נאט"ו משנה כיוון: בוחנת הזרמת סיוע צבאי לאוקראינה
נאט"ו משנה כיוון: בוחנת הזרמת סיוע צבאי לאוקראינה
סדר הכוחות, הטילים והכיסוי האווירי של רוסיה אמורים לאפשר לה לגבור בקלות על הצבא האוקראיני. אבל בברית המערבית מעריכים שהתנגדות מקומית, שתזכה לתמיכה וסיוע נרחבים, תהפוך את הכיבוש הרוסי לאירוע יקר שימנע מפוטין פלישה מלאה
עד כה נמנעו המדינות החברות בנאט"ו מהעברת סיוע צבאי לאוקראינה מחשש להתגרות ברוסיה, אך זה עשוי להשתנות בקרוב. מדינות המערב, בהן ארה"ב ובריטניה, כבר מספקות לקייב הכשרות, נשק קל נגד טנקים (NLAW) וטילים נגד מטוסים כדי לסייע בהדיפתה של התקפה רוסית. אך כעת הן בוחנות כיצד יוכלו לתמוך בכוחות ההתנגדות האוקראיניים במקרה שרוסיה תחליט להעמיק את הפלישה או לאיים באופן ממושך על שכנתה, כך לפי בכירים במערב.
"אם הלחץ הרוסי יימשך, נידרש לנקוט גישה שונה לגמרי מכפי שעשינו עד כה, ולבחון לעומק כיצד לנהל את העימות הזה כחלק מהליך מתמשך", אמר בכיר במערב. בארה"ב מעריכים שרוסיה הציבה על גבולות אוקראינה בין 150 ל־190 אלף חיילים, וביחד עם הטילים והכיסוי האווירי שלה היא תוכל בקלות לגבור על 261 אלף החיילים הסדירים באוקראינה.
אך התנגדות מקומית, שתזכה לתמיכה וסיוע נרחבים, תהפוך את הכיבוש הרוסי לאירוע יקר ביותר ובנאט"ו מקווים שהאפשרות הזו תטה את החישובים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נגד פלישה מלאה.
"האינטרס המערבי המשותף הוא שרוסיה תיכשל בסופו של דבר ותיתפס כמי שנכשלה" אם תפצח בפלישה מלאה, כך לפי ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון בכנס הביטחון שהתקיים בשבת במינכן.
“מלחמת בזק תוביל לתקופה ארוכה ונוראית של תגובות נגד, מעשי נקם והתקוממויות", הוסיף. "אם אוקראינה, שמשתרעת על פני כמעט 650 אלף קמ"ר, תיכבש על ידי כוח אכזרי, איני רואה כיצד ניתן יהיה אחר כך להשתלט עליה...". ג'ונסון קיים שיחות עם המנהיגים של לטביה ואסטוניה, שבהן "הסכימו להמשיך לעבוד ביחד כדי להסב לרוסיה עלות משמעותית אם תחליט להמשיך ולהפר את הריבונות של אוקראינה".
3 צפייה בגלריה
חיילים אמריקאים ששוגרו החודש לרומניה במסגרת פריסת כוחות נאט"ו במזרח אירופה
(צילום: גטי אימג'ס)
ב"ניו יורק טיימס" דיווחו בשבוע שעבר כי מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין ויו"ר המטות המשולבים, הגנרל מארק מיילי, כבר הזהירו את מקביליהם הרוסים שפלישה תוביל להתקפות גרילה מהסוג שהבריחו את ברית המועצות מאפגניסטן. בכירים בממשל ביידן הודיעו גם לבעלות הברית שה־CIA והפנטגון יסייעו להתקפות אוקראיניות באמצעות סיוע גלוי ונסתר.
שני אנשים המקורבים לקרמלין אמרו ל"פייננשל טיימס" שהעלות הצבאית של כיבוש היא כבר כל כך מובהקת שהטענות של המודיעין האמריקאי והבריטי לכך שהפלישה הרוסית היא כבר עובדה מוגמרת רק מוכיחות את ה"היסטריה" שבה שרוי המערב.
"אף אחד לא חושב שאוקראינה היא משהו שפשוט אפשר לחטוף", אמר בכיר לשעבר בקרמלין. "זה יהיה מהלך מאוד לא פופולרי בבית מכיוון שלהרבה אנשים יש שם קרובים, ואי אפשר להחזיק בטריטוריה מול לוחמה פרטיזנית".
יסתפקו ב"הסלמה מפוקחת"
רוסלן פוחוב, מנהל המרכז לניתוח אסטרטגיות וטכנולוגיות, מכון מחקר צבאי במוסקבה, אמר כי רוסיה תדבק קרוב לוודאי ב"הסלמה מפוקחת" באזור דונבס במזרח אוקראינה, שנפגע מאז 2014 מהעימותים עם הבדלנים שנתמכים על ידי מוסקבה ומהסיפוח הרוסי של קרים.
"איני מאמין בקמפיין צבאי נרחב", אמר פוחוב. "לא ברור מה ייצא לרוסיה מכיבוש טריטוריה מלבד יצירת עוד בעיות".
