הסכם הגרעין ייתן אוויר לאיראן, אנרגיה למערב ועוד מימון לטרור
הסכם הגרעין ייתן אוויר לאיראן, אנרגיה למערב ועוד מימון לטרור
להסכם הגרעין הצפוי להיחתם בין המערב בהובלת ארה"ב לבין איראן יש משמעויות כלכליות עולמיות. ההסכם יחזק את הכלכלה האיראנית, אך לא יציל אותה מהתחלואים הבסיסיים שלה. איראן תחזור רשמית לשוק הנפט העולמי בתקופה קריטית של מחסור באנרגיה. האזרחים שלה לא ייהנו מכספי הביקוש לנפט, ארגוני טרור כמו חיזבאללה והג'יהאד האסלאמי המאיימים על ישראל דווקא כן
הסכם הגרעין הצפוי להיחתם בין המעצמות ובראשן ארה"ב לבין איראן הוא לא רק אירוע מדיני אלא התפתחות כלכלית עולמית משמעותית. אף שבנקודת הזמן הנוכחית לא כל פרטי ההסכם ברורים, ניתן להצביע על השלכותיו האפשריות על המשק האיראני, על האזור ועל הכלכלה העולמית. נקודת המבט מתבססת על הנתונים בזמן שהוסרו הסנקציות מעל איראן בשנים 2016—2017 כחלק מיישום הסכם הגרעין המקורי שנחתם בתקופת הנשיא ברק אובמה.
ניתן לומר כי ההסכם יחזק את הכלכלה האיראנית, אך נראה שפחות ממה שבאיראן צופים וככל הנראה גם פחות מהתחזיות הפסימיות הנשמעות בישראל. הכנסות הנפט האיראניות צפויות לעלות וכך גם הגישה של המשטר האיראני לנכסים מוקפאים ולשווקים הבינלאומיים. כשלמשטר האייתולות יהיה יותר כסף, ניסיון העבר מוכיח כי הוא יתעדף את סעיפי ההתעצמות הצבאית ו"יצוא המהפכה" (סיוע לארגוני הטרור באזור והמשטר הסורי) מאשר לדאוג לרווחתם של עשרות מיליוני איראנים החיים בתנאי דלות קשים. עם זאת, טועה מי שחושב באיראן ומחוצה לה כי ההסכם יביא לפתרון בעיותיה הכלכליות של המדינה. תחלואי הכלכלה האיראנית עמוקים יותר מהסנקציות והם קשורים לניהול הכושל, לשחיתות הנרחבת, לבעיות מבניות ולתשתיות פיזיות ופיננסיות רעועות.
פרטי ההסכם המתגבש לא פורסמו רשמית, אך לפי הדלפות בתקשורת המערבית והאיראנית ניתן לגבש את הסעיפים העיקריים. אם יושג ההסכם, הוא ימומש בארבעה שלבים במשך שתי תקופות של 60 יום כל אחת. במהלך תקופה זו תוכל איראן לייצא רשמית 50 מיליון חביות נפט (בנוסף לנפט שהיא כבר מוכרת כיום בצינורות לא רשמיים), מה שאמור להכניס לה סכום של כ־5 מיליארד דולר.
לאחר שיוסרו הסנקציות, כ־150 גופים כלכליים ופיננסיים איראניים ו־17 בנקים יוסרו מרשימת הסנקציות ביום חתימת ההסכם. המשמעות היא שאיראן מתחברת מחדש לשווקים העולמיים, דבר שאמור להבטיח לה גישה ישירה להכנסות הנפט, ללא צורך בעסקאות בארטר או עיכובי תשלומים, ולהוריד באופן כללי את עלויות הסחר של המדינה
עם החתימה על ההסכם המחודש, איראן תתחיל באופן מיידי לצמצם את תוכנית הגרעין שלה. הצמצום יתבצע בהדרגה. מבחינת המערב וישראל, זוהי התמורה המשמעותית ביותר, אם אכן תיושם ותפוקח: הרחקת איראן מפצצה גרעינית. הפשרת נכסים תתקיים מיידית עם חתימת ההסכם. נכסים איראניים בשווי 7 מיליארד דולר שהוקפאו על ידי דרום קוריאה יופשרו. בעבר הושמעו הערכות שונות בדבר הנכסים האיראניים המוקפאים, כולל הפרחת נתונים המדברים על מעל ל־100 מיליארד דולר. בפועל הסכומים הנזילים שאיראן תוכל לקבל לאחר הפשרתם נמוכים הרבה יותר ולא עולים על 30 מיליארד דולר (האיראנים מדברים על כ־40 מיליארד דולר). הפשרת הנכסים על ידי דרום קוריאה היא הזרמה משמעותית של מט"ח שיכול לסייע בחיזוק המטבע המקומי ובהורדת האינפלציה, אך בעיקר הוא עשוי להביא להפשרת נכסים על ידי מדינות נוספות.
