דו״ח חמור של האו״ם: הזמן למניעת קטסטרופה אקלימית אוזל
דו״ח חמור של האו״ם: הזמן למניעת קטסטרופה אקלימית אוזל
דו"ח חדש של מדעני האו"ם קובע: יש לאנושות מספיק משאבים כדי למנוע קטסטרופה אקלימית. החדשות הרעות: בהינתן המאמצים הנוכחיים להפחתת הפליטות של מדינות העולם, אנחנו צפויים להגיע לנקודת האל חזור במחצית הראשונה של שנות ה־2030
יותר ממאה שנים של שריפת פחם, נפט וגז ושימוש שאינו בר קיימא בקרקע הובילו להתחממות כדור הארץ ולאירועי אקלים קיצוניים. כבר היום כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם חיה באזורים הפגיעים מאוד לשינויי אקלים והעולם אינו ערוך להתמודדות עם ההתחממות הגוברת, אך פעולה אקלימית דחופה יכולה להבטיח ״עתיד בר-חיים״ בכדור הארץ. כך קובע הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים של האו״ם, בדו״ח המתפרסם היום לציבור (יום ב׳).
המסמך מקבץ את הממצאים המרכזיים שפורסמו בשנתיים האחרונות כחלק מהערכה השישית של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (ipcc), גוף המאגד את מדעני האקלים המובילים בעולם תחת האו״ם, במטרה לספק תשתית מדעית לפעולה מתואמת של קובעי המדיניות בעולם. מדעני האקלים חוזרים על אזהרות מהשנים האחרונות: העולם מתקרב לרמות בלתי הפיכות של התחממות עולמית, וחלון ההזדמנויות לבלום את ההתדרדרות האקלימית הולך ונסגר. למרות שמדינות העולם מקדמות תוכניות להפחתת פליטות גזי חממה והיערכות להתמודדות עם תוצאות משבר האקלים, הפער בין הנדרש לבין המבוצע בפועל גדול מאוד, ובאין שינוי אף ימשיך להתרחב. יחד עם זאת, ישנן אפשרויות רבות זמינות, ריאליות ויעילות להפחתת פליטת גזי חממה ולהסתגלות לשינויי האקלים.
מאז העידן הטרום תעשייתי, התחמם כדור הארץ ב-1.1 מעלות צלזיוס וההשלכות כבר נותנות אותותיהן בכל פינה: גלי חום, משקעים כבדים, בצורת ועליית גובה פני הים. לפי הדו"ח, כדור הארץ עשוי לחצות סף קריטי להתחממות - מעלה וחצי, כבר במחצית הראשונה של שנות ה-2030. ההשלכות לכך יהיו חמורות: יותר אירועי אקלים קיצוניים, מגלי חום קטלניים, לשריפות, בצורות ושיטפונות.
כל עלייה של התחממות גורמת להסלמה מהירה של סכנות. מאז שנות החמישים, ההשפעה האנושית על כדור הארץ הגדילה את הסיכוי לתרכובת משולבת של אירועי קיצון, כולל עלייה בתדירות של גלי חום ובצורת במקביל. עם כל התחממות נוספת הסיכונים יהפכו מורכבים יותר ויותר וקשים יותר לניהול. חלקם כבר בלתי נמנעים בשל הנזק הרב שגרמה הפעילות האנושית לאורך עשורים, ויהיו בלתי הפיכים בסקאלות זמן של מאה שנה עד אלפי שנים.
גלי חום עזים יותר, גשמים כבדים יותר ותנאי מזג אוויר קיצוניים אחרים מאיימים על פרנסתם, בריאותם ורווחתם של הדורות הנוכחיים והעתידיים. כבר היום, בכל אזור אנשים מתים מחום קיצוני. למרות שהפרודוקטיביות החקלאית הכוללת גדלה, שינויי האקלים האטו את הצמיחה הזו ב-50 השנים האחרונות בעולם. כמחצית מאוכלוסיית העולם חווה כיום מחסור חמור במים לפחות חלק מהשנה, בין היתר בשל סיבות אקלימיות. ככל שתגבר ההתחממות, יסבלו אזורים בעולם יותר ויותר מאי ביטחון באספקת מים ומזון. כאשר הסיכונים משתלבים עם אירועים שליליים אחרים, כגון מגיפות או סכסוכים, הם יהפכו אפילו יותר קשים לניהול.
כבר בטווח הקרוב אזורים שונים בעולם צפויים להתמודד עם עלייה נוספת בסכנות שמציב משבר האקלים, מעלייה בתמותה ובתחלואה להצפות בערים ובאזורים נמוכים בקרבת החוף, אובדן המגוון הביולוגי במערכות אקולוגיות וירידה בייצור המזון באזורים מסוימים. הכלכלה אינה חסינה. נזקים כלכליים משינויי אקלים כבר זוהו במגזרים חשופים לאקלים, כגון חקלאות, ייעור, דיג, אנרגיה ותיירות.
