פרשנותובינתיים בטהרן: המשטר באופוריה, האזרחים בחרדה
פרשנות
ובינתיים בטהרן: המשטר באופוריה, האזרחים בחרדה
תחושת שיכרון הכוח של המשטר באיראן לא רווחת בציבור, שחושש מההשלכות של מלחמה עם ישראל
באיראן נשמעים היטב הדיווחים מישראל על תגובה ממשמשת ובאה בעקבות ההתקפה חסרת התקדים שביצעה איראן בלילה בין שבת לראשון וכללה למעלה מ־300 כטב"מים וטילים. בכירי המשטר והמערכת הביטחונית באיראן עסוקים בפיזור איומים כנגד ישראל שכל תגובה שלה תיענה בגמול איראני מסיבי עוד יותר מהתקיפה הראשונה.
המשטר ותומכיו באיראן נמצאים בתחושה של שיכרון כוח ושביעות רצון מביצוע התקיפה, למרות האזהרות האמריקאיות. המשטר האיראני פחות מתעניין כרגע בתוצאות התקיפה ובעובדה שרוב פריטי החימוש לא הגיעו לשטח ישראל.
עם זאת, בציבור האיראני הרחב, שרובו אינו תומך במשטר, קיימת תחושה עמוקה של דאגה, בעיקר מההשלכות הכלכליות של מלחמה אזורית אפשרית. לפי נתונים רשמיים, קצב האינפלציה השנתי באיראן עומד על כ־41%, אם כי לפי הערכות כלכלנים עצמאיים, קצב עליית המחירים בפועל מהיר יותר ממה שהרשויות האיראניות מוכנות להודות.
צניחת שער המטבע המקומי, הריאל, לשפל מול הדולר מאז החלה המתיחות הנוכחית עם ישראל בתחילת החודש, מגבירה את חששות הציבור האיראני מהשתוללות המחירים כבר בקרוב. מאז התקיפה האיראנית התייצב שער הריאל בשוק השחור על כ־660 אלף מול הדולר לאחר שכבר נסחר ברמה של כ־700 אלף סביב מועד התקיפה כנגד ישראל.
לפי מקורות באיראן, הבנק המרכזי נקט בשורה של צעדים, כולל הזרמת דולרים לשוק, כדי למתן את קצב ירידת ערכו של הריאל בימים אלה. זירה נוספת לבדיקת מצב הרוח של הסוחרים בשוק האיראני - בורסת המניות של טהראן - גם כן נתונה לצעדי בלימה של המשטר: לאחר שבשבת המדד הראשי של הבורסה צנח בכ־7% על רקע החששות מהעימות עם ישראל, הגבילו הרשויות את המסחר לירידה יומית של 1% מקסימום עבור כל מניה. זה ההסבר לכך שהשוק "נרגע". ביום שני השבוע המדד הראשי רשם עלייה של קצת פחות מ־0.5%, בעוד שאת יום שלישי סגרה הבורסה בירידה של 0.2%.
מאחר שהמשטר שולט בתקשורת באיראן, ניתן להבין את תחושות הציבור האיראני בימים אלה באמצעות כתובות גרפיטי שנכתבות באישון לילה ברחובות טהראן, וכן באמצעות מה שקורה ברשתות החברתיות, שם מובעים דאגה מההשלכות הכלכליות וזלזול בתקיפה האיראנית כנגד ישראל.
כך, למשל, בערוץ הטלגרם של "המועצה של ארגוני האיגודים המקצועיים של המורים האיראנים", שנוהג לבקר את המדיניות הכלכלית של המשטר, נכתב כי "על ידי שליחת עשרות כטב"מים וטילים לישראל פתחה הממשלה השלטת באיראן במתקפה שגם אם תסתיים בתוך לילה אחד בלבד, הקורבנות שלה יהיו הנשים, הילדים והעניים".
גוף נוסף שמבקר באופן תכוף את המדיניות הכלכלית של המשטר - "האיחוד החופשי של הפועלים האיראנים" - כתב כי "באמצעות שיגור של מאות כטב"מים וטילים לעבר ישראל, הרפובליקה האסלאמית יצאה להרפתקה ופתחה במלחמה, שעם הרחבתה האפשרית, מדינה של 90 מיליון איש תהפוך לאדמה חרוכה. נראה כי השליטים מבצעים את משימתם האחרונה להרוס את המדינה לאחר 46 שנים של הרס הדרגתי".
