ריאיון"העמידות בפני אנטיביוטיקה הפכה לאיום עולמי"
ריאיון
"העמידות בפני אנטיביוטיקה הפכה לאיום עולמי"
"בלי לדאוג לחיות הבר ולצמחים כולנו נהיה חולים יותר"; "טיפול מניעתי בשינויי אקלים יחסוך לעולם טריליוני דולרים"; "סביבה בריאה תשפר גם את מצבנו הנפשי"; ד"ר סיניה נתניהו מארגון הבריאות העולמי מתריעה מפני נקודת אל־חזור אקלימית ומקדמת תוכנית הוליסטית של "בריאות אחת" לבני האדם, לחיות ולמערכות אקולוגיות
בשבוע שעבר פורסמה הערכה מדעית חדשה מבהילה: אוכלוסיית חיות הבר העולמית צנחה ב־73% ב־50 שנים, כאשר בני האדם ממשיכים לדחוף את המערכות האקולוגיות לסף קריסה. על פי דו"ח הקרן העולמית לחיות בר (WWF) והאגודה הזואולוגית של לונדון (ZSL), האובדן עלול לגבור בשנים הבאות בהתאם להאצה בשינויי האקלים ובמגמות הרס הטבע, . ההשלכות על החברה האנושית והטבע עלולות להיות קטסטרופליות. נתונים חדשים נוספים מצביעים גם על כך שאחד מכל שלושה מיני עצים בעולם עומד בפני הכחדה. או דוגמה מהעת האחרונה: לפי מחקר של אוניברסיטת שיקגו שפורסם בחודש שעבר, תמותה המונית של עטלפים אוכלי חרקים עקב פטריה פולשנית, הובילה לכך שחקלאים הגבירו את השימוש בחומרי הדברה ב־31%. התוצאה: עלייה של 8% בשיעור תמותת תינוקות (יותר מ־1,300 תינוקות) במחוזות שבהם גברה ההדברה, ונזקים של 39 מיליארד דולר. , מה שעלול להחריף את הבעיה עוד יותרזו לא רק בעיה המשפיעה על הטבע והכלכלה, אלא ישירות על בריאות האדם.
״אנחנו משנים את שימושי הקרקע, וגורמים בכך להרס בתי גידול ולירידה באוכלוסיית חיות הבר. אנחנו מוציאים את המערכת האקולוגית מאיזון, על זה נוסיף את שינויי האקלים שמחמירים את המצב. זה מוביל לפגיעה בבריאות שלנו״, מתריעה ד״ר סיניה נתניהו, מנהלת התוכנית להערכת השפעות סביבה ובריאות, במרכז האירופי לסביבה ובריאות, בארגון הבריאות העולמי, ומי שכיהנה בעבר כמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה בישראל. ״לכן אנחנו מאיצים כיום במדינות לקדם את גישת ׳בריאות אחת׳, שמשמעותה קידום הבריאות של בני אדם ובעלי חיים כאחד, יחד עם שימור הסביבה״.
"עמידות לאנטיביוטיקה אחראית ל־1.27 מיליון מקרי מוות עולמיים באופן ישיר. הבנק העולמי מעריך כי היא עשויה לגרום לעלויות של טריליון דולר עד 2050"
איך הבריאות שלנו קשורה לסביבה שאנחנו חיים בה?
״אנחנו רואים בשנים האחרונות עלייה במחלות זאונוטיות בעולם, אלה מחלות המועברות מבעלי חיים לאדם. ההתחממות הגלובלית ושינויים שביצענו בטבע, מובילים, למשל, להתרחבות בתי הגידול של יתושים, וכך לעלייה במחלות הקשורות לזיהום ומחלות נישאות וקטורית כמו דנגי, מלריה וזיקה. מערכות אקולוגיות בריאות חוצצות בין חיות בר ובני אדם, ומפחיתות את הסיכוי שמחלות ׳ידלגו׳ בין האוכלוסיות. אבל ישנן הרבה פעולות כלכליות מקומיות שמובילות לאובדן שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי. הדברים האלו, בשילוב אוכלוסייה גדלה ודרישה גוברת למזון, מפעילים לחץ מוגבר על המשאבים הטבעיים שלנו, מפחיתים את אזורי המחייה של בעלי החיים, שסובלים גם מגלי חום ושריפות יער. כל אלו גורמים לכך שלהופעת המחלות הזאונוטיות. לבעלי החיים בטבע יש פחות אזורי מחיה כי אנחנו מכרסמים בשטחי טבע לטובת פיתוח כלכלי ודוחקים אותם, כמו כן, שינויי האקלים גורמים בין היתר לגלי חום ולשריפות יער שמערערות את אזורי המחיה של בעלי החיים מתקרבים אלינו - וכך גוברת הסכנה להתפרצות מחלות שמתחילות בבעלי חיים".
