כמו סיגריות: צרפת מקדמת מס חטאים על אופנה מהירה
כמו סיגריות: צרפת מקדמת מס חטאים על אופנה מהירה
במאמץ לשמר את הסביבה וגם את המותגים המקומיים, הבית התחתון של הפרלמנט אישר הצעת חוק שתאפשר למסות ב־10 יורו פריטי אופנה מהירה ואולטרה־מהירה. על הכוונת בשלב ראשון: שיין הסינית, פלטפורמת הלבשה מהמובילות בצרפת
הבית התחתון של הפרלמנט של צרפת אישר בשבוע שעבר הצעת חוק המבקשת להטיל קנסות על מוצרי אופנה מהירה ואולטרה־מהירה, הנמכרים על ידי חברות כמו שיין ו־Temu הסיניות. הצעת החוק דורשת להעלות בהדרגה את המיסוי על כל פריט לבוש, כך שיגיע ל־10 יורו עד 2030. בנוסף, כדי לדכא צריכה של אופנה מהירה, מבקשת הצעת החוק לאסור פרסום מוצרים כאלה. הצעת החוק אושרה פה אחד בבית התחתון ותעבור לסנאט, שם ייקבע האם תיהפך למציאות. השר להגנת הסביבה כריסטוף בצ'ו תיאר את ההצעה כצעד היסטורי.
הצעת החוק גובשה משתי סיבות. הראשונה, כדי להגן על מותגי האופנה הצרפתיים שנפגעו מצריכת האופנה המהירה הגוברת במדינה. המטרה הזו למעשה כינסה פוליטיקאים מימין ומשמאל לתמוך בה. השנייה, העול הסביבתי שמייצרת האופנה המהירה, כאשר בתוך זמן קצר פריטים שנרכשו הופכים לפסולת, כשהצרכנים מדורבנים לרכוש ללא הרף מוצרים זולים באיכות ירודה.
אף שקטגוריית האופנה המהירה כוללת חברות רבות, ובהן גם הענקיות M&H וזארה, הצעת החוק, שהונחה על שולחן הפרלמנט על ידי המחוקק השמרן אנטואן ורמורל־מרקס ממפלגת Les Républicains, נועדה לקצץ את כנפיהן של קמעונאיות האופנה האולטרה־מהירה ובראשן שיין. לפי הערכות, מדי יום מוסיפה החברה לקטלוג שלה בין 6,000 ל־11 אלף פריטים. המודל העסקי שלה מבוסס על "השתמש וזרוק", בדומה לכלים חד־פעמיים, ובשנים האחרונות היא ספגה ביקורת קשה על הסטנדרטים הסביבתיים שלה.
אם תעבור הצעת החוק, היא צפויה לאיים על המודל הכלכלי של החברות שנהנו מרווחי עתק. כך, בעוד הסביבה נחרבת, שיין רשמה הכנסות של 23 מיליארד דולר ב־2022, ועבור 2023 מכירותיה מוערכות ב־32 מיליארד דולר. לפי דו"ח שפרסם לאחרונה הסניף הצרפתי של ארגון Friends of the Earth, שיין מייצרת כמיליון פריטי הלבשה ביום, המקבילים ל־15 אלף-20 אלף טונות של פליטת פחמן. לפי דיווח של אפליקציית הקניות Joko, לשיין היה נתח שוק של 13% בצרפת בסוף 2023, מה שהפך אותה למותג האופנה השני בפופולריות שלו. סימן מעודד לסיכוייו של החוק לעבור: במקום הראשון נמצאת Vinted, פלטפורמת ביגוד יד שנייה הצומחת במהירות.
הצעת החוק, המכונה kill bill, שואפת לגדוע את הצמיחה האסטרונומית של חברות האופנה המזיקות לסביבה ולתעשייה המקומית על ידי פגיעה במודל העסקי שלהן. הבגדים הזולים כבר לא יהיו כל כך זולים ולכל פריט יוצמד מס, מעין קנס חטאים, שיתחיל ב־5 יורו ב־2025 ויצמח לכ־10 יורו עד 2030, או ל־50% לכל היותר מתג המחיר של הפריט.
בדומה לחברות הסיגריות, גם חברות האופנה המהירה לא יוכלו להציע יותר את מרכולתן בשיווק אגרסיבי בפרסומות. זהו צעד שעלול להיות הרסני עבור חברות כמו שיין ו־Temu, המסתמכות באופן כמעט מוחלט על שיווק דיגיטלי באמצעות פרסומות ומשפיעני רשת. לבסוף, החברות ייאלצו גם להציג לצרכנים מידע על תיקוני פריטים, מיחזור וההשפעה הסביבתית של המוצר, זאת ליד תג המחיר. ההכנסות מהמס יושקעו בסבסוד עסקים הפועלים לצמצום הזיהום שיוצרת התעשייה.
