שביתת עובדי קלוג סללה את הדרך לחברים בסטארבקס
שביתת עובדי קלוג סללה את הדרך לחברים בסטארבקס
ענקית דגני הבוקר התעלמה מקריאות להחרמת מוצריה והודיעה שתחליף לצמיתות את 1,400 העובדים ששובתים מאז אוקטובר. רוח הלחימה בקלוג דחפה את עובדי סטארבקס להיאבק על זכותם להתאגד, למרות פניות הרשת לביהמ"ש
"קלוג היא עכשיו רשמית סקאב", סערו הרשתות החברתיות אתמול, אחרי שיצרנית הדגנים המפורסמת בעולם הודיעה שתחליף באופן קבוע את 1,400 העובדים השובתים שלה.
ההשוואה של קלוג לסקאבי החולדה - בובה מתנפחת בגובה שלושה מטרים וחצי עם עיניים מזרות אימה ושיניים מצהיבות - אינה מקרית.
סקאבי (מלשון גלד) שנולדה בשנות ה־80 בניו יורק ככלי לבייש בו מעסיקים שלא מוכנים לנהל מו"מ הוגן עם עובדיהם, אומצה השנה כסמל הרשמי של תנועת העובדים המתעוררת בעולם כולו.
המהלך של קלוג מגיע אחרי שאיגוד העובדים של ארבעה ממפעליה דחה ברוב מוחץ את טיוטת הסכם העבודה שהציעה. העובדים שובתים מאז ה־5 באוקטובר על התגמול הדו־שכבתי שמנהיגה קלוג מאז 2015, שבמסגרתו העובדים החדשים - כ־30% מהעובדים כיום - נקלטים בשכר נמוך יותר משהיה נהוג בעבר, ובתנאים סוציאליים נחותים לעומת הוותיקים. לפי ההצעה של קלוג, היא תעביר באופן מיידי עובדים עם ותק של מעל ארבע שנים לתנאים דומים לוותיקים, אך במקביל תמשיך לשמר את מדיניות העסקה הדו־שכבתית. בקלוג הביעו אכזבה מתגובת העובדים השובתים והתחייבו להחליפם לצמיתות.
"לא נמכור את נשמותינו וננטוש את העובדים הצעירים", הכריזו העובדים. לטענתם, מבנה ההעסקה הקיים לא רק שמפקיר צעירים שעובדים שעות ארוכות בעבודה תובענית ולא מתגמלת, אלא מייצר ביודעין ניגודי אינטרסים בין העובדים בכל הנוגע לניהול מו"מ מול החברה.
עבדו מסביב לשעון בשיא המגפה
העובדים פתחו במאבק לאחר שבשיא המגפה הם חוייבו לעבוד כ־80 שעות שבועיות, ומתוך הנחה כי המחסור בכוח אדם במשק יעניק להם עמדת מיקוח. "לפני שנה התקבלנו כגיבורים אחרי שעבדנו במגפה שבעה ימים בשבוע, 16 שעות ביממה. עכשיו, כנראה, אנחנו כבר לא גיבורים", אמר טרבור בידלמן, דור רביעי לעובדי המפעל במישיגן.
"אין לנו סופי שבוע. אנחנו פשוט עובדים שבעה ימים בשבוע, לפעמים 100 עד 130 ימים ברציפות. המכונות פועלות במשך 28 ימים ואז נותנים להן לנוח שלושה ימים, שבמהלכם אנחנו מנקים אותן. אפילו המכונות מקבלות מקלוג יחס יותר טוב מאיתנו". המבוי הסתום הביא שורה של פוליטיקאים וכלכלנים לקרוא להחרמת מוצרי קלוג, לרבות שר העבודה לשעבר רוברט רייך והסנאטורית נינה טרנר, שהדהדו את מסר העובדים: "אנו מאכילים את משפחותיכם, אבל לא יכולים להאכיל את משפחותינו".
גם באמזון נאבקים להתאגד
האירועים בקלוג הם רק הדוגמה האחרונה למאבקי עובדי צווארון כחול בארה"ב, שנלחמים על תנאי העסקתם, אותם הם רואים כנצלניים. שביתות בולטות כללו את זו של 10,000 מעובדי חברת המיכון החקלאי ג'ון דיר ו־2,000 מעובדי בתי החולים בניו יורק. בדומה לקלוג, גם דיר ניסתה להחליף את עובדי המפעל בחדשים, חלקם אפילו מדרג ההנהלה. אלא שכבר ביום הראשון הוביל המהלך לתאונת עבודה חמורה, שבדיר ניסו להסתיר. שביתה זו הסתיימה בהצלחה ב־17 בנובמבר, לאחר שהעובדים זכו בהעלאת שכר של 10% ובתוספת להפרשות הפנסיוניות.
דיר, קלוג וחברות אחרות פונות לאסטרטגיה הזו רק אחרי שכשלו במניעת התאגדות. עבור תאגידים אחרים, המאבק עדיין נמצא בראשיתו. כך למשל, סטארבקס פנתה מספר פעמים לביהמ"ש כדי שימנע מעובדיה בבאפלו לקיים הצבעה על הקמת איגוד. פנייתה האחרונה נפסלה רק שלשום. במקרה של אמזון, שהצליחה לכאורה למנוע התאגדות של עובדי המחסנים באלבמה, ביהמ"ש קבע כי פעלה בניגוד לחוק.
גל המחאה מתרחש בעוד ארה"ב חווה את אחד מגלי ההתפטרויות הגדולים בתולדותיה. רק באוקטובר עזבו את עבודתם 4.2 מיליון אנשים. אלו, כך מעריכים מומחים, לא מוכנים להמשיך ולעבוד באותן משרות בשכר נמוך שמותירות אותם בחוסר ביטחון כלכלי ובשחיקה גבוהה.
התפטרויות אלו הן מפלטם של העובדים, שבעבר היו משתמשים בכלים של פעילות מאורגנת כדי להתמקח על תנאי העסקתם, עד שאלה נשחקו כליל מאז שנות ה־80. שתי התנועות הללו, ההתפטרויות והשביתות, מאתגרות לראשונה זה שנים את החשיבה הקיימת לגבי התפקיד שממלאים מעסיקים, עובדים ואיגודים בחברה האמריקאית.