איראן תקבל שנתיים וחצי של פטור מסנקציות אמריקאיות, גם אם מועמד רפובליקני יזכה בנשיאות ב־2024, וזאת לאחר שהנשיא ג'ו ביידן התחייב לא לסגת מההסכם. סעיף זה איים "לפוצץ" את ההסכם שכן איראן למודת הניסיון מתקופת ממשל טראמפ דרשה מנגנונים שיבטיחו לה כי ההסכם לא יבוטל חד־צדדית על ידי האמריקאים, ואם כן, שיוקם מנגנון פיצוי. האמריקאים סירבו וזו הפשרה שנמצאה. המשמעות של סעיף זה היא שלאיראן מובטחות למעלה מארבע שנים ללא סנקציות וזה אומר ארבע שנים של צמיחה כלכלית ועלייה בהכנסות. עם זאת, עבור המשקיעים הזרים זהו סעיף בעייתי ביותר של חשש לאי־יציבות בטווח הבינוני והארוך. חברות אנרגיה עולמיות שחושקות, למשל, בפיתוח שדות הנפט והגז האדירים של איראן יהססו בטרם כניסתן לפרויקטים הדורשים שנים של פיתוח ומיליארדי דולרים של השקעות מחשש שבעוד ארבע שנים ייתכן כי הממשל האמריקאי יכניס אותם לרשימת הסנקציות שלו.
משמרות המהפכה צפויות להישאר ברשימת הטרור האמריקאית כחלק מההסכם והסרתן תידון בשלב מאוחר יותר. גם סעיף זה איים על קידום ההסכם, עקב התעקשות שני הצדדים. הפשרה שנמצאה רק דוחה את העיסוק בעניין. המשמעות היא שהכוח העיקרי במשק האיראני ימשיך בפעילותו לעקיפת הסנקציות אך הפעם משימתו תהיה קלה יותר והוא ייהנה מזרם ההכנסות. סעיף זה ביחד עם הפטור המוגבל בזמן לסנקציות יכולים לאיים על עתיד ההסכם, בעיקר אם איראן תחפש תירוץ להפר אותו ולחזור להעשרת האורניום.
סעיף לא פחות חשוב בעל מסר מדיני בעייתי הוא כי נכונות איראן לשתף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) תוביל את ארה"ב לראות בחיוב אפשרות לסגירת חקירה על עקבות של חומר גרעיני שנמצא בכמה אתרים איראניים בשנת 2019. הפסקת החקירה היתה דרישה איראנית נחרצת והמשמעות היא שאיראן בעצם חומקת מ"הרשעה בינלאומית" שמוכיחה כי הפרה את הסכם הגרעין הקודם.
עבור האיראנים "הסוכרייה" של הסכם הגרעין היא החזרה הרשמית לשוק הנפט העולמי, בתקופה קריטית שבה היבשת האירופית סובלת ממחסור עקב המלחמה באוקראינה והסנקציות על רוסיה. איראן מקווה לנצל עד תום את המשבר הזה, כשבכירים בטהראן לא מנסים להסתיר כוונה זו באמצעות הצהרותיהם מהימים האחרונים.
תפוקת הנפט של איראן הגיעה לשיא של 4.8 מיליון חביות בשנת 2017 בזמן יישום הסכם הגרעין הקודם. מאז חלה ירידה תלולה בתפוקה עקב החזרת הסנקציות וכן כתוצאה מהשלכות נגיף קורונה על שוק האנרגיה. איראן תתקשה לחזור לרמות ייצור שכאלה בין השאר בשל מצב חלק מהבארות שלה, ולכן הערכות אופטימיות צופות שאיראן תוכל בתוך תקופה קצרה יחסית לחזור לתפוקה של כ־4 מיליון חביות ביום. מאז תחילת 2021 חלה התאוששות במגזר הנפט האיראני. אף על פי שהאיראנים מקפידים להסתיר את נתוני ייצוא הנפט שלהם, גורמים בשוק מעריכים שתעשיית הנפט האיראנית מייצאת כיום סביב 1.5 מיליון חביות ביום, בעיקר לסין (דרך מדינות שלישיות). בשפל שלאחר נסיגת ארה"ב מההסכם הקודם, יצוא הנפט של איראן הידרדר ל־200 אלף חביות נפט ביום בלבד. הסכם שישחרר את מגזר הנפט האיראני מכבלי הסנקציות שבהם הוא נתון צפוי להגדיל את יצוא הנפט של איראן עד סוף השנה לכ־2.5 מיליון חביות ביום לפחות, כלומר תוספת של עוד 1 מיליון חביות, ובכך להגיע להכנסה יומית כוללת של כ־250 מיליון דולר ביום רק מיצוא הנפט במחיר השוק של היום.
מעבר לכך, לפי חברות ספנות בינלאומיות, ישנן למעלה מ־80 מיליון חביות נפט איראניות המאוחסנות בנמלים בעיקר באסיה והן ללא קונה עקב החשש מהסנקציות האמריקאיות. הסרתן צפויה לשכנע סוחרים לרכוש אותן במיוחד בתקופה הנוכחית. עם זאת, יש לסייג ולומר שחזרת הנפט האיראני לשוק העולמי יכולה להשפיע על מחירו בשוק כלפי מטה וכי איראן אמורה לעמוד בפני לחצים מצד שאר חברותיה באופ"ק להיכנס להסכם המכסות שעד היום היתה פטורה ממנו.
