טראמפ דוחף יד ארוכה לכיסי החלשים ונותן עוד הטבה לעשירים
טראמפ דוחף יד ארוכה לכיסי החלשים ונותן עוד הטבה לעשירים
המהלך שמוביל נשיא ארה"ב במטרה להוריד את תשלומי מס ההכנסה על יחידים ובמקביל להעלות את המכסים על סחורות - זוכה לביקורות קשות; הכלכלנים שבדקו את התוכנית מצאו כי כל משקי הבית האמריקאים ישלמו את המחיר, בגובה של 1,200 דולר בממוצע לשנה; אבל את הפגיעה הקשה ביותר יספגו האוכלוסיות החלשות בארה"ב
סערת הטלת המכסים שמוביל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ - על יבוא מקנדה (25%, למעט נפט בשיעור של10%), מקסיקו (25%) וסין (10%) - תגרום להטלת תשלום נוסף על כל משק בית אמריקאי בגובה של כ־1,200 דולר בממוצע לשנה. כך עולה מבדיקה שפורסמה בסוף השבוע האחרון, שערכו פרופ' מארי לובלי מאוניברסיטת סירקוזה ופרופ' קימברלי קלאוזינג מ־UCLA, מטעם מכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, ממכוני המחקר הכלכליים החשובים בעולם.
בימים האחרונים חוקרים רבים החלו לפרסם אומדנים והערכות על הנזקים הצפויים ממדיניות המס של טראמפ, אשר גורמת להעברת מיליארדי דולרים מהשכבות החלשות אל העשירים ביותר. גם שתי הכלכלניות ביקשו לבדוק את האפקט הכלכלי המשולב של שני המהלכים המובילים של טראמפ בתחום המיסוי: המשך הטבות המס (TCJA) עליהן הוא עצמו החליט ב־2017, בקדנציה הראשונה שלו, והוארכה על ידי הנשיא ג'ו ביידן עד סוף 2025, לצד הטלת המכסים החדשים עליהם הוא הכריז כעת.
שתי הכלכלניות חישבו את האפקט המצטבר של המכסים והטבות המס יחד על ההכנסה הפנויה (הכנסה אחרי מסים והעברות) של משקי הבית והתוצאות הן מטלטלות: בזמן שההכנסה הפנויה של משקי בית בחמישון התחתון (העשירון הנמוך ביותר וזה שמעליו) צפויה לרדת בקצת יותר מ־2%, ההכנסות של החמישון העליון (עשירונים תשיעי ועשירי) צפויה לעלות ב־1.1%. יתרה מזו, ההכנסה הפנויה של המאיון העליון תזנק ב־2.6% בעקבות המהלך המשולב של טראמפ. אגב, גם ההכנסה הפנויה של החמישון השני (עשירון שלישי ורביעי) ושל החמישון השלישי (עשירון חמישי ושישי) צפויות לרדת ב־1.3% וב־0.5% בהתאמה.
"בעוד טראמפ רץ לנשיאות על טיקט של הורדת מסים, רוב האמריקאים יראו עלייה נטו במס בהינתן מה שהוא הצהיר עד כה", מסבירות לובלי וקלאוזינג. לדבריהן, "גם טראמפ וגם הרפובליקאים בקונגרס הקדימו את הארכת ההפחתות במס ב־2017 שהיו אמורים לפוג בסוף 2025, אבל זה לא מספיק כדי להגן על רוב משקי הבית מהשפעות השליליות של המכסים". כלומר, האפקט החיובי מהפחתות המס אינו מקזז את אפקט המכסים. "רק משקי בית בחמישון העליון ייהנו מרווח נקי מהשילוב של שני שינויי המס המוצעים", הן אומרות ומסכמות: "ב־60% ממשקי הבית האמריקאים החלשים ביותר המצב הפיננסי יורע משמעותית".