אם מוסקבה לא תצליח להעביר לצדה תושבים מקומיים רבים, כיבוש המדינה כולה ידרוש 20 לוחמים רוסים על כל אלף אוקראינים, כלומר כוח של קרוב ל־900 אלף לוחמים, כך לפי מחקר מ־1996 שערך מכון ראנד.
סקרים אחרונים מצביעים גם על כך שאף שמרבית הרוסים מאמינים שהמערב הוא שאשם במתיחות הנוכחית, הם אינם מעוניינים במלחמה. הקרובים האוקראינים שלהם עלולים למצוא את עצמם בקו האש אם רוסיה תנקוט אותן טקטיקות ברוטליות שבהן עשתה שימוש בסוריה ובצ'צ'ניה.
"בחלב ובגרוזני הכוחות הרוסיים היו יכולים להפוך את הערים לחורבות, לתקוע דגל ולהכריז על ניצחון", אמר מארק גליאוטי, מומחה לצבא הרוסי. "אך אוקראינה היא מדינה־אחות".
לאוקראינה היסטוריה ארוכה של תנועות התנגדות, ובשנה שעברה העבירה הממשלה חוק בשם "הגנה לאומית מוחלטת" שמעניק לכוחות המיוחדים את האחריות לארגון כוחות התנגדות. מורדים לאומניים נלחמו בכוחות הסובייטיים במערב המדינה עד 1949. מרבית הלחימה נגד הבדלנים התומכים ברוסיה בדונבס נעשתה על ידי לוחמים מתנדבים, שהשיגו כמה ניצחונות בשדות הקרב ושולבו מאז במשמר הלאומי.
"ההתנגדות בקייב תהיה עצומה", אמר אנדריי זגורודניוק, שר ההגנה לשעבר של אוקראינה ומנהל מכון החשיבה – המרכז לאסטרטגיות הגנה. אוקראינה תישען על שלוש רמות של הגנה: כוחות הצבא הרגילים בתוספת המשמר הלאומי ומשמר הגבולות, כוחות הגנה אזוריים שיחולקו ל־150 גדודים בהובלת קציני צבא, ויחידות הגנה אזרחית שכונתיות. בממשלה האוקראינית מעריכים כי משקי הבית במדינה מחזיקים במיליון כלי נשק, מרביתם רובי ציד, אך גם רובים חצי אוטומטיים.
לדברי זגורודניוק, יחידות הצבא האוקראיניות אומנו בלוחמת גרילה, עם קבוצות קטנות של בין 20 ל־50 חיילים שמשתמשים בטקטיקות "יתוש" להתקפות. חברות בנאט"ו, שלהן ניסיון נרחב באימונים ומשימות מאפגניסטן, סוריה ועיראק, הרחיבו גם הן את הסיוע הצבאי. בשנה האחרונה ממשל ביידן אישר להעביר לקייב ציוד צבאי בשווי 850 מיליון דולר. בדומה, הולנד אישרה בשבוע שעבר העברת ציוד צבאי הגנתי לאוקראינה וכן רובי צלפים, בעוד קנדה העבירה מקלעים, ציוד לראיית לילה ומכשירי מעקב.
קשה להתמיד בגרילה
ועם זאת, קשה להתמיד בתנועת התנגדות לאורך זמן, מזהירים האנליסטים, ויש בכך סיכון גם לחיי אדם ולעימות רחב יותר בין נאט"ו ורוסיה.
לדברי קצין מודיעין אוקראיני, כוחות מיוחדים מערביים נמצאים בדונבס כבר כמה שנים, ומשמשים כפקחים בחזית לבחינת הטקטיקות הרוסיות וכדי לסייע לכוחות האוקראיניים. תמיכה בלוחמת גרילה תצביע על מעורבות עמוקה אף יותר.
המורדים ברוסיה יוכלו לקבל אימונים ומקלט לאורך הגבולות של אוקראינה עם רומניה, סלובקיה ופולין. עם זאת, ברוסיה עלולים לפרש כל פעילות כזו כתוקפנות של נאט"ו, מה שעלול להביל להסלמה נוספת, במיוחד אם תתרחש תקרית בגבול, כך העריכה אמילי הרדינג, חוקרת בכירה במרכז לאסטרטגיות וליחסים בינלאומיים. סיבוך נוסף בא לידי ביטוי בתוואי השטח הפתוח המאפיין את מזרח אוקראינה, שמקשה בלוחמת גרילה. העלות הגבוהה בחיי אדם עלולה להפוך את ההתנגדות לחסרת תועלת.
"רבות דובר על ההתנגדות האוקראינית, על הימצאות רובה בכל צוהר", אמר החודש סמואל קראני אוונס, אנליסט ב־Royal United Services Institute, לחברי פרלמנט בריטים. "אך לאחר שראינו בסוריה ובצ'צ'ניה כיצד נראית התגובה הרוסית להתנגדות...יש להתייחס לכך בחשש מסוים מכיוון שיש פה פוטנציאל לאסון הומניטרי".