הסנקציות הבינלאומיות על איראן הביאו לקריסת ערך המטבע, לגירעון מסחרי אדיר, לסחרור אינפלציוני, לשחיקת כוח הקנייה של האיראנים ובאופן כללי להגברת העוני. למרות זאת ולמרות מחאות עממיות על בסיס יומי ברחבי איראן סדר העדיפויות של המשטר לא השתנה — ביצור מעמדו הפנימי (הפניית משאבים להתעצמות צבאית) והאזורי (מימון ארגוני טרור) וזאת על פני רווחת הציבור.
גם כשמימון משטר אסד, חיזבאללה, החות'ים או ארגוני הטרור בעזה עורר זעם ציבורי, המשטר לא שינה את מדיניותו והזרים מיליארדי דולרים בכל שנה למטרות אלה. הזרמת הכספים הזו נעשתה גם כשהמשק האיראני היה בשפל. עם הצפי לעלייה בהכנסות של המשטר כפועל יוצא מהסרת הסנקציות, איראן צפויה להגביר את המימון לאותם ארגונים.
באיראן תולים תקוות רבות בהסכם החדש עקב ההשפעה ההרסנית של הסנקציות. מאז 2012 הכלכלה האיראנית רשמה צמיחה שלילית (אם מנטרלים את השנתיים של הסכם הגרעין הקודם). אך הכלכלה לא קרסה לחלוטין והמשיכה להסתגל למציאות שנוצרה. בשנתיים שבהן הוסרו הסנקציות רשם המשק האיראני צמיחה נאה שמראה כי סיכויי ההתאוששות מהסנקציות מהירים וזה מה שאמור לקרות גם הפעם.
אבל החדשות הרעות מבחינת משטר האייתולות הן שלאורך זמן, ספק אם הסכם הגרעין יספיק לענות על שאיפות האיראנים. לפי נתונים רשמיים שפורסמו באיראן, בין השנים 2016 ו־2020 "בריחת ההון" מהמדינה הסתכמה בכ־58 מיליארד דולר. מאחר שמדובר בנתונים איראניים רשמיים, יש לנקוט מידה של ספקנות לגבי נכונותם וסביר שבפועל הסכום גבוה יותר.
מעניין לציין שדווקא בשנים שבהן יושם הסכם הגרעין (2018-2016), תנועת ההון אל מחוץ לאיראן גברה, דבר שמבטא את חוסר האמון במשק האיראני גם כשנדמה היה שהוא פועל באווירה בינלאומית שמיטיבה עמו, לאחר הסרת סנקציות.
הנתון הזה מוכיח את הבעיה הגדולה של המשק האיראני שאינה קשורה לסנקציות, אלא לחוסר הביטחון והאמון של המשקיעים כלפי המשטר והתנהלותו הכלכלית, ולקושי לבצע עסקים באיראן וסיכוני ההשקעה. את כל אלה לא יתקן גם הסכם הגרעין החדש.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת
פרטי ההסכם הבינלאומי החדש עם איראן לא פורסמו רשמית, והם מבוססים על הדלפות בתקשורת המערבית והאיראנית הסעיפים העיקריים:
- איראן תתתחיל לצמצם מיידית את תוכנית הגרעין שלה. הצמצום יעשה באופן מדורג. המשמעות: הרחקת איראן מהיכולת לבנות פצצה גרעינית
- כ־150 גופים כלכליים ופיננסיים איראנים ו־17 בנקים יוסרו מרשימת הסנקציות ביום חתימת ההסכם המשמעות: התחברות איראן מחדש לשווקים העולמיים, כולל גישה להכנסות הנפט והורדת עלויות הסחר
- איראן תקבל שנתיים וחצי של פטור מסנקציות אמריקאיות, גם אם רפובליקני יזכה בנשיאות ב־2024 המשמעות: לאירן מובטחות למעלה מארבע שנים ללא סנקציות. אך עבור המשקיעים הזרים זהו גורם של אי יציבות בטווח הארוך
- נכסים איראניים בשווי 7 מיליארד דולר שהוקפאו על ידי דרום קוריאה ישוחררו. המשמעות: זרם מט"ח חשוב למשטר שיכול לסייע בהתחזקות המטבע המקומי ובהורדת האינפלציה
- משמרות המהפכה יישארו ברשימת הטרור האמריקאית כחלק מההסכם, והסרתם תידון בשלב מאוחר יותר. המשמעות: הכוח העיקרי במשק האיראני ימשיך בפעילותו לעקיפת הסנקציות אך ייהנה גם מזרם ההכנסות שיזרום למשק האיראני
- אם איראן תשתף פעולה עם סבא"א, ארה"ב תראה בחיוב אפשרות לסגירת חקירה על עקבות של חומר גרעיני שנמצא במספר אתרים איראניים ב־2019. המשמעות: איראן חומקת מ"הרשעה בינלאומית" שמוכיחה כי הפרה את הסכם הגרעין הקודם