יש מה לעשות
חלק מהשינויים העתידיים הם בלתי נמנעים, אך לא הכל אבוד. ניתן להגביל ולהפחית את הנזקים על ידי הפחתת פליטת גזי חממה גלובלית עמוקה, מהירה ומתמשכת. הפחתה עמוקה בפליטת גזי חממה כבר בעשור הזה תוביל להאטה ניכרת בהתחממות הגלובלית בתוך כשני עשורים, וגם לשינויים ניכרים בהרכב האטמוספירה בתוך שנים ספורות. שינויים באופן שבו האנושות מייצרת חשמל, מגדלת מזון כמו גם בסקטור התעשייה, הבנייה והתחבורה, יפחיתו את פליטות גזי החממה ובכך יצמצמו את ההפסדים והנזקים החזויים, ויספקו יתרונות נלווים רבים כמו שיפור בריאות האדם.
השינויים האלו דורשים מימון גבוה יותר והתגייסות של המערכת הכלכלית. כיום תזרימי המימון הציבורי והפרטי עבור דלקים מאובנים (פחם, נפט וגז) עדיין גדולים מאלו של הסתגלות והפחתת שינויי האקלים, והמימון של הפתרונות להפחתת הפליטות ולהסתגלות – נמוך מהנדרש כדי לבלום את ההתחממות המואצת. "פעולת אקלים מואצת תתרחש רק אם תהיה עלייה פי כמה במימון. מימון לא מספיק ולא מיושר מעכב את ההתקדמות", אומרים מחברי הדו"ח.
לפי הדו"ח, יש מספיק הון עולמי כדי להפחית במהירות את פליטת גזי החממה אם החסמים הקיימים יצטמצמו. מעבר לאנרגיה מתחדשת נדרש כדי להתמודד עם האתגר, והוא גם הופך זול יותר: בין השנים 2010-2019 נרשמו ירידות מתמשכות ביחידה עלויות של אנרגיה סולארית (85%), אנרגיית רוח (55%) וסוללות ליתיום יון (85%). באמצעות מימון ציבורי ואותות ברורים למשקיעים, ממשלות הן המפתח לצמצום החסמים הרבים בתחום. פיננסים, טכנולוגיה ושיתוף פעולה בינלאומי הם מאפשרים קריטיים לפעולת אקלים מואצת.
לא עומדים בקצב
המדינות התחייבו בשנת 2015 בהסכם פריז לבלום את ההתחממות בעלייה של מעלה וחצי עד סוף המאה או לכל היותר שתי מעלות. למרות שכל התחממות גוררת עלייה בהסתברות לאירועי קיצון אקלימיים ותוצאות שליליות במגוון תחומי חיים, זהו סף הנחשב לבטוח לפי המדענים. חצייתו תעלה את ההסתברות להגיע לנקודות אל חזור, קריסת מערכות ביולוגיות, המסה מואצת של קרח, עליית מפלס ים מהירה ושיבוש מתמשך ביכולת האנושית לנהל חיים תקינים. למרות שמדינות העולם עומדות בפני הזדמנות לבלום את ההתחממות ולהפיק תועלות בריאותיות וכלכליות, מקבלי ההחלטות מובילים את האנושות דווקא כיוון ההפוך.
בשנים 2011-2020 טמפרטורת פני השטח הגלובלית הגיעה ל-1.1 מעלות צלזיוס מעל הרמות הטרום תעשייתיות, ולפי תוכניות הפעולה של המדינות כפי שהוגשו לאו״ם בשנת 2021, התחממות של מעלה וחצי היא בלתי נמנעת. גם התחממות של שתי מעלות מתרחקת מהישג יד, שכן הקצב וההיקף של מה שעשו ממשלות העולם עד כה, וכך גם התוכניות הנוכחיות, אינם מספיקים כדי להתמודד עם שינויי האקלים. לפחות 18 מדינות אכן מפחיתות את פליטות גזי החממה שלהן לאורך יותר מעשור, אך הפחתות אלו קיזזו רק באופן חלקי את הגידול בפליטות העולמיות. לפי מדעני האו״ם, ללא חיזוק המדיניות, מנהיגי העולם יובילו את האנושות להתחממות חסרת תקדים. ההבטחות הקיימות על השולחן יובילו להתחממות של 2.8 מעלות, אך אפילו הן אינן מתבטאות בשטח במעשים מספקים, ולכן כדור הארץ עשוי להתחמם בטווח של עד כ-3.5 מעלות צלזיוס עד שנת 2100. מחויבות פוליטית, מדיניות מתואמת, שיתוף פעולה בינלאומי הכרחיים כעת לשם התקדמות והשגת הפחתת פליטות עמוקה.