בשורה התחתונה: החלשים ביותר יסבלו יותר מהמכס שכן הם מקדישים את רוב ההכנסה שלהם לצריכה (עניים פחות חוסכים), כאשר בד בבד הם פחות ייהנו מהטבות המס (עשירים משלמים את רוב מסי ההכנסה). לגבי המכסים, הפגיעה בהכנסה הפנויה של החמישון התחתון בגלל המכסים נאמדת בכ־2.7% לעומת רק 0.6% במאיון העליון.
כאשר מסתכלים על התוכנית הנוכחית, בהינתן כי לא יוטלו מכסים נוספים, לרבות "המכס האוניברסלי" שטראמפ חזר להתייחס אליו בנאומיו בימים האחרונים - תוספת המסים על פני עשור הקרוב (2034-2025), שכאמור האמריקאים עצמם ישלמו, נאמדת בין 963 מיליארד דולר ל־1.1 טריליון דולר. אך כדאי לשים לב לנתון הבא: הארכת הטבות הס במסגרת ה־TCJA לעוד עשור יעלה בין 4 ל־5 טריליון דולר לפי הערכות כלל הגורמים. המשמעות ברורה: השילוב של שתי התוכניות תחולל תוספת לחוב הממשלתי האמריקאי שנע בין 3 ל־4 טריליון דולר על פני עשור. החוב הממשלתי של ארה"ב כבר נאמד בכ־36 טריליון דולר, כאשר רבע ממנו פוקע השנה. כלומר, הזנקת המכסים לא תממן את המשך הפחתת מסי ההכנסה כפי שטראמפ טוען.
הבעיה הנוספת היא האינפלציה: "בראש ובראשונה, היצרנים המקומיים המתחרים עם היבוא החדש יעלו את המחירים שלהם בהתאם לעליות מחיר היבוא. זה יפגע עוד יותר בצרכנים האמריקאים תוך העלאת יוקר המחיה שלהם ולפיכך הפגיעה גדולה ממה שרואים בתוצאות", מוסיפות לובלי וקלאוזינג ומסכמות: "עליית מחירים לצד השפעות מרסנות בעקבות ההאטה הצפויה בפעילות, על רקע הצפי לתגובת נגד לאותם מכסים אמריקאיים, תגרום לשיבוש שרשרת האספקה וזה יפגע ברוב משקי הבית בארה"ב".
פירות הטבות המס של המאיון העליון
וזה לא הכל: בניתוח של TAX FOUNDATION מעריכים כי רק המכסים על מקסיקו, קנדה וסין שצפויים היו להיכנס לתוקף ב־4 בפברואר 2025 אך נדחו בחודש, יכווצו את התמ"ג ב־0.4% בטווח המיידי וב־0.2% בטווח הארוך תוך פגיעה ב־142 אלף משרות של משרה מלאה. מנגד, ניתוח של המרכז למדיניות מס של מכון Brookings, הנחשב לטוב ביותר בארה"ב, העלה כי משקי בית במאיון העליון יהנו מ־45% מפירות הטבות המס (TCJA) של טראמפ מ־2017.
האם הפחתות המסים לא אמורות להגדיל את הצמיחה ועל יד כך לממן את הפער שיוצרות הגזרות? מכון ברוקינגס בדק ומצא כי הצמיחה הנוספת שתיווצר מהפחתות המס האלו יקזזו רק כ־6% מהעלות התוכנית כולה בין 2034-2025 כך שהם לא ממליצים לסמוך על האפקט הזה.
למכסים בארה"ב שורשים היסטוריים. בתחילת דרכה ארה"ב הסתמכה על מכסים ליבוא כמקור העיקרי שלה להכנסות ממשלתיות. רק בתחילת המאה ה־20 השתנה המצב כאשר חוקק מס הכנסה פדרלי. למעשה, עד לפני 100 שנה, 90% מהמסים של ארה"ב הגיעו ממכסים כאשר השיעור כעת הוא פחות מ־2%. הסיבה לשינוי המהותי היתה ההבנה העמוקה כי מכסים הם מסים רגרסיביים - כלומר, תשלום המס בפועל כחלק מסך ההכנסה יורד ככל שההכנסה עולה, וכפועל יוצא העשירים משלמים פחות ביחס לעושרם לעומת העניים.
