקם הקשורים ישירות למצב בסוריה. ראשית, השתקעות של כ־660 אלף פליטים סורים בירדן יצרה לחץ אדיר על הממלכה שאינה משופעת במשאבים. שנית, למרות ניסיונות כאלה ואחרים להתקרבות, היחסים בין ירדן לסוריה מאז החלה מלחמת האזרחים היו מתוחים, דבר שגרם לאי־מיצוי הפוטנציאל הכלכלי מצד שתי המדינות, בדגש על ירדן.
בטרם פרצה מלחמת האזרחים בסוריה, מעבר הגבול בין שתי המדינות (הקרוי מעבר ג'אבר בירדן ומעבר נסיב בסוריה) היה עורק סחר משמעותי. מבחינת העיר הירדנית הקרובה אליו, רמת'א, וכן אזורים נוספים בצפון הממלכה, המעבר היווה את הכוח המניע הכלכלי העיקרי. נתוני הסחר בין שתי המדינות בשנת 2010 הראו כי ירדן מייבאת מסוריה סחורות בשווי של כ־160 מיליון דולר, לעומת יצוא בהיקף של 100 מיליון דולר. אבל למרות הגירעון המסחרי בצד הירדני, התמונה הכוללת היתה חיובית יותר, שכן דרך הטריטוריה הירדנית עברו סחורות מסוריה (כולל מטורקיה) לעבר שווקי המפרץ. כל משאית כזו הכניסה לקופה הירדנית אגרת מעבר. שיקומה של סוריה אמור להחיות את הנתיב המסחרי הזה ולהעשיר את הקופה הירדנית. כמו כן, הוא יסייע ליצואנים ירדנים לשקם את יחסי הסחר עם סוריה ולהעביר סחורות בדרך היבשה גם למדינות נוספות, כמו טורקיה ולבנון, שאף היא צפויה לעבור תהליך של שיקום בעקבות המלחמה האחרונה בין ישראל לחיזבאללה וכן בעקבות שיתוק פוליטי וכלכלי שנמשך כבר למעלה מחמש שנים.
נפילת משטר אסד בשילוב השינוי המיוחל הצפוי בלבנון, עקב החלשת חיזבאללה, מחזיר לסדר היום פרויקט נוסף שאמור לספק לירדן תועלת כלכלית משמעותית. במהלך 2021 הוצעה תוכנית לאספקת חשמל מירדן ללבנון דרך סוריה וכן גז טבעי ממצרים דרך ירדן וסוריה ללבנון, וזאת במטרה להוסיף לרשת החשמל 700 מגה־ואט. מאז, בעיות החשמל של לבנון רק החריפו.
ואכן בשנת 2022, חתמו מצרים, לבנון וסוריה על הסכם לאספקת גז טבעי ממצרים דרך ירדן וסוריה ללבנון, כאשר אז דובר על העברת 650 מיליון מ"ק של גז טבעי בשנה ממצרים ללבנון. למרות שנתונים כספיים לא פורסמו, עסקאות אלו היו אמורות להניב לירדן עשרות מיליוני דולרים בשנה ממכירת החשמל כמו גם מהשימוש בשטח הירדני לצורך העברת הגז.
בסופו של דבר, הסכמים אלו לא מומשו בשל הסנקציות שהטיל הממשל האמריקאי על משטר אסד, שלא אפשרו את מעבר החשמל והגז בשטח הסורי, מה עוד, שמשטר אסד התעקש שחלק מהגז והחשמל יופנה למשק האנרגיה הסורי. מאז נחתמו ההסכמים הפכה מצרים ליבואנית גז ולא בטוח שתוכל לעמוד בתנאי ההסכם שנחתמו, אך אופציית יצוא החשמל מירדן לסוריה וללבנון עדיין אפשרית.