משתמש נוספת ברשת טען כי התקיפה האיראנית מהווה כישלון אסטרטגי, שכן היא חשפה את יכולותיה הצבאיות המוגבלות של איראן. וכך הוא כתב: "משמרות המהפכה אמרו כי מטרת מתקפת הכטב"מים והטילים על ישראל היא לנקום את הריגתם של מספר גנרלים ומפקדים בדמשק, אף שמאות גנרלים ומפקדים של משמרות המהפכה ובכירים אחרים חוסלו על ידי ישראל בשנים האחרונות. אבל הדבר החשוב והמעניין הוא ש'הנקמה הקשה' והמתקפה הרועשת אך הריקה הזו הסתיימה בכך שאף אלוף או גורם צבאי ישראלי לא נפגע. יתרה מכך, אפילו לא חייל ישראלי אחד נפצע. למרות זאת, כל הרשויות הצבאיות, הפוליטיות והדיפלומטיות של הרפובליקה האסלאמית מתעקשות לומר שהנקמה הקשה הסתיימה. ולמעשה, הם מתחננים שלא תמשיך!
"אבל זו היתה טעות גדולה ואסטרטגית נוספת, וכעת ישראל וכל מדינה אחרת יודעות שכוח הטילים של הרפובליקה האסלאמית שווה בעצם לכוח הצבאי של החות'ים, חזבאללה בלבנון או חמאס. המשמעות היא שכל כוח צבאי זר יכול לתקוף את הרפובליקה האסלאמית ולהשפיל אותה, ולמשטר אין היכולת להתמודד איתו".
בשוק הנפט העולמי ניכרת רגיעה ונראה שהשוק נכנס למצב המתנה עד שתתבהר התמונה לגבי העימות הישראלי־איראני. בימים שני ושלישי נרשמו ירידות קטנות במחיר חבית ברנט, שעומד על קצת יותר מ־89 דולר. בתחילת המסחר ביום שלישי המחיר חצה את רף 90 הדולרים אך בהמשך כאמור נרשמה ירידה. בשבוע שעבר, עוד טרם התקיפה האיראנית, הגיע מחיר הנפט לרמתו הגבוהה ביותר מאז החלה המלחמה באוקטובר - 90.45 דולר.
הסיכונים בשוק הנפט נמצאים במגמת עלייה בחודשים האחרונים עקב המתקפות בים סוף על ידי החות'ים והתגברות ההתקפות האוקראיניות על שדות נפט ברוסיה. בשוק צופים כי תקיפת תגמול ישראלית כנגד איראן היא בעלת פוטנציאל של עליית מחיר ב־5-4 דולר לחבית לזמן מוגבל. עם זאת, עליית מחיר לסביבות 100 דולר צפויה רק במקרה שההתגוששות עם איראן תוביל לפגיעה של ממש באספקת הנפט, שכרגע נראית פחות סבירה.
מה שעוד מרגיע היא ההערכה כי ממשל ביידן לא יגיב לתקיפה על ישראל בהגברת אכיפת הסנקציות על מגזר הנפט האיראני, וזאת למרות לחץ מצד המחוקקים הרפובליקנים בקונגרס לעשות זאת. מאז החלה המלחמה באוקראינה לפני למעלה משנתיים, ממשל ביידן, במטרה למנוע זעזועים במחירי הזהב השחור, נוקט מדיניות אכיפה רופפת של הסנקציות על הנפט האיראני. כך מתאפשר לאיראן להגיע לתפוקת שיא של נפט מאז 2018, אז הכריז הנשיא הקודם טראמפ על יציאה מהסכם הגרעין וחזרה למשטר הסנקציות.
לפי נתונים עדכניים של אתר האנרגיה הערבי "טאקה", תפוקת הנפט הגולמי הממוצעת של איראן עלתה ל־3.170 מיליון חביות ליום במהלך הרבעון הראשון של השנה הנוכחית, בהשוואה ל־2.568 מיליון חביות ליום בתקופה המקבילה בשנת 2023. יצוין כי תפוקת הנפט הגולמי של איראן גדלה ל־2.859 מיליון חביות ליום בסוף שנת 2023 לעומת 2.554 מיליון בסוף 2022. מאחר שאיראן אינה מפרסמת נתונים לגבי מגזר הנפט שלה, ההערכות הן כי היא מייצאת כיום בין 1.3 ל־1.6 מיליון חביות ביום, מרביתן לסין, באמצעות מדינות שלישיות.
ממשל ביידן מצוי בדילמה. מצד אחד הוא מעוניין להעניש את איראן על המתקפה, אך מצד שני לא רוצה להביא להסלמה אזורית. אכיפה קפדנית של סנקציות הנפט היא אחת האופציות העומדות לרשותו. פנייה בכיוון זה תכאיב למשטר האיראני, מאחר שהכנסות הנפט מהוות מקור ההכנסה העיקרי שלו. עם זאת, ממשל ביידן יהסס לעשות זאת, שכן בכך הוא יסכן את היציבות בשוק הנפט העולמי, שבו לאיראן יש נתח של כ־3%, וכן יחריף את היחסים עם סין.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת
