ניתוחלתומכי הנשיא הטורקי ארדואן אין הרבה סיבות לחגוג
ניתוח
לתומכי הנשיא הטורקי ארדואן אין הרבה סיבות לחגוג
יתרות המט"ח הגיעו לקו האדום, הלירה נסחרת בשפל והאינפלציה האמיתית עומדת לפי הערכות על 105%. אלה הנתונים שעמם מתחיל הנשיא כהונה נוספת, עם 52% מקולות הבוחרים, אחרי שדרדר את ארצו למשבר חריף
רבבות מתומכי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן חגגו אתמול בלילה את ניצחונו בסיבוב השני של הבחירות. ארדואן, שיכהן חמש שנים נוספות בתפקיד, זכה בקצת יותר מ־52% מהקולות בעוד יריבו מהאופוזיציה כמאל קיליצ'דארולו נאלץ להסתפק בכ־48%, מה שמעיד על הקיטוב הקיים כיום בחברה הטורקית.
למרות שהמצב הכלכלי בטורקיה מידרדר בחמש השנים האחרונות, וממשלתו של ארדואן התגלתה בשיא חולשתה ובשפל תפקודה לאחר רעידות האדמה הקטלניות בפברואר האחרון, הצליח הנשיא להיבחר מחדש - עדות לכך כי השיקול הכלכלי לא היה המכריע עבור מרבית המצביעים. אבל כאשר שמחת הניצחון תתפוגג, ארדואן ותומכיו יצטרכו להתמודד עם המציאות, והיא איננה פשוטה.
בנאום הניצחון שלו התייחס ארדואן לבעיה המכבידה על כל משקי הבית בטורקיה - האינפלציה הדו־ספרתית. הנשיא הבטיח להמונים כי האינפלציה תמשיך לרדת, אך בד בבד הצהיר כי מדיניותו התומכת בהורדת הריבית בכדי לעודד צמיחה תימשך אף היא. מאז 2021, בלחץ ארדואן, הוריד הבנק המרכזי של טורקיה את הריבית מ־19% ל־8.5% כיום. על הדרך פיטר ארדואן שלושה נגידים, לאחר שהרגיש כי הם לא יישרו עמו קו. הפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי יצרה חוסר אמון בקרב המשקיעים והרתיעה אותם מלהזרים לשם את כספם. בחודשים האחרונים, לקראת הבחירות, נמנע הבנק המרכזי מהפחתות נוספות, אך לפי ארדואן נראה כי זו הייתה הפסקה זמנית בלבד.
השלטונות בטורקיה טוענים כי הפחתת הריבית מתחילה לשאת פרי. בחודש שעבר פורסם הנתון הרשמי ולפיו רמת האינפלציה הגיעה ל־44% לאחר שיא של 85% בסתיו 2022. אבל כלכלנים עצמאיים וגורמים בשוק הטורקי מטילים ספק באמינות הנתונים הרשמיים וסבורים כי הם עוברים מניפולציה בכדי "לייפות" את התמונה הכלכלית העגומה. "קבוצת חקר האינפלציה הטורקית", גוף עצמאי שהוקם בטורקיה על ידי אקדמאים, מפרסם מדי חודש את ממצאיו לגבי קצב עליית המחירים. לטענתו, בניגוד לנתונים הרשמיים, האינפלציה באפריל הגיעה ליותר מ־105%.
במהלך מסע הבחירות, האופוזיציה ניסתה לשחק על הקלף שמעיק על משקי הבית בטורקיה יותר מכל - הזינוק החד במחירי המזון. במהלך הקמפיין עורר שר האוצר נוראדין נבאטי גיחוך כשהמליץ לטורקים לעבור לבשר כבש במקום בשר הבקר הפופולרי בשל התייקרותו בעשרות אחוזים. אבל צחוק בצד, בטורקיה של היום אי אפשר לדעת מהי ההוצאה של משקי הבית על מזון מסך כל ההוצאות, מכיוון שסטטיסטיקה כזו אינה מתפרסמת כבר ארבע שנים. עם זאת, לפי נתוני ה־OECD, נכון לפברואר השנה זינקו מחירי המזון בטורקיה בכ־70% בהשוואה לפברואר 2022.
בעיית האינפלציה כרוכה במצב המטבע הטורקי - הלירה. בחמש השנים האחרונות היא איבדה כ־80% משווייה ונסחרת בשפל של כ־20 לירות לדולר. בעקבות נצחונו של ארדואן נחלשה הלירה ב־0.61% ל־20.09 לירות. המחיר שהמשק הטורקי משלם על מצב הלירה אדיר, תרתי משמע, שכן בלחץ ארדואן הבנק המרכזי מכר בשנים האחרונות עשרות מיליארדי דולר מיתרותיו כדי לנסות ולייצבה, ללא הצלחה. לפי הערכות, בכל חודש הבנק המרכזי "שרף" יותר מ־20 מיליארד דולר במסגרת המדיניות הזו, כשבשבוע הראשון של מאי בלבד מכר הבנק המרכזי כ־7.6 מיליארד דולר בניסיון נואש לייצב את הלירה לפני הבחירות. עקב מדיניות זו הגיעו יתרות המט"ח של הבנק המרכזי באנקרה ל"קו האדום" (סביב 60 מיליארד דולר) ולכן הוא לא יוכל להמשיך במדיניות המופקרת הזו לאורך זמן. זו הסיבה שגופים בינלאומיים צופים, כי כבר השנה יצנח שער הלירה לכ־25־26 לדולר במקרה הטוב ולכ־30 לירות לדולר בתסריט הפסימי יותר. הירידה הצפויה בשער הלירה צפויה לתדלק את קצב עליות המחירים.
במהלך מסע הבחירות שלו, ארדואן פיזר הבטחות לא רק בנושא הורדת האינפלציה אלא גם על שיקום האזורים שנפגעו קשות ברעידות האדמה. באזורים הללו חיים כ־15% מתושבי המדינה ובהם מתרכזת אוכלוסייה ענייה, כולל פליטים סורים. אלה אזורים שמסורתית נחשבים למעוזים של ארדואן ומפלגתו. במהלך הבחירות בשנת 2018, ארדואן זכה בניצחון מוחלט שם ואילו בבחירות השבוע הוא זכה בתשעה מתוך 11 אזורי הבחירה שם. כל זה קרה כשארבעה חודשים אחרי האסון, רבבות טורקים עדיין מתגוררים באוהלים ונזקקים לסיוע הומניטרי על בסיס יומי.
ארדואן הבטיח במהלך הקמפיין כי שנה מיום בחירתו מחדש, ממשלתו תבנה כ־320 אלף בתים חדשים, אך רבים מפקפקים ביכולתו לממש את ההבטחה. הנזק שגרמו רעידות האדמה למשק הטורקי מוערך בכ־100 מיליארד דולר, כלומר, כ־9% מהתמ"ג. בשלב זה התרומות מהקהילה הבינלאומית למימון השיקום אינן מספקות, ולא ברור כיצד מתכוון ארדואן לממן את המגה־פרויקט הזה.
אם לשפוט לפי ההצהרות בישורת האחרונה של מסע הבחירות, הן מצד ארדואן והן מצד יריבו, המפסידים הגדולים הם הפליטים הסורים, שרובם חיים בתנאי עוני. שני המועמדים הבטיחו לבוחרים להחזיר למולדתם את מיליוני הסורים שמצאו מקלט במדינה מאז 2011. ארדואן היה מתון יותר בדבריו והצהיר כי הוא עובד על תוכנית להחזרה מרצון של 3.6 מיליון הפליטים לארצם. בימים האחרונים אף דווח כי טורקיה וקטאר פועלות להקמת "עיר חדשה" בצפון סוריה במטרה להחזיר לשם חלק מהפליטים. יוזמה זו נעשית ללא מעורבות משטר אסד, אם כי בחודשים האחרונים ניכרת התרככות מסוימת ביחסו של ארדואן למנהיג הסורי ואין לשלול סוג של התפייסות בין שתי המדינות, כשבעיני ארדואן האינטרס הברור הוא להביא כך לחזרת הפליטים לארצם.
הסנטימנט נגד הפליטים גבר בטורקיה בשנים האחרונות בהתאמה מוחלטת להידרדרות הכלכלה. רעידת האדמה החריפה את מצבם והם הואשמו בביזה של סיוע הומניטרי על חשבון האזרחים הטורקים, מה שהסלים את המתיחות החברתית ואת האפליה בחלוקת הסיוע ההומניטרי מצד השלטונות. עם זאת, כלכלנים מזהירים שהחזרת הפליטים לארצם עלולה דווקא לגרום נזק למשק הטורקי. זאת משום שבין מיליוני הפליטים, היו גם אלפים שיזמו הקמת עסקים בטורקיה, השקיעו במשק וסיפקו תעסוקה לרבבות צעירים טורקים, שאחוזי האבטלה בקרבם הגיעו בסוף 2022 ל־19%.