בחודש שעבר, ורמורל־מרקס פרסם בערוץ הטיקטוק שלו סרטון בסגנון סרטוני ה־Unboxing הפופולריים, בהן בלוגריות פותחות לעיני העוקבים הררי חבילות ומציגות לראווה את המוצרים הזולים שרכשו בשיין ודומותיה. "כל כך מהמם, כל כך קלאסה!", צועק ורמורל־מרקס כשהוא מתעד את עצמו שולף זוג נעליים מקופסה, שהוזמן כביכול משיין. "מעובד באמצעות פתלאט, חומר שהוא משבש אנדוקריני שיכול להפוך אותנו לעקרים. בגדים ב־2 יורו שמגיעים בטיסה עם חומרים מזיקים לבריאות", הוא מוסיף באירוניה. כשעברה הצעת החוק בבית התחתון, הכריז: "האספה הלאומית שמה את האופנה המהירה בפח. מ־2025 יוטל קנס של 5 יורו על כל רכישה בשיין והקנס הזה יממן בונוס של 5 יורו לאופנה תוצרת צרפת או אירופה".
ורמורל־מרקס תכנן להגביר את המודעות לנזק הבריאותי שגורמים מוצרי אופנה עמוסים במיקרו־פלסטיק (כמחצית מהסיבים שבהם משתמשת התעשייה הם מבוססי פוליאסטר, תוצר פלסטיק המופק מנפט), אך הצליח על הדרך לעצבן לא מעט אנשים. ברשתות החברתיות נטען כי החוק יעניש עניים ויגביל גישה לבגדים "סבירים וטרנדיים". מנגד, אחד הגולשים הצהיר: "אני עני, אבל יש לי ערכים, אני לא מזמין מהאתרים האלה! אתה יכול להיות עני ובעל ערכים!". מתנגדים אחרים טענו כי לפוליטיקאי השמרן אין עניין בהשפעה הסביבתית, וכי הצעת החוק היא שיקוף של עמדה שמרנית, אנטי־סינית ופרוטקציוניסטית.
כדי להפוך לאפקטיבי, החוק יצטרך לפי הערכות לעבור מקצה שיפורים. מבקרים אף טוענים, שבשלב זה הצעת החוק מציפה סימני שאלה גדולים. כך, למשל, ההגדרה לאופנה מהירה נתונה לפרשנות, ולא ברור אילו חברות יושפעו — האם רק חברות דוגמת שיין ו־Temu, או גם זארה, M&H ורשתות אירופיות אחרות. כך או כך, ההצעה היא חלק מחבילת צעדים בצרפת ובאיחוד האירופי שמבקשת להשתלט על הזיהום של תעשיית האופנה. אם יעבור החוק, מומחים סבורים שהוא יוכל לשמש מודל לאיחוד האירופי, ששאב לא מעט השראה מצעדים שהוצעו בצרפת כדי להתמודד עם נזקי תעשיית האופנה.
"85% מהבגדים נזרקים"
ד"ר מיטל פלג מזרחי, עמיתת פוסט־דוקטורט במחלקה לכלכלה בייל, סבורה כי הצעת החוק עשויה להיות פריצת דרך, וכי הטענות נגדה שגויות מיסודן. "הטענה שמיסוי בגדים זולים פוגע בעניים פשוט לא נכונה, בדיוק כמו שמיסוי סיגריות לא פוגע בעניים אלא מיטיב עם כלל החברה", היא אומרת. "בגדים זולים באיכות ירודה לא מסייעים לאף אחד, הם נרכשים לרוב בגלל הכיף שבקניות ולא משום שלמישהו אין מספיק בגדים. צריך לזכור ש־85% מהבגדים שנרכשים נזרקים בתוך פחות משנה, וגם זה אחרי שנלבשו פעמים ספורות, אם בכלל. מעבר לזה, אלה לא הצרכנים העניים ביותר בצרפת או בישראל שמעודדים צמיחה במותגי האופנה האולטרה־מהירה כמו שיין, אלא בעיקר קונים ממעמד הביניים שממלאים את הארונות במוצרים שכנראה אף פעם לא ילבשו".
לפי פלג מזרחי, אתרי אופנה אולטרה־מהירה הורסים את הכלכלה המקומית בכל מדינה שבה הם פועלים, כולל בישראל. "תחשבו על כל פועלי הייצור במפעלי הטקסטיל בערד שאיבדו את העבודה שלהם, אלו אנשים מוחלשים שאיבדו את הפרנסה בגלל הנהירה של צרכנים חזקים ממעמד הביניים לאופנה זולה וחד־פעמית". הפתרון היחיד, לדבריה, הוא רגולציה שתהפוך את הבגדים ליקרים יותר, בדיוק כמו במקרה הצרפתי. "מה שלא עובר דרך הכיס לא משפיע מספיק. מה שהוריד את שיעור המעשנים הוא לא האזהרות על הקופסאות, אלא המיסוי שהפך את הסיגריות ליקרות", היא מסכמת.
