סגור
סופרמרקט קוסטקו אורלנדו פלורידה אינפלציה ארה"ב
סופרמרקט בפלורידה, ארה"ב (צילום: גטי)

"לא מתנצלים": תעשיית המזון בארה"ב מתנגדת לתוכנית הכלכלית של קמלה האריס

החברות מגיבות בחריפות לאיסור הפדרלי על הפקעת מחירים שמתכננת האריס, ודוחות את הטענות שלפיהן הן מנפחות את המחירים ומרמות את הצרכנים. האריס תומכת בפיקוח על המחירים בין היתר בשל המתקפות של דונלד טראמפ המאשים אותה בהגברת האינפלציה

תעשיית המזון בארה"ב הודפת את הטענות על כך שהיא מרמה את הצרכנים האמריקאים לאחר שהמועמדת הדמוקרטית לנשיאות, סגנית הנשיא, קמלה האריס, קראה לאיסור פדרלי על "הפקעת מחירים".
האריס, שאמורה לקבל רשמית את מועמדותה של מפלגתה השבוע בוועידה הלאומית הדמוקרטית בשיקגו, האשימה את תאוות הבצע של התאגידים, לדבריה, באינפלציה של מחירי המזון. בכירים בתעשייה אומרים שהעלויות החל מעבודה ועד קקאו עלו בשנים האחרונות וכי יש לשמור על שולי רווח כדי לממן פיתוח מוצרים חדשים. "אנחנו מבינים למה זה מרגיז", אמר אנדי האריג, סגן נשיא ב-FMI, קבוצת סחר המייצגת קמעונאים וספקי מזון, "אבל זה פשוט מדי לומר אוטומטית שיש כאן משהו מרושע".
תמיכתה של האריס בפיקוח מחירים על מזון היא בחלקה ניסיון להקהות את התקפות המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ. בשבוע שעבר, הנשיא לשעבר הופיע מול שולחן מלא מוצרי מזון והאשים את האריס בהגברת האינפלציה בזמן שכיהנה בממשל ביידן.
האמריקאים מוציאים היום אחוז גבוה יותר מהכנסתם על מזון מאשר בעשורים האחרונים. חברות מזון רבות דיווחו על רווחים גבוהים ביותר בשנים האחרונות, תוך שהן מתמודדות עם תלונות על עליית המחירים. חלק מקמעונאי המזון דוחפים לבלום העלאות מחירים נוספות מחשש לתגובת הצרכנים. "ההצעה להחרים מוצרים עקב מחירים היא פתרון שמחפש בעיה", אמר ארגון הקמעונאים הלאומי, והוסיף כי גם חבריו סובלים מהאינפלציה. מנכ"ל חברת החטיפים הגדולה קלנובה, סטיב קהילאן, אמר בראיון בשנה שעברה כי חברתו באותה תקופה, קלוג, עשתה הכל כדי להחזיק את המחירים נמוכים ככל האפשר תוך שמירה על שולי הרווח. "אנחנו לא מתנצלים על הניסיון להגן שולי הרווח שלנו", אמר קהילאן, והוסיף שחברות לא ישרדו אם הרווחים ירדו.
לדברי מנהלי תעשיית המזון, העלויות של החברות גדלו באופן קבוע, ולכן הן מצדיקות מחירים גבוהים יותר. לדבריהם, שולי הרווח של יצרני ומוכרי המזון צנועים בהשוואה לענפים אחרים, וכי החברות הופכות לשק אגרוף פוליטי קל כשהאמריקאים כועסים על המצב הכלכלי.
המחירים של מגוון מוצרים לצרכן החלו לטפס בשנת 2021. יצרנים התמודדו אז עם זעזועי שרשראות האספקה שנבעו מהמגפה והעלייה בעלויות של חומרי גלם, דלק וציוד אחר. עם זאת, צרכנים רבים המשיכו לקנות במחירים הגבוהים יותר בעקבות תשלומי התמריצים הפדרליים. ככל שמשבר מגיפת הקורונה נרגע וההוצאות על שרשראות האספקה ירדו, החלו חלק מהקמעונאים להתנגד להעלאות מחירים מצד הספקים שלהם. מאז, צמצמו הקונים את הרכישות של מוצרים שאינם הכרחיים כמו ריהוט גינה והלבשה, הקטינו את ביקוריהם במסעדות והעדיפו מותגים זולים יותר בסופרמרקט.
