ניתוחהתפרצות זן הדלתא הגיעה גם לנתוני הצמיחה הגלובליים
ניתוח
התפרצות זן הדלתא הגיעה גם לנתוני הצמיחה הגלובליים
נתוני המדד המשולב של ה־OECD מצביעים על התמתנות משמעותית בקצב הצמיחה של הכלכלות המובילות בעולם וכלכלני הארגון מתריעים מפני ההאטה. הווריאנט האגרסיבי תורם גם לעלייה באינפלציה ולשחיקת כוח הקנייה של הצרכנים
1. כלכלני ה־OECD, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, מתריעים על האטה בקצב הצמיחה בכלכלות מובילות בעולם. "נתוני המדד המשולב המוביל ה־CLI (Composite leading indicator - מדד המבקש לחזות צמיחה - א"פ) מצביעים על סימנים להתמתנות קצב הצמיחה בארצות הברית, יפן וקנדה.
אינדיקציות דומות עלו בבריטניה ובאזור היורו בכללותו, כולל גרמניה ואיטליה. בצרפת יש גם סימנים להתמתנות קצב הצמיחה", כתבו כלכלני ה־OECD בפרסום החודשי של המדד המשולב למשקים המובילים בארגון.
4 צפייה בגלריה
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי בפסגות. “צוואר בקבוק בשרשראות האספקה הגלובליות”
(צילום: רמי זרנגר)
המדד המשולב של ה־OECD הוא אינדיקטור הצופה פני עתיד שמיועד לתת קריאת כיוון בכל הנוגע לקצב הצמיחה. המודל מבוסס על הנתונים החודשיים הזמינים ובעזרתם ניתן להבין את הכיוון של התוצר ואת המגמה במבט קדימה. מדדים אלו מסייעים לזהות תפניות במצב הכלכלה שכן נתוני צמיחה "אמיתיים" מתקבלים בפיגור רב, קל וחומר כאשר מדובר בכמה כלכלות, והם נדרשים במיוחד בתקופה כה קריטית לכלכלה הגלובלית, כאשר מקבלי החלטות, פירמות, מנהיגים ובנקאים מרכזיים ברחבי העולם חייבים נתונים בזמן אמת. גם בנק ישראל מחשב מדי חודש מדד דומה, זה שנים, שגם הוא קרוי "המדד המשולב למצב המשק".
התפתחות המדדים בכמעט כל הכלכלות המפותחות לא משאירה מקום לספק: יש צמיחה, אבל היא מתמתנת. קרי, המדדים עולים, אבל בקצב הולך ופוחת. יש התאוששות, אבל יש גם עצירה. זו גם הסיבה שכלכלני הארגון גם שינוי את מה שהם מכנים "תחזית מחזור הצמיחה": אם עד לפני חודש הם דיברו על "עלייה מתמדת" של הפעילות הכלכלית, כעת התחזית השתנתה עבור כל הכלכלות המפותחות: "סימנים להתמתנות הצמיחה".
"אי הוודאות המתמשכת עלולה לגרום לתנודות גבוהות מהרגיל"
כאשר מסתכלים על הנתונים, השינוי הזה הוא בלתי נמנע: שיעור הגידול באותו מדד משולב – יורד ללא הפסקה, באופן עקבי ומתמשך מאז מרץ 2021, החודש בו החלו השפעות מבצע החיסון העולמי נגד נגיף הקורונה, ועד יולי – החודש בו הופיע זן הדלתא. וזה לא מקרי. ב־OECD מזהירים כי למרות ההסרה ההדרגתית של ההגבלות והסגרים במדינות מסוימות וההתקדמות במבצעי החיסון בכל רחבי המערב (והעולם כולו): "אי הוודאות המתמשכת עלולה לגרום לתנודות גבוהות מהרגיל במדד המשולב ובמרכיביו. יש לפרש את המדד בזהירות ולראות את הנתונים כאינדיקציה לעוצמת ‘האיתות’ ופחות כמדידה של היקף הצמיחה בפעילות הכלכלית". וזה בדיוק מה שמטריד: האיתות הוא ברור ועקבי, והוא מכוון מטה.
2. הבעיה הגדולה עם הפרסום של ה־OECD – כמו בכל חודש – היא שכלכלני הארגון מציגים את הנתונים אך לא מספקים הסברים. אלא שהכלכלנים לא מתפלאים על הנתונים. "זה לא מפתיע בכלל", מסביר אורי גרינפלד, אסטרטג ראשי בפסגות. "ראינו את עדכון התחזיות לפני שווריאנט הדלתא הופיע, על רקע מבצע החיסונים המוצלח ברחבי העולם, שהביא לחשיבה שהחיסונים יביאו לפתיחה מהירה ומוחלטת של הכלכלות. כתוצאה מאותה פתיחה, הערכות היו שהצרכנים, שקיבלו תמיכה ממשלתית רחבה בכל העולם המפותח, ונשארו עם חיסכון גבוה, יתחילו לבזבז ויביאו לצמיחה מאוד מהירה. כולנו האמנו כי ההתאוששות הכלכלית תהיה מהירה כי יש חיסונים, הכל נפתח, ויש כסף זמין - והרבה".
גרינפלד מתאר מה בדיוק השתנה בשבועות האחרונים: "עכשיו יש את הווריאנט דלתא. התחזיות שראינו בתחילת השנה פחות ודאיות כרגע. הפתיחה של הכלכלה לא כל כך פשוטה, לבטח לא ברמה גלובלית. אנו שוב רואים מדינות שמקשות על מעבר של אנשים למדינות אחרות. מתחילים שוב להטיל מגבלות. אז לא חוזרים לסגר, אבל גם לא מגיעים לתסריטים של 100% כלכלה פתוחה עליהם חשבנו רק לפני שבועות מספר".