אתם מאיצים היום גישה של "בריאות אחת". מה פירושה?
״גישת 'בריאות אחת' מקדמת את בריאות בני האדם ובעלי החיים כמקשה אחת, ומנסה לאזן בין ניהול של חיי האדם והמערכות האקולוגית. היא מכירה בזה שבריאות בני האדם, חיות הבית, חיות הבר, חיות למזון וצמחים - יחד עם כל המערכות האקולוגיות - קשורות קשר הדוק תלויות זו בזו. כשהסביבה לא בריאה, בני האדם לא יהיו בריאים. יש תלות הדדית. לא מדובר רק במחלות מידבקות אלא גם במחלות כרוניות. כששפכים שמכילים חומרים כמו כספית מגיעים לים, והתזונה של תושבי אותה מדינה מושתתת על דגה מהים - אנחנו נמצא את החומרים האלו בצלחת שלנו, ואנחנו רואים את זה בלא מעט מקומות סביב הים התיכון: כספית מגיעה לדגים ומשם לצלחת שלנו. מחקרים מראים קשר בין תזונה מוגברת מבוססת דגים שמכילים כספית של נשים הרות לבין ירידה בהתפתחות המוחית של העובר. המשמעות היא שצריך להקפיד על זה ששפכים מתעשיות לא יגיעו למאגרי המים שלנו, כי הם נכנסים למארג המזון".
גם מי שלא אוכלים דגים נחשפים לזיהום מהאוויר שאנחנו נושמים.
״24% ממקרי המוות בטרם עת בעולםרמה הגלובלית, ו- 15% באירופה, משויכים לחשיפה סביבתית. באזור אירופה, מדובר בכ-569 אלף בני אדם בשנת 2019 (אין נתונים חדשים יותר?) שמותם בטרם עת נקבע לחשיפה לזיהום אוויר.על פי הנתונים העדכניים ביותר מ־2019 בישראל, 2,045 בני אדם מצאו את מותם מתו בטרם עת מסיבות שמשויכות לזיהום אוויר. אנחנו גם יודעים שיש לפחות 269 אלף מקרי מוות בטרם עת באירופה בשל חשיפה לכימיקלים כימיקלים כמו חומרי הדברה, עופרת וחומרים מסרטנים וחלקיקים תעסוקתיים. כמו כן על 90 אלף מתוך 100 אלף כימיקלים שנמצאים בשוק קיים מידע מוגבל או אין בכלל מידע על אפיוני הסיכונים והחשיפה שלהם. אלו מספרים מעוררי דאגה. אלו רק חלק מהסיכונים שאנחנו חשופים אליהם בסביבה שלנו. החומרים שאנחנו משתמשים בהם ונחשפים אליהם מזהמים את הסביבה ומשפיעים על הבריאות שלנו".
כלומר, אנחנו עושים את הסביבה שלנו חולה - והיא עושה אותנו חולים.
״לכל הידרדרות סביבתית יש השלכות שליליות ישירות או עקיפות על בני אדם ובריאות בעלי חיים. ההשפעות של זיהום אוויר, מים וקרקע על בריאות האדם ובעלי החיים מתועדות היטב. למשל, מזהמים ביולוגיים וכימיים בשפכים עירוניים ושפכים מחוות בעלי חיים מעלים את התפשטותם של גנים עמידים לתרופות אנטיביוטיות. שינוי קרקע לפיתוח חקלאות ותעשייה והתרחבות עירונית מוביל להרס חסר תקדים של בתי גידול טבעיים, אבל גם לאיום על המערכת האקולוגית בכלל והביטחון התזונתי שלנו, וכריתת יערות מובילה לא רק להיעלמות המגוון הביולוגי, אלא גם מניעה את התפשטותן של מחלות. ידוע שלפחות 60% מהמחלות המדבקות שפורצות בשנים האחרונות ואלו שמתעוררות, הן ממקור זואונוטי ו־71% ממחלות אלו מקורן מחיות בר". לכן, ניהול מתואם, יעיל ומקיים של הממשק בין האדם, הסביבה והמערכות האקולוגיות והחקלאות קריטי במניעת התפרצות מחלות, בהיערכות ובמוכנות אליהן״
להפוך את אירופה לבריאה
המרכז האירופי לסביבה ובריאות בארגון הבריאות העולמי, שממוקם בבון שבגרמניה, שם עובדת נתניהו, מפעיל מספר תוכניות סביבתיות. הן עוסקות באיכות אוויר, כימיקלים, בריאות תעסוקתית, מערכות בריאות בנות קיימא, השפעת האקלים על בריאות האדם ועוד.