בשנה שעברה החלו להתייצב מחירי המזון, שכן עלויות של תוצרת חקלאית כמו תירס ופולי קפה ירדו. מחירי המזון בארה"ב ביולי עלו ב-1% לעומת השנה הקודמת, השיעור הנמוך ביותר לחודש זה מאז 2019 וירידה חדה מהשיא ב-2022, על פי נתוני משרד העבודה. עדיין, לפי הנתונים, מחירי המזון היו גבוהים בכ-27% ביולי לעומת 2019.
הרפובליקנים מנסים להפוך את מחירי המזון לאחריותם של הדמוקרטים, בטענה שתקצוב נוסף של סיוע בעקבות הקורונה בשנת 2021 ללא תמיכת המפלגה הרפובליקנית, הבעיר את האינפלציה. "האנשים מצביעים עם הבטן", אמר טראמפ בשבוע שעבר, וציין שמחירי מוצרי המזון גבוהים בהרבה מאשר לפני שנתיים. חלק מהדמוקרטים מאשימים את החברות בתפיחתם של חשבונות המכולת. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הופיע בפברואר בחשבון האינסטגרם שלו במהלך משחק הסופר-בול כדי לבקר יצרני מזון שלדבריו מספקים פחות ערך לכל דולר של הצרכנים - מכניסים פחות שבבי תפוחי אדמה בכל שקית או מקטינים את גודל מכלי הגלידה.
מעבר לאיסור פדרלי על הפקעת מחירים, הקמפיין של האריס מבטיח לקבוע כללים המונעים מחברות גדולות לנצל את הצרכנים כדי לצבור רווחים מופרזים על מזון ומוצרי צריכה. בקמפיין מבטיחה האריס סמכויות חדשות לוועדת הסחר הפדרלית ולפרקליטות המדינה לחקור ולהטיל עונשים חדשים על חברות שמפרות את הכללים. בנוסף הבטיחה לפעול נגד עסקאות שנותנות לחברות מזון גדולות את הכוח להעלות את מחירי המזון ולפגוע בתחרות. איגודי הצרכנים שיבחו את ההצעה. הם מאשימים את הריכוזיות בתעשיית המזון בעליית מחירי המכולת ומתריעים על העסקה המתוכננת בת 30 מיליארד דולר בין ענקיות החטיפים מארס וקלנובה. החברות אמרו שהן רואות את העסקה כהתפתחות חיובית לכל בעלי העניין שלהן.
חלק ממנהלי תעשיית המזון אומרים שהתעשייה חרגה מדי במחירים. מייסד ומנכ"ל חברת קובאני, המדי אולוקאיה, אמר בראיון מוקדם יותר השנה שהרבה פריטי מזון היום מתומחרים ביתר. "זה לא אחראי", הוא הוסיף. הפקעת מחירים אינה מוגדרת באופן אוניברסלי, וחלק מהמדינות מחפשות רגולציה מתאימה כיצד ומתי חברות יכולות להעלות מחירים במקרים מסוימים, כולל לאחר אסון טבע. האריס לא הגדירה במפורש מהם רווחים מופרזים, ומנהלים בתעשייה אמרו שהצעות אלה יהיו קשות ליישום.
חברות מזון גדולות מפתחות קמפיינים משלהן כדי להחזיר את הצרכנים הזועמים. ענקיות קמעונאות כמו וולמארט מגבירות את ההשקעות במותג הפרטי. קרוגר, המתמודדת עם דרישות רשות הסחר לגבי הרכישה המתוכננת בסך של 25 מיליארד דולר של המתחרה אלברטסונס, אמרה בשבוע שעבר שהיא תשקיע מיליארד דולר להפחית את המחירים לאחר השלמת העסקה. קרוגר אמרה שהצעד יתרום למלחמה באינפלציה. מונדלז, קראפט היינץ וכמה יצרני מזון אחרים אמרו שהם מעלים מחירים בקצב איטי יותר, מגבירים הנחות או משיקים מוצרים חדשים. וולמארט, הקמעונאית הגדולה ביותר במדינה, אמרה שברבעון האחרון ירדו מחירי המזון. "אנחנו נרתמים לעזור להוריד את המחירים, ונמשיך לעבוד על כך", אמר מנכ"ל וולמארט, דאג מקמילון בשבוע שעבר.