ניתוחסין מנצלת סכסוך צוללות להרחבת השפעתה הכלכלית
ניתוח
סין מנצלת סכסוך צוללות להרחבת השפעתה הכלכלית
ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה רקמו ברית לאספקת צוללות גרעין לאוסטרליה כדי לסכל את התעצמות בייג'ינג באזור; אלא שהברית גרמה לביטול הסכם צוללות בין צרפת לאוסטרליה ויצרה משבר חריף שסין מבקשת לנצל להתחזקותה מול המערב
"אנחנו והם". צמד המילים הזה מאפיין, לדעת משקיפים, את מדיניותו האסרטיבית של נשיא סין, שי ג'ינפינג, בזירה הבינלאומית. את שנת ה־100 להיווסדה של המפלגה הקומוניסטית הסינית, שצוינה השנה, ניצל שי כדי להבהיר לעולם כי גם היום, ולמרות עשרות שנות גלובליזציה, שערי הכניסה למדינה אינה פתוחים בפני ערכי המערב. הגיע זמן המזרח ואיתו "הניתוק הכלכלי" ו"ההסתמכות העצמית", שני מונחים שבנויים על מנוע הצמיחה העולמי האדיר של סין.
האתר "פוליטיקו" מתאר את השילוב הזה של מנהיגות אותוריטרית קיצונית עם עוצמה כלכלית וטכנולוגית כמציאות פנטסטית שבה אורוול פוגש בינה מלאכותית; מציאות פנטסטית שמעוררת את חרדות העולם המערבי. כשישב בבית הלבן אמר דונלד טראמפ על שי כי "מדובר ככל הנראה במנהיג העוצמתי ביותר של סין מזה מאה שנה". על פי ה"אקונומיסט" שהתייחס לאמירה זו, דונלד טראמפ צדק. זאת, ועוד: "לולא היתה זו התאבדות פוליטית מצידו, ייתכן שטראמפ גם היה מכריז על שי כ'מנהיג החזק ביותר בעולם'", קבע השבועון היוקרתי. "אמנם סין היא הכלכלה השנייה בעולם, וצבאה המתעצם עדיין מחוויר בהשוואה לזה האמריקאי; ועם זאת, כלכלה וצבא אינם הכל". האקונומיסט כיוון כאן למדיניות המתבדלת של טראמפ בעולם, ולכך שמעצמה בחלק החופשי של העולם אינה יכולה לשמור על כוחה ללא בעלות ברית. שי אינו שייך לאותו עולם. הקודים שלו אחרים ועם הקודים האלה, האותוריטריים להחריד, הוא הפך לדעת כלל הפרשנים למנהיג הסיני "העוצמתי ביותר מאז מאו".
אירועי השבוע החולף מאששים את חרדות העולם מפני סין של שי. ואולם יש בהם גם כדי לערער את תיזת אי ההזדקקות הסינית לבריתות בינלאומיות:
בניסיון לבלום את שאיפותיה של בייג'ינג להרחיב את השפעתה באסיה והאוקיינוס השקט נרקמה ברית חסרת תקדים ("הסכם Aukus") בין ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה שבמסגרתה יסופקו לקנברה צוללות גרעיניות ראשונות לחיזוק ההרתעה המערבית באוקיינוס השקט וההודי. אלא שהברית הזו גרמה לביטול הסכם צוללות בהיקף של כ־66 מיליארד דולר בין אוסטרליה לצרפת. האחרונה מיהרה לגנות את מה שתיארה כ"סכין שננעצה בגבה", לבטל אירוע חגיגי שתוכנן בשגרירותה בוושינגטון ולהשיב את השגריר שם ואת עמיתו בקנברה להתייעצויות בפריז.
מי ש"חגג" את ביטול החגיגה היא סין שהודיעה כי תגיש בקשה להצטרפות ל"הסכם המקיף והמתקדם למען שותפות טרנס־פסיפית". בהסכם זה, המכונה CPTPP, חברות 11 מדינות, ביניהן יפן, קנדה, ניו זילנד וגם אוסטרליה גיבורת פרשת הצוללות. מדובר בהסכם סחר אסיאתי־פסיפי מרכזי (TPP במקור) שאותו יזמה ארה"ב של אובמה כדי להיאבק בהתעצמות הסינית באזור. ואולם הנשיא טראמפ שניהל מדיניות שבזה לבריתות בינלאומיות העדיף ב־2017 לסגת מהמהלך ולהטיל במקום זאת מכסים על סחורות סיניות. עכשיו מתכוונת סין לנצל את ההיעדרות האמריקאית מההסכם כדי לתפוס בו את מקומה ולרקום ברית כלכלית וגיאו־אסטרטגית נגדית לזו של שלוש המדינות האנגלופוניות.
