ארגון ה־OECD: התקבלה החלטה על מס חברות גלובלי מינימלי של 15%
ארגון ה־OECD: התקבלה החלטה על מס חברות גלובלי מינימלי של 15%
136 מדינות חתמו על ההסכם, ובהן ישראל ומדינות שידועות כמקלטי מס. הרפורמה צפויה לבטל את שיעור המס הנמוך לה זוכה אינטל ודומותיה, אך גם מדינות אחרות לא יוכלו להציע הטבות דומות
ארגון ה־OECD הודיע בסוף השבוע שהושגה הסכמה על קביעת שיעור מס חברות גלובלי מינימלי של 15%. 136 מדינות המייצגות מעל 90% מהתוצר הגלובלי חתמו על ההסכם, ובהן ישראל ומדינות שידועות כמקלטי מס כמו אירלנד, הונגריה, אסטוניה וסינגפור. רק ארבע מדינות - קניה, ניגריה, פקיסטן וסרי לנקה - עדיין לא הסכימו לחתום על ההסכם. המס יחול רק על חברות שמרוויחות יותר מ־750 מיליון יורו בשנה. רפורמת המס אמורה לצאת לדרך בתחילת 2023.
רפורמת המס הגלובלית מורכבת משני חלקים. החלק הראשון נוגע ל"חלוקה הוגנת" של המס שמשלמים תאגידים בינלאומיים. חברות שמחזור המכירות העולמי שלהן גבוה מ־20 מיליארד יורו, ושיעור הרווח שלהן גבוה מ־10%, יהיו מחויבות לשלם מס באזורים שבהם מבוצעות הפעולות העסקיות שלהן, ולא רק במדינות האם שלהן. המס ש"יחולק מחדש" יעמוד על שיעור של 25% מהרווחים שמעל סף ה־10% הראשונים.
לפי ה־OECD, המשמעות של צעד זה היא שכ־125 מיליארד דולר מדי שנה יחולקו מחדש בין מדינות העולם, כאשר הציפייה היא שמדינות מתפתחות ירוויחו מצעד זה יותר מהמדינות המפותחות שרוב הרווח מגיע אליהן כעת.
החלק השני ברפורמת המיסוי הגלובלית הוא קביעה של מס חברות גלובלי מינימלי של 15%. רק חברות שמרוויחות יותר מ־750 מיליון יורו בשנה יהיו מחויבות לעמוד במס החברות הגלובלי. לפי ה־OECD, צעד זה יוביל לגביית מסים נוספת של כ־150 מיליארד יורו בשנה. הארגון טוען כי הצעד יוביל לתרומה כלכלית נוספת עקב יצירת ודאות ויציבות במערכת המס העולמית.
פריצת הדרך במו"מ, שהובילה לחתימה על ההסכם, הושגה לאחר שהוחלט כי שיעור המס של 15% לא יעלה במועד מאוחר יותר, וכי עסקים שמרוויחים פחות מ־750 מיליון יורו בשנה לא ייפגעו מהכללים החדשים. בעקבות אותם שינויים הסכימה אירלנד, ששיעור מס החברות בה עומד על 12.5%, לתמוך בתוכנית.
רפורמת המס העולמית היא הישג חסר תקדים של ממשל ביידן ושל חברות ה־G7, שביקשו למנוע מצב בו חברות בינלאומיות יתחמקו מתשלום מס במדינות האם שלהן על ידי מעבר למקלטי מס כמו אירלנד. שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן הציעה את רפורמת המיסוי הגלובלית רק בחודש מאי האחרון, ובתוך כחמישה חודשים התקבלה החלטה עולמית שאישררה את ההצעה.
שר האוצר אביגדור ליברמן כבר התבטא בחודש יוני בנושא ואמר כי ישראל תצטרף למתווה המס הבינלאומי. ישראל מעניקה הטבות מס נדיבות לחברות רב־לאומיות המבקשות לפתח בה עסקים. הדוגמה הבולטת היא אינטל, מהנהנות הגדולות של חוק עידוד השקעות ההון, שלפיו חברות יצואניות הממוקמות במרכז נהנות ממס חברות של 16% בלבד, ובפריפריה 7.5% בלבד. כן נקבע שיעור מס חברות של 6% לחברות הייטק שירשמו קניין רוחני בפריפריה, ושל 12% במרכז.
רפורמת המס החדשה צפויה לבטל את שיעור המס הנמוך לה זוכה אינטל, אך מצד שני גם מדינות אחרות לא יוכלו כעת להציע הטבות דומות. הרוב המוחלט של חברות הטכנולוגיה, הסטארט־אפים ואף היוניקורנים הישראליים, לא יושפעו מרפורמת המס מפני שהן אינן מגיעות לסדרי הגודל של החברות הרב־לאומיות שהמס יוטל עליהן.
שגיא דגן, סמנכ"ל אסטרטגיה ברשות החדשנות, אמר ל”כלכליסט": "בסופו של דבר מדובר במשהו טוב משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שישראל תוכל לקבוע מס של 15% על חברות, ולא תיאלץ להתחרות על רצפת המס מול מדינות אחרות; והשנייה היא שהחברות הישראליות מתאפיינות בכך שהן מתחילות מלמטה וצומחות מהר, והחברות הללו לא מגיעות לסף מס, ואלו צפויות להיפגע פחות מחברות הטק הגדולות שמתחרות בהן”.