נתניהו מובילה גם את בית הספר לבריאות וסביבה, שבו מכשירים עובדי ממשל ב־53 מדינות בנושא. במילים אחרות, נתניהו ועמיתיה במרכז עוסקים בעניין אחד רחב: איך הופכים את מנסים להפוך את תושבי אירופה לבריאים יותר. הם עושים זאת לא דרך טיפול במחלות, אלא דרך מניעה ובבריאות הסביבה המקיפה אותם. אנשים לא יכולים להיות בריאים אם הם שותים מים מזוהמים או חיים זה לצד זה עם בעלי חיים נושאי מחלות, או חיים בסביבה שמעודדת חולי. הם גם לא יכולים לשגשג בעולם שבו עד שנת 2050, שינויי האקלים צפויים לגרום ל-14.5 מיליון מקרי מוות ולהפסדים כלכליים של 12.5 טריליון דולר. דרך הגישה ההוליסיטית של ״בריאות אחת״ הכרחית להפחתת הלחץ על מערכות הבריאות העולמיות.
1 צפייה בגלריה
חיסון למלריה באפריקה. האדם הרחיב את בתי הגידול של יתושים נושאי המחלות
(צילום: REUTERS)
שינויי האקלים מוסיפים לאיומים על בריאות הציבור. "בריאות אחת" תוכל להועיל להסתגלות לאותם שינויים?
״שינויי אקלים מהווים איום ממשי על בריאות האדם ומשפיעים עליה באופן ישיר. אנחנו כבר רואים את זה באירועים של גלי חום, בצורות וסערות כבדות. אבל ההשפעה הבריאותית היא לא רק מיידית, אלא יכולה גם לכלול מחלות כרוניות, מחלות מידבקות וכן פגיעה בבריאות הנפש. שינוי אקלים מהווים בעצם ׳מכפיל איומים׳ בגלל הפוטנציאל שלהם להחמיר איומים קיימים. למשל, שינויי אקלים ועליית טמפרטורות מובילים כולל התפשטות של מאכסנים זואונוטיים ווקטורים לגבהים וקווי רוחב גבוהים יותר, ומגדילים את האוכלוסייה האנושית החשופה למחלות הנישאות בווקטור. עליית הטמפרטורות מעוררת עוד יותר את קצב ההתרבות של פתוגנים ושל וקטורים כאחד. גם זיהומים הנישאים במזון מתרבים עם עליית הטמפרטורות ולכן יש להקפיד על בטיחות המזון. שיטפונות גורמים להצפת מי שפכים, מה שמוביל והתפרצות מחלות הנישאות במים. ניהול מאוזן של בריאות האדם, המערכות האקולוגיות ובעלי חיים יכול למנוע השפעות שליליות של שינוי אקלים וכן לתרום להסתגלות לשינוי האקלים.
״זה אומר שאנחנו צריכים להתאים את ההתנהלות לאיומים הגוברים, ולהגביר את שיתופי הפעולה הרב מגזריים. למשל, ניטור אינטגרטיבי לווירוס קדחת הנילוס כולל ניטור יתושים, בעלי כנף, סוסים ובני אדם, מקווי מים במרחב העירוני, מאגרי מים ושפכים בכלל, וטמפרטורה. אם מחלה מתפרצת תזוהה כבר בבעלי חיים - טרם הגילוי בבני אדם, נחסוך בסיכון בריאותי ונמנע חולי ומקרי מוות, בבני אדם וגם נפחית בעלויות של מערכת הבריאות בהמשך. בהקשר של שינויי האקלים, מערכות התרעה מוקדמת ותוכניות משותפות לרשויות ברמה הלאומית והמקומית, יכולות לאפשר להיערך לאירועי קיצון. הערכות שונות, כולל של הבנק העולמי, מצביעות על חיסכון של עשרות מיליארדי דולרים ביישום הגישה של בריאות אחת. לפי הבנק העולמי עלות מניעה של פנדמיה על פי עקרונות בריאות אחת הוא 10.3-11.5 מיליארד דולר בשנה. לעומת זאת, ניהול של פנדמיה שכבר מתפשטת מוערך בכ־30.1 מיליארד דולר בשנה״.
"חדשנות וטכנולוגיה לא יוכלו לפצות על אובדן משאבי טבע וסביבה. לכך יש להוסיף נזק עמוק יותר לאוכלוסיות פגיעות והעמקת אי־השוויון הסביבתי־בריאותי"
גם השימוש באנטיביוטיקה במשק החי הופכת אותה לפחות אפקטיבית.