טראמפ מרבה להשוות את עצמו לנשיא ה־25 של ארה"ב (1901-1897), ויליאם מקינלי שכמעט עשור לפני שמונה לתפקיד הרם, כבר זכה למכס על שמו (בסך 48%). כמו מקינלי, גם טראמפ מציע להחליף מסי הכנסה, בעיקר ליחידים, במכסים על סחורות. זאת גם משום שלפי דו"ח הכנסות המסים של ה־OECD שהתפרסם בנובמבר האחרון, משקל מס הכנסה ליחידים מסך ההכנסות ממסים בארה"ב הוא השני הכי גבוה במערב (44%), כשבראש צועדת דנמרק. אבל, כאמור, הכלכלנים המובילים צופים פגיעה הן בכלכלת המדינה והן באוכלוסיות המוחלשות.
מכסים מעלים מחירים ופוגעים בתעסוקה
איך מס כמו מכס שמוטל על היצואנים המקסיקנים, הקנדים והסינים, הופך לנטל על משק הבית האמריקאי? בניגוד לתחושה הנפוצה לפיה היצואנים משלמים על המכס, הלכה למעשה רק היבואן האמריקאי משלם אותו. ניתוח מעמיק של מלחמת הסחר עם סין ב־2019-2018 מצא בעקביות כי היצואנים הזרים לא הורידו מחירים כאשר הם נפגעו מהמכסים אמריקאים, אלא שהיבואנים גלגלו את כל ההפרש לצרכן האמריקאי כך שהטלת מכס על יבוא מחו"ל מהווה מס צריכה למשק בית האמריקאי לכל דבר בעניין, כך מסבירות לובלי וקלאוזינג.
בדיקה של מכון המחקר הנחשב TAX FOUNDATION שראה אור בשבוע שעבר, בדק ומצא כי הטלת המכסים על קנדה מקסיקו וסין יניבו הכנסות ממסים פדרליים של כ־106 מיליארד דולר רק ב־2025 שהם כ־0.35% מהתמ"ג האמריקאי. מדובר בתוכנית המסים הגדולה ביותר מאז 1993, וגם לובלי וקלאוזינג הגיעו לאותה מסקנה בניתוח שלהן. במהלך תוכנית המכסים הקודמת של טראמפ ב־2019-2018 תוספת המסים בפועל עמדה על 80 מיליארד דולר בשנתיים, כך שהפעם מדובר על פי 2.5 יותר לשנה.
איך הטלת מכס בשיעור יחסית נמוך הוא בעל פוטנציאל לנזק כל כך גבוה? התשובה נמצאת ככל הנראה בבדיקה שערך פרופ' דוגלאס אירווין, מבכירי הכלכלנים בארה"ב, בשבוע שעבר. הוא מצא כי על אף שמדובר בשיעור מכס יחסית נמוך בראייה היסטורית (17.7% בממוצע), המכס יחול על היקף יבוא המהווה 4.8% מהתוצר האמריקאי. למען ההשוואה: המכס של מקינלי שהוטל ב־1890 חל על יבוא אמריקאי שווה ערך של 2.7% תוצר באותן ימים, והמכס של סמוט־האולי מ־1930 שנחשב למקיף במיוחד על 1.4% תוצר.
"מחקרים אקדמיים וממשלתיים מצאו כי המכסים של טראמפ־ביידן העלו מחירים והפחיתו את התפוקה והתעסוקה, וגרמו להשפעה שלילית נטו על כלכלת ארה"ב", סיכמו שם. כבר באוקטובר אחרון הזהירו פרופ' קלאוזינג יחד עם כלכלן מוכר מ־UCLA, מארטין אובסטפלד, כי המכס הוא כלי יקר, שלא רק שלא מגדיל את המשרות בתעשייה אלא עלול לפגוע בהן. ויש דרכים יעילות יותר להגן על אותן אוכלוסיות כגון סובסידיות לייצור המקומי והטבות מס לעובדים בתעשייה.