ברית מול ברית
ברית זו אמורה להיאבק בממשל ביידן שמצהיר שוב ושוב כי האתגר הגדול של ארה"ב אינו עוד המאבק בטרור אלא התחרות מול סין ורוסיה, וכי תחרות זו היא אחת הסיבות המרכזיות לנסיגת כוחות ארה"ב מאפגניסטאן; היא אמורה להיאבק בתפיסות כמו זו של ג'ון רתקליף, שכיהן עד תחילת השנה כראש המודיעין האמריקאי, והגדיר את סין כ"איום הגדול ביותר על הבטחון הלאומי של ארה"ב". זאת ועוד: היא "האיום החמור ביותר על הדמוקרטיה והעולם החופשי מאז מלחמת העולם ה־2", קבע, וקרא לבעלות בריתה של ארה"ב להיערך בהתאם.
במסיבת עיתונאים משותפת שהתקיימה ביום חמישי בוושינגטון, שרי החוץ וההגנה האמריקאים אנטוני בלינקן ולויד אוסטין ומקביליהם האוסטרלים מריז פיין ופיטר דאטן תיארו את הסכם הצוללות כ"המשך לקשרים ביטחוניים וכלכליים היסטוריים בין שתי המדינות שכוחותיהן לוחמים אלה לצד אלה מאז מלחמת העולם הראשונה ועד אפגניסטאן". הם גם הרחיבו ודיברו על "התפקיד מערער היציבות" של בייג'ינג ועל מאמציה להפחיד מדינות בניגוד לכללים ולנורמות המקובלים". לדברי דאטן, לכן נזקקת אוסטרליה לצוללות החמקניות המצוידות בטכנולוגיה גרעינית אמריקאית ובריטית ופועלות בטווחים ארוכים יותר מצוללות קונבנציונליות.
למרות שארה"ב הכחישה מצידה כי הצוללות המונעות בגרעין גם יצוידו בנשק גרעיני, סין גינתה את "חוסר האחריות הקיצוני" ואת "מנטליות המלחמה הקרה המיושנת" של המשולש החתום על הברית. את פעולותיה באוקיינוס השקט מגדירה סין כ"שמירה על שלמותה הטריטוריאלית". במסגרת זו הגדילה את השקעותיה בטכנולוגיה צבאית שבה היא עושה, בין היתר, שימוש בצוללות חדשות, ביצעה תמרונים צבאיים בגבולותיה עם טייוואן, יפן ווייטנאם, בנתה תשתיות בגבולותיה עם הודו ונפאל והכריזה על אזורים האסורים לכניסת כלי טיס זרים.
"וול סטריט ג'ורנל" העריך בסוף השבוע כי המאמץ של בייג'ינג להפעיל את עוצמתה הכלכלית באזור פגעה בראש ובראשונה באוסטרליה: בשנה שעברה הטילה סין מכסים גבוהים על שעורה ויין אוסטרליים, השעתה יבוא בקר אוסטרלי, והודיעה על צעדי ענישה מסחריים נוספים, לאחר שראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון קרא לחקור את המקורות הסיניים של נגיף הקורונה.
מעצמה גלובלית שווה
הסינולוג פרופ' יצחק שיחור סבור ששי אינו מעוניין בעימות, ודאי לא אידאולוגי כפי שהיה בתקופת המלחמה הקרה. אבל הוא ללא ספק, מבקש למצב את סין כמעצמה גלובלית שוות כוחות לארה"ב. מבחינת שי, מדיניותו האנטי־סינית של ביידן אינה שונה מזו של טראמפ וכדי לסכל מדיניות זו הוא מתכוון לחזר אחר מדינות שנוטות באופן מסורתי לתמוך בארה"ב. במובן הזה, ייתכן שחל שינוי בתפיסת ה"אנחנו והם" של שי, או יותר נכון בהגדרת ה"אנחנו" שהופכת כאן לרחבה יותר ומסמנת מדינות שלא יעמדו בלחץ וייצטרפו לצד הסיני, בין אם מתוך חשש מעוצמתה או בשל המשיכה להון, לשווקים, וליכולת הייצור ובניית התשתיות שלה.
ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה מצהירות כי חברו יחד כדי לפגוע בעוצמה ובהשפעה הכלכלית של סין באסיה והפסיפיק? שי מגיב בבקשה להצטרף להסכם CPTPP בבחינת עין תחת עין, ברית תחת ברית, "אנחנו והם" - הגרסא המעודכנת.