״אנחנו רואים שבמשקים במדינות מסוימות ברחבי העולם נותנים לפעמים אנטיביוטיקה לבעלי חיים על בסיס קבוע – לא כדי לטפל במחלה, אלא למניעה, במחשבה שזה יאפשר לגדל יותר בקר או חזירים. ניהול לא נכון של אנטיביוטיקה הוא קריטי. שאריות אנטיביוטיקה מגיעות ממשקעי בעלי החיים באמצעות השפכים מהחוות למקורות המים ולקרקעות שלנו, ומשם למזון, ואחר כך אנחנו מגלים גנים שמפתחים עמידות לתרופות. היום האיום של פיתוח עמידות לאנטיביוטיקה הפך להיות לאחד מהנושאים הכי חשובים בעולם הרפואה. זה אומר שצריך להקפיד עם השימוש באנטיביוטיקה הרבה יותר, כי החשש הוא שבעתיד לא יהיו תרופות אנטיביוטיות מתאימות וזמינות. עמידות מיקרוביאלית אחראית ל־1.27 מיליון מקרי מוות עולמיים באופן ישיר, ולעוד 4.95 מיליון מקרי מוות באופן עקיף. הבנק העולמי מעריך כי היא עשויה לגרום לעלויות בריאות נוספות של טריליון דולר עד 2050, ועד 3.4 טריליון דולר בהפסדי תוצר מקומי גולמי בשנה עד 2030. באמצעות מתן אנטיביטיקה לאדם ולבעלי חיים לפי צורך, נוכל לחסוך גם חיים והרבה כסף״".
תכנון עירוני יצירתי
נתניהו ועמיתיה עוסקים גם בתכנון סביבתי ובקשר שלו לבריאות הנפשית והפיזית שלנו, וזה מול מערכות תכנון של מדינות שלא מבינות שהן מעודדות תחלואה.
״אנחנו מקדמים את הנושא של שטחים ירוקים וכחולים עירוניים. אנחנו קושרים את הזמינות והנגישות לשטחים אלו להיבטים בריאותיים, כולל בריאות הנפש. מחקרים מוכיחים כי ניתן להפחית תמותת אדם טבעית באמצעות גישה מתאימה לשטחים ירוקים. ועדיין, רק 3% מהשטחים העירוניים במדינות האיחוד האירופי הם ירוקים ונגישים לציבור. בנוסף, לא כל מה שירוק הוא נכון מבחינה בריאותית. לעיתים ערים מיישמות מדיניות מבוססת טבע אבל לא מבוססת אדם: למשל, נטיעת עצים לא מתאימים. אנחנו צריכים לנטוע עצים עם מוטת צל רחבה, מותאמים לאירועי חום קיצוני ולהצללה, ולקחת בחשבון היבטי אלרגיה לצמחייה. השיקולים משתנים ממקום למקום ואלו דברים שצריך לקחת בחשבון בתכנון. היבט נוסף בתכנון עירוני הוא יצירת שבילי הליכה ושבילי אופניים נגישים ובטוחים. הדבר לא רק שיכול להפחית זיהום אוויר, פליטות גזי חממה, רעש, צפיפות, אובדן שטחי טבע לטובת חניה ותחבורה - ובכך למנוע השפעות שליליות ישירות ועקיפות על בריאות האדם - אלא גם לעודד השפעות חיובית כמו פעילות גופנית, חיבור לטבע ואינטראקציה חברתית. למשל באזור אירופה, 30% מהנסיעות ברכב הן למרחק של פחות מ־3 ק"מ 50% מהנסיעות נעשות למרחק של פחות מ־5 ק"מ. אלו זה מרחק שבהחלט ניתן להליכה או רכיבת אופניים על ידי חלקים גדולים מהציבור״".
כלומר, התפקיד שלך מושתת על תובנה שחייבת לחלחל לכלל המערכות: אנחנו צריכים לשקם את הפלנטה שלנו כדי לשקם את הבריאות שלנו.
״חד משמעית. המשבר המשולש של שינוי האקלים, זיהום הסביבתי והידלדלות המגוון הביולוגי וההקרקעות הוא משבר אמיתי ומאיים על ביטחוננו הבריאותי - שלנו ושל הדורות העתידיים. חלק מהתהליכים הסביבתיים־אקולוגיים־אקלימים עלול להיות בלתי הפיך. גם חדשנות וטכנולוגיה לא יוכלו לפצות על אובדן משאבי טבע וסביבה. יש לקחת בחשבון גם נזק עמוק יותר באוכלוסיות פגיעות והעמקת אי־השוויון הסביבתי־בריאותי - אלו דברים שברצוננו וביכולתנו עדיין למנוע אם נעלה את חשיבות הניהול הסביבתי והאקלימי לסדר היום הציבורי״.
ד"ר סיניה נתניהו (59)
- תפקיד: מנהלת התוכנית להערכת השפעת סביבה ובריאות, ארגון הבריאות העולמי, איזור אירופה
- תפקידים קודמים: שימשה כמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה והובילה את כתיבת התכנית האסטרטגית ותכנית הפעולות הראשונות להיערכות ישראל לשינוי אקלים
- השכלה: דוקטורט בכלכלת חקלאות ומשאבי טבע מאוניברסיטת מרילנד
