ניתוחהאתגרים של נשיא טורקיה: לירה בשפל ושחיתות נרחבת
ניתוח
האתגרים של נשיא טורקיה: לירה בשפל ושחיתות נרחבת
הבחירות התקיימו סמוך לשתי רעידות אדמה קטלניות וברקע משבר כלכלי מסלים. בעוד הנשיא ארדואן הבטיח גז טבעי בחינם והעלאות שכר, יריבו כמאל קיליצ'דראולו התחייב להחזיר את העצמאות לבנק המרכזי כך שיוכל להקפיץ את הריבית
עשרות מיליוני טורקים הלכו היום לקלפיות כדי לבחור נשיא ופרלמנט בבחירות שלפני פתיחתן נראו כמאתגרות ביותר לאיש החזק בפוליטיקה הטורקית זה כשני עשורים, הנשיא טאיפ רג'פ ארדואן (69).
הסקרים המוקדמים צפו מרוץ צמוד בין ארדואן ליריבו כמאל קיליצ'דראולו (74), מועמד האופוזיציה שנבחר כפתרון של פשרה על ידי שש מפלגות. קיליצ'דראולו הסוציאל־דמוקרטי, שנתפס כמנהיג אפור וחסר כריזמה, שימש בעברו כמנכ"ל הביטוח הלאומי הטורקי וחבר פרלמנט. ניסיונו בשנת 2009 להיבחר לראש עיריית איסטנבול נחל מפלה לאחר שהפסיד למועמדו של ארדואן.
לפי חוק הבחירות הטורקי, אם שני המועמדים מקבלים פחות מ־50% מהקולות בסיבוב הבחירות הראשון, מתקיים סיבוב שני ומכריע שנקבע ל־28 במאי.
נכון לחצות, ולאחר ספירת 92% מהקולות בסיבוב הראשון שנערך היום צועד ארדואן ביתרון, עם 49.76% מהקולות לעומת 44.49% לקיליצ'דראולו.
בטרם נפתחו הקלפיות, הביעו חוגי האופוזיציה חשש כי ארדואן, הנראה פגיע מתמיד מבחינה אלקטורלית, לא יכבד הפסד, ולכן הוא ותומכיו יסרבו לקבל את התוצאה ויכניסו את טורקיה לסחרור פוליטי. ארדואן דחה את הדברים מכל וכל. חשש נוסף שקינן בקרב האופוזיציה הוא לזיופים נרחבים בעיקר באזורי הפריפריה, שנחשבים מעוז של ארדואן ומפלגתו, מפלגת הצדק והפיתוח, ואשר בהם הפיקוח רופף יותר.
האיחוד הנדיר באופוזיציה הטורקית תחת השם הברית הלאומית, שכולל את השמאל־מרכז, מפלגה לאומנית, בעלי ברית לשעבר של ארדואן והמפלגה הכורדית השנייה בגודלה, מבטא את עוצמת ההתנגדות לארדואן בקרב חלק ניכר של האוכלוסייה הטורקית. זאת עקב הכיוון האוטוריטרי שבו הוא מוביל את טורקיה בשנים האחרונות. מנגד, העובדה שארדואן הגיע לבחירות הללו בעמדת ניצחון אפשרית, מבטאת את העוצמה שלו בציבור הטורקי.
הבחירות הללו מתרחשות כשלושה חודשים אחרי שתי רעידות אדמה קטלניות בדרום־מזרח המדינה שבהן נספו מעל 50 אלף בני אדם ו־6.5 מיליון נהפכו למחוסרי בית. ברקע, מצב כלכלי המוסיף ומידרדר בשנים האחרונות. ממשלתו של ארדואן ספגה ביקורת קשה על התנהלותה בנושא רעידות האדמה, לא רק בגלל העיכוב בהגשת סיוע, אלא גם בשל אי־הקפדה על תקני הבנייה, מה שהוביל לקריסת אלפי בניינים על יושביהם. ביקורת זו היא חלק מטענות קשות יותר לגבי שחיתות נרחבת שפשתה במדינה תחת ממשלתו של ארדואן.
לצד המחלוקות, נושא שעלה במערכת הבחירות וזכה לקונצנזוס משני הצדדים הוא הצורך לגרש את הפליטים הסורים. בטורקיה חיים כ־3.5 מיליון פליטים מסוריה והם הפכו לשעיר לעזאזל של הציבור הטורקי, בטענה כי הם גוזלים מקומות עבודה ודיור מהאזרחים.
המצב הכלכלי תפס מקום מרכזי במסע הבחירות של שני הצדדים, אם כי בהיבט זה מצבו של ארדואן היה נחות. זו הסיבה שבשבועות האחרונים הוא פיזר הבטחות רבות לציבור, כמו אספקת גז טבעי בחינם או העלאת השכר במגזר הציבורי ב־45%. לעומתו, קיליצ'דראולו הבטיח כי אם ינצח, לא יהסס לשנות לחלוטין את המדיניות הכלכלית והמוניטרית שהנהיג יריבו. במסע הבחירות הבטיחה האופוזיציה לשחרר את המדינה והשווקים הפיננסיים מההגבלות שנכפו בזמנו של ארדואן ולהחזיר את העצמאות לבנק המרכזי, כך שיוכל לשנות כיוון ולהעלות את הריבית בצורה חדה. שינוי מדיניות הריבית נועד לנסות ולרסן את האינפלציה הגבוהה שהגיעה רשמית באוקטובר 2022 לשיא של 85% ובסוף 2022 לכ־65% (כלכלנים עצמאיים טוענים כי בפועל האינפלציה בשנה שעברה עלתה על 100%).
ואכן המדיניות הכלכלית, הפיננסית והמוניטרית של הנשיא ארדואן לא הייתה לרוחם וגם לא תאמה לאינטרסים של בעלי ההון, הבנקים והעסקים. ההכרזות של הנשיא במהלך הבחירות כי ימשיך ליישם את מדיניות הורדת הריבית כדי לעודד את הצמיחה, וזאת בניגוד למגמה העולמית, לא רק נחשבת למי שהביאה להשתוללות האינפלציונית, אלא גם לדלדול יתרות המט"ח של המדינה (כ־63 מיליארד דולר כיום לעומת כ־113 מיליארד דולר לפני כעשור) ולאובדן אמון המשקיעים. המגזר הפרטי הטורקי מתמודד עם חובות אדירים במט"ח, בין השאר בשל ירידת ערך המטבע, מה שמגביר את הסיכונים ליציבות הפיננסית של המדינה. סביר כי מעבר למעגל אנשי העסקים המקורב לארדואן ולמפלגתו, מרבית בעלי העסקים, בעיקר בערים הגדולות, הצביעו לאופוזיציה בתקווה לשינוי המיוחל.
החוב החיצוני הוא בין המשברים הכרוניים של הכלכלה הטורקית שהנשיא ארדואן ביקש לפתור דווקא באמצעות הפחתת הריבית על הלירה, בצעד מנוגד להידוק המוניטרי המערבי. נתוני הבנק המרכזי שפורסמו לגבי פברואר 2023 הראו כי היקף החוב החיצוני קצר המועד הגיע בסוף התקופה ל־153.1 מיליארד דולר, כלומר עלייה של 3.1% לעומת סוף 2022.
באופן אירוני, ארדואן מצא עצמו בעמדת נחיתות במערכת הבחירות הזו דווקא בתחום שהעלה אותו לגדולה. הפופולריות של "הסולטן" נבנתה בשל הצלחתו לחולל "נס כלכלי" בטורקיה. למרבה האירוניה, ארדואן עלה לשלטון בתנאים של משבר כלכלי דומים להיום, ולאחר רעידת האדמה הגדולה בשנת 1999. תקופת השיא תחת שלטונו הייתה בשנים 2017-2006, אז הנהיג שורה של רפורמות משמעותיות. אלה תרמו להשגת שיעורי צמיחה גבוהים שהעלו את רמת החיים במדינה, צמצמו את ממדי העוני ולמעשה הפכו את טורקיה לאחת מ־20 הכלכלות הגדולות בעולם עם תוצר של למעלה מ־900 מיליארד דולר בשנה.
אבל הגלגל החל להתהפך ב־2018, בייחוד מאוגוסט של אותה שנה, אז החלה הלירה הטורקית במגמת קריסה, מ־3.5 לירות לדולר לכ־19.5 לירות כיום. מדיניותו של ארדואן להשגת צמיחה באמצעות אשראי זול ועידוד הצריכה, דרך השקעות הון ממשלתיות בפרויקטי תשתית גרנדיוזיים שתועלתם הכלכלית בספק, וזאת לצד האטה בקצב הרפורמות, יצרו בעיות כרוניות כמו חוב חיצוני אדיר, גירעון בחשבון השוטף, אינפלציה מהירה ואבטלה גבוהה.
ההערכה היא כי 2023 לא תהיה מוצלחת במיוחד לכלכלה הטורקית, זאת ללא קשר לזהות המנצח. הסיבות לכך הן ההשלכות הכלכליות של רעידות האדמה, אי־הוודאות הפוליטית בטורקיה, הלחימה באוקראינה וההאטה העולמית שתפגע בביקושים בשווקים הזרים. ואכן, ה־OECD צופה כי צמיחת התמ"ג הטורקית תרד מ־5.3% ב־2022 לכ־3% השנה. עוד לפי ה־OECD, קצב האינפלציה יאט אמנם, אך יישאר עדיין מעל 40%, מה שאומר שחיקה נוספת בכוח הקנייה של משקי הבית. בנוסף, האבטלה בטורקיה צפויה להישאר ברמה גבוהה מ־10% עד סוף 2023.
בצד החיובי יותר למשק הטורקי נמצאים צעדי ההתפייסות שנקט ארדואן בשנתיים האחרונות מול ישראל, מצרים ובעיקר מדינות המפרץ, שצפויים לקזז חלק מהמגמות השליליות. בעיקר אמורים הדברים ביחס לחזרת ההשקעות ממדינות המפרץ — סעודיה והאמירויות — הגברת היצוא הטורקי למדינות אלה וכן חזרת התיירות המפרצית. על פי נתוני משרד התרבות והתיירות הטורקי, גדל מספר התיירים הזרים שהגיעו למדינה ברבעון הראשון ב־26.7% בחישוב שנתי, ל־6.2 מיליון תיירים, רובם מרוסיה, בולגריה וגרמניה. המגמה הזו התאפשרה בזכות העובדה שהאזורים שהוכו ברעידת האדמה אינם נמצאים על מפת התיירות.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורוד המזה"ת concordmena.com
