הנפקות קטנות וחינוך פיננסי הקפיצו את בורסת שבדיה לצמרת
הנפקות קטנות וחינוך פיננסי הקפיצו את בורסת שבדיה לצמרת
בזמן שבריטניה ומדינות האיחוד האירופי מתקשות למשוך הנפקות, נאסד"ק שטוקהולם בולטת בפעילות ובתשואות. הסיבות להצלחה: תמריצים שמעודדים השקעה בחברות קטנות ובינוניות, השכלה פיננסית לבני הנוער ומדיניות מס מקלה
באפריל שעבר, קבוצה של כ־60 גורמים רשמיים מהאיחוד האירופי הגיעו לשבדיה כדי להכיר מקרוב את נאסד"ק שטוקהולם, מפעילת הבורסה המקומית, הזוכה להצלחה מסחררת. במהלך פגישה בנושא "מערכות אקולוגיות של שוקי הון", הסבירו מנהלי הבורסה מדוע כל כך הרבה עסקים קטנים ובינוניים החליטו להירשם בה למסחר.
בתקופה שבה בריטניה ומדינות רבות אחרות באירופה מתקשות למשוך הנפקות ורושמות צניחה בהיקפי המסחר, שבדיה בולטת בזכות שוקי הון משגשגים ביחס לגודלה, המגובים בציים של משקיעים שאפילו הצליחו לפתות חברות זרות להירשם שם. "שוקי ההון בשבדיה הם כרגע העמוקים ביותר באירופה", ציין וויליאם רייט, ממקימי קבוצת החשיבה ניו פייננשל, בהתייחסו ליחס הפעילות לעומת התמ"ג. "הם הבינו שאתה זקוק למערכת האקולוגית הזו ושאתה צריך לעודד אותה לכל אורך הדרך". קובעי מדיניות ברחבי אירופה מנסים בדחיפות להגדיל נפח פעילות בשוקי ההון שלהם באמצעות שינוי תקנות הרישום ומתן תמריצים למייסדי חברות, וגם דרך ניסיונות למשוך קרנות פנסיה ומשקיעים קמעונאיים למניות המקומיות.
אבל שבדיה כבר פתחה פער אחרי שהציגה הרבה מאוד מהמהלכים הללו לפני שנים, ואפילו עשורים. בעשור החולף, 501 חברות נרשמו בה למסחר, יותר מכלל ההנפקות שהתקיימו בצרפת, גרמניה, הולנד וספרד - כך לפי נתוני דיאלוג'יק.
בעוד היקפי ההנפקות נמוכים לעומת ארצות הברית, שם נסחרות חברות שבדיות גדולות כמו ספוטיפיי ויצרנית המשקאות אוטלי, המדינה הנורדית מצליחה מאוד בעידוד עסקים קטנים יותר להישאר בבית. "ביחס לגודל המדינה והבורסה, שוק ההנפקות השבדי הרבה יותר בולט בדרבון חברות קטנות יותר להירשם בו", ציין טוני אלופסון, מנכ"ל קרנגי גרופ, בנק ומנהל נכסים נורדי. השווי של כ־90% מהחברות הרשומות שם עומד על פחות ממיליארד דולר, כך לפי אדאם קוסטיאל, נשיא נאסד"ק שטוקהולם. תרבות ההשקעות השבדית מתמרצת זאת. "כל אחד, מהאדם ברחוב ועד למשקיעי בנקאות פרטית, יזמים, אבל גם הקהילה של המשקיעים הקטנים והבינוניים", מגיעים לבורסה, ציין.
קרנות הפנסיה השבדיות, הנמנות עם המשקיעים הגדולים יותר, נוהגות להחזיק במניות מקומיות. בשנים האחרונות, ארבע תוכניות הפנסיה המובילות במדינה שימרו את היקף אחזקותיהן במניות מקומיות או הגדילו אותן. בבריטניה, לשם השוואה, אחזקות כאלה ירדו באותה תקופה בכ־4%. במקביל, לחברות הביטוח השבדיות יש את היקף האחזקות הגבוה ביותר במניות מקרב מדינות האיחוד האירופי.
משקיעים גדולים נוטים לשמש משקיעי גרעין בהנפקות ראשונות לציבור, כך לפי ג'ון תימאן, שותף בחברת הפרקליטים ווייט אנד קייס בשטוקהולם, עבודה הנותנת תחושת ביטחון לעסקים הנערכים להנפקה, וגם למשקיעים אחרים. "כל הנפקה מוצלחת מערבת מידה מסויימת של משקיעי גרעין", הוא מציין. "קיים סנטימנט מניות חזק מאוד ממשקיעים שהם יציבים מאוד".
גם משקיעים קמעונאיים פעילים מאוד בשוק המניות השבדי, זאת בעידוד רפורמות שהושקו בעשורים האחרונים. בהשוואה לשאר אירופה, משקי הבית ם מחזיקים בנתח הגבוה ביותר של השקעות בחברות נסחרות ובין השיעורים הנמוכים ביותר של פיקדונות בבנקים. ההבנה הפיננסית שלהם חדה יותר מאשר בגרמניה, צרפת או ספרד.
ב־1984, הממשלה הציגה את אלמאנספאר, מוצר המאפשר לשבדי הפשוט להשקיע. עד 1990 נפתחו כבר 1.7 מיליון חשבונות כאלה, מה שקידם קרנות קטנות ובינוניות הממוקדות במניות מקומיות. קרנות כאלה הגיעו "10 או 20 שנה לפני כל מדינה אחרת, לפחות באירופה", ציין קרל רוסניוס, ראש מחלקת שוקי ההון בבנק השבדי SEB. "מדובר בסיפור הצלחה ללא ספק, כאשר הקרנות הגדולות בוחנות באופן פעיל הזדמנויות מקומיות קטנות ובינוניות". שינויים שבוצעו בתקנות בשנות ה־90 אפשרו לתושבים להשקיע 2.5% מהסכום שהקציבו לפנסיות, בקרנות לפי בחירתם. ב־2012, המדינה הציגה חשבון חיסכון והשקעות בשם ISK שמאפשר להם להשקיע מבלי שיצטרכו לדווח על אחזקותיהם או לדאוג ממס רווחי הון או מס דיבידנדים. במקום זאת, המס חל על כלל שווי החשבון, כאשר השנה הוא עומד על כ־1%.
שר האוצר הצרפתי מתוסכל
נציגי קרנות צדקה מגיעים לבתי הספר ומלמדים חינוך פיננסי לבני 16-18, למשל, על ההבדלים בין מניות לקרנות נאמנות. מדינות אירופיות אחרות מנסות גם הן לעודד את תושביהן להשקיע במניות. בחודש שעבר השיקה בריטניה תקציב של 5,000 ליש"ט לתושב, פטור ממס, להשקעות בחברות בריטיות, בעוד שר האוצר הצרפתי, שמתוסכל מקצב הרפורמות באיחוד האירופי, קרא למספר מדינות להתאחד להקמת מוצר השקעות חדש.
נאסד"ק שטוקהולם מנסה לפתות עסקים זרים, למשל, חברות קטנות ובינוניות מגרמניה, שלפי קוסטיאל אינן זוכות לייצוג מספק בבורסה המקומית. "ברור שבגרמניה קיימת בעיה מבנית בתחום הזה, שמקשה מאוד על החברות הקטנות יותר להירשם למסחר", אומר יואכים פאלקנר, שותף בבייקר מקנזי בשטוקהולם.
מיילס מארי, מייסד חברת הציוד הרפואי האירית PMD סלושנז, בחר להנפיק בשטוקהולם השנה בציינו כי בזכות חברות דומות הרשומות שם, קל יותר לאנליסטים לנתח את החברה שלו. הגישה למשקיעים גדולים עוזרת גם. "אנחנו חברה זרה, לפני רווח, והברוקרים הקטנים ביותר הצליחו להיפגש עם קרנות הפנסיה הגדולות, וזה מאוד מפתיע", ציין.
הנתונים הללו מתרגמים גם לתשואות. המדד המרכזי התחזק ב־85% בעשור החולף, לעומת 49% ליורו סטוקס 600 ו־17% לפוטסי 100, מה שעוזר לשכנע חברות קטנות ובינוניות להישאר בבית. "כפי שאנחנו אומרים בשבדיה, מדוע לחצות את הנהר כדי לשאוב מים", ציין אלופסון, מקרנגי.