מחסור בחומרי גלם
עוד מעלה גרינפלד נקודה חשובה נוספת שמסייעת להבין את ההאטה המטרידה: "אנו רואים שוב את הבעיות ב’היצע’: עלויות השינוע של סחורות השלימו עלייה של 500% בשנה האחרונה. ישנו למשל מחסור בשבבים, ואנו עדים בכלל למחסור בחומרי גלם. זה שוב מביא את הכלכלה הגלובלית לצוואר בקבוק בשרשראות האספקה הגלובליות. לכן, גם פתיחות המשקים לא מאפשרת חזרה לתפוקה המלאה לה ציפינו. יתרה מזו, אותן בעיות היצע גם יצרו לא מעט אינפלציה, וזה מקשה על הצרכן". הכוונה של גרינפלד היא כי עליות המחירים, שבארה"ב לדוגמה, הגיעו לרמה של 5.4% שנתית, כשהן שוחקות את כוח הקנייה של הצרכנים. "יש צפי לגל רביעי וזה עלול לבשר על כך שבניגוד למה שחשבנו במרץ, הקורונה לא מאחורינו, והיא אף עלולה להיות איתנו עוד זמן מה", הוא סיכם.
3. ויש עוד נקודה נוספת שדווקא כלכלנית מארגון אחר - ה־IMF (קרן המטבע הבילאומית) - הצליחה לחדד: “הגישה לחיסונים הפכה ל’קו השבר’ העיקרי שלאורכו מתפצלת ההתאוששות העולמית לשני גושים: אלה שיכולים לצפות להמשך הנורמליזציה של הפעילות בהמשך השנה (כלכלות מפותחות ברובן) ואלו שעוד יעמדו בפני גלים מתחדשים ועלייה במספר מקרי המוות מנגיף הקורונה. לכן, ההתאוששות איננה מובטחת אפילו לא במדינות שבהן המגפה התמתנה כעת כל עוד הנגיף מסתובב במקומות אחרים“, כתבה גיטה גופינת, הכלכלנית הראשית של הקרן.
היא חזרה על אותו מסר רק אתמול בבלוג שלה: “ההתאוששות איננה מובטחת כל עוד המגפה לא מנוצחת גלובלית”. קרי, גם ההידרדרות בכלכלות המתפתחות והלא מפותחות, בסופו של יום, משפיעה על הצמיחה הגלובלית. “‘מכה כפולה’ לשווקים המתעוררים כמו גם לכלכלות המתפתחות תחמיר את הדינמיקה של המגפה ועלולה לדרדר גם את התנאים הפיננסיים, התפתחויות שיביאו לפגיעה בהתאוששות של אותן כלכלות ויפגעו בצמיחה העולמית כולה”, סיכמה גופינת.
4. הדברים של גרינפלד עושים הרבה "שכל" עם מה שאנו רואים היום גם במשק הישראלי: אין החלטה על סגר אבל החשש מסגר כבר מתחיל לתת את אותותיו בצריכה ובהשקעות. יתרה מזו, למרות שאין סגר, ההגבלות על כלכלת ישראל הולכות ונערמות, והתנועה מנתב"ג ואליו רחוקה מלהיות כפי שהיתה רק לפני חודשים מספר. גם מדד אמון הצרכנים – מדד שמבקש לאמוד את הציפיות של הישראלים לגבי המצב הכלכלי של המדינה והמשק – הידרדר במקצת בחודשיים האחרונים. זן הדלתא קצת הרס את האופטימיות. מי שכבר התריע על המגמה הזו היה בנק ישראל שכבר לפני חודש עדכן כלפי מטה את כל התחזיות של הפרמטרים המאקרו־כלכליים המרכזים לשנת 2021: גם הצמיחה של המשק, גם הצריכה הפרטית, גם ההשקעות במשק, ומצד שני העלה את תחזית האבטלה לשנה זו לרמה של 10.8% בממוצע שנתי, ו־8% בסוף השנה.
האם הפגיעה תגיע גם להייטק
החלק החיובי בתחזיות המעודכנות שהתפרסמו בדיוק לפני חודש ימים היה כי בנק ישראל עדכן כלפי מעלה את התחזיות ל־2022. קרי, בנק ישראל כבר חוזה כי ההתאוששות תימשך, אך בקצב איטי הרבה יותר, והיא "תתפרס" על פני יותר זמן. רק לפני שלושה חודשים סברו כלכלני בנק ישראל כי סטיית התוצר ממגמת טרום המשבר תעמוד ב־2021 על כ־3% בלבד; אלא שביולי 2021 הם סברו כי הפער בסוף השנה יעמוד על 4% מלמטה. כאשר נשאל מה הסיבה המרכזית לבך, השיב הנגיד אמיר ירון שהסיכון האפידימיולוגי עלה. וזה היה בחודש שעבר.
כפי שכלכלני ה־OECD מראים, לא רק הישראלים, אלא גם האמריקאים, האירופאים וכל שאר גוש ה־OECD – שוקי היעד המרכזיים של היצוא הישראלי – פסימיים יותר, ונתוני המאקרו בהתאם. כל עוד הביקושים להייטק הישראלי ימשיכו להיות חזקים, המשק הישראלי יוכל להמשיך לצמוח ולהתרחב. הבעיה תגיע אם הפגיעה תגיע גם להייטק, קטר הצמיחה של המשק שקיבל בתקופת הקורונה חשיבות כפולה ומכופלת.
