הלאמה וחלוקה למקורבים: כך הפך פוטין את החרם של החברות המערביות לבוננזה
הלאמה וחלוקה למקורבים: כך הפך פוטין את החרם של החברות המערביות לבוננזה
לפי תחקיר של הניו יורק טיימס, הנשיא פוטין הכתיב לחברות שעזבו את רוסיה את התנאים לעזיבתן, העביר את הבעלות על נכסיהן למדינה או למקורביו, והטיל "מס יציאה" שהכניס לו עוד 1.25 מיליארד דולר
בעוד חודשיים ימלאו שנתיים לפלישה הרוסית לאוקראינה. על אף התגובה הנחרצת של המערב לתקיפה, שכללה השתת סנקציות על המדינה ועל בכירים ואוליגרכים ועזיבת מרבית המותגים המערביים שנועדו למוטט את הכלכלה, נראה שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין הצליח לעשות לימונדה מהלימונים, או לפחות לימונדה למקורבים לו ולבני בריתו.
תחקיר של הניו יורק טיימס מצא כי פוטין חייב את החברות שרצו למכור את הנכסים שלהן ברוסיה לעשות זאת במחירי רצפה, והגביל את הרכישות רק לקונים המאושרים על ידי הממשלה. בחלק מהמקרים הוא אף הלאים ישירות את החברות.
לפי התחקיר, שהתבסס על דו"חות פיננסים, חברות מערביות שהודיעו על הפסקת הפעילות ברוסיה ספגו הפסדים של יותר מ-103 מיליארד דולר מאז תחילת המלחמה. פוטין אחראי להפסדים הללו מכיוון שהכתיב את תנאי העזיבה שלהן. הוא דאג גם להטיל על החברות הללו מסים גבוהים במיוחד, והכניס בכך לאוצר המדינה 1.25 מיליארד דולר בשנה האחרונה.
דוגמה לטקטיקה הזו היא חברת הבירה ההולנדית הייניקן. אף שהחברה מצאה קונה לנכסים הרוסיים שלה, הממשלה הרוסית דחתה את התנאים והעבירה את ההחזקות הרוסיות של הייניקן לידי איש עסקים הנשוי לחברת פרלמנט לשעבר עבור יורו אחד והבטחה לשלם חזרה את החובות בגובה 100 מיליון יורו.
המהלכים הללו הובילו לכך שפוטין ארגן את אחת מההעברות ההון הגדולות ביותר בתוך רוסיה מאז נפילת ברית המועצות. מגוון תעשיות החל ממעליות ועד צמיגים, נמצאות כעת בידי קבוצה מצומצמת של שחקנים רוסים. בחלק מהמקרים השחקנים הם המדינה עצמה. חברות ממשלתיות רכשו את הנכסים של ענקיות כמו איקאה וטויוטה, כשפוטין עצמו חתם על רבות מהעסקאות הללו.
"אלו הן עסקאות טובות עבורנו, אין ספק", אמר לעיתון המסעדן אנטון פינסקי שביחד עם ראפר הנחשב תומך בפוטין השתלטו על רשת סטארבקס. "אתם הרסתם ועזבתם, ואנחנו רכשנו את זה בזול. תודה". הם הפכו את סטארבקס לרשת קפה בשם סטארס קופי והחליפו את לוגו בת הים בנסיכת ברבורים רוסית. בדומה, רשת קריספי קרים נקראת כעת קראנצ'י דרים וממשיכה למכור מאפים בטעמים דומים ובאריזות זהות.
"מי שעזבו מפסידים את המעמד שלהם", הגיב דובר הקררמלין דמיטרי פסקוב. "כמובן, הנכסים נמכרים בהנחה משמעותית והחברות שלנו משתלטים עליהם, והן עושות זאת בהנאה". לפי התחקיר, הממשלה מנהלת לפרטי פרטים כל עזיבה של חברה מערבית ובחלק מהמקרים מקורביו של פוטין ביקשו ממנו להתערב ישירות למענם.
המהלכים הללו מצידו של פוטין עזרו לו לשמר את תמיכת האליטה במדינה ואף להקל את המכה הכלכלית מהבידוד הבינלאומי ולאפשר את מימון המלחמה שהתארכה יותר מכפי שהעריך.
"חשבתם שהכל יקרוס פה? אז זה לא קרה", אמר פוטין מוקדם יותר החודש. "החברות הרוסיות השתלטו והמשיכו הלאה".
החברות המערביות מתמודדות עם איומים והפעלת כוח נגדן. כך למשל, הרשויות ברוסיה החלו לחקור את החברות העוזבות ואף אסרו בכירים מקומיים. בקיץ שעבר החרים פוטין את הזרוע הרוסית של יצרנית הבירה הדנית קרלסברג ביחד עם חצי מיליארד דולר במזומן. הוא העביר אותם לשליטה זמנית של אחד ממקורביו – חברו מימי הג'ודו תימורז בולואב. הסאגה של קרלסברג לא הסתיימה בכך. בחודש שעבר נעצרו שני עובדים של החברה והמשטרה הרוסית פשטה על הבתים שלהם. לפי הדיווחים האחרונים, בולואב אף ביקש מהממשלה להלאים את החברה. ארבע חברות נוספות הולאמו השנה.
3 צפייה בגלריה
עסקי בירה הייניקן ברוסיה נמכרו תמורת יורו אחד למקורב לפוטין
(צילום: Andrey Rudakov/Bloomberg)
החברות מתמודדות גם עם הליך עזיבה מורכב ולא ברור לגמרי. כשבועיים לאחר תחילת המלחמה הקים פוטין תת ועדה מיוחדת שתפקידה לעבור על כך בקשות העזיבה, בראשותו של שר האוצר אנטון סילואנוב. חברי הוועדה הם שקובעים אילו חברות יכולות לעזוב ובאילו תנאים. אולם, גם לאחר שחברה מקבלת אישור ומצליחה להשיג עסקה עם קונה, אין זה אומר שנגמר הסיפור. לרוב מתקיים בשלב הזה מו"מ נוסף וסודי, ללא השתתפות המוכרים, והוא מסתיים בדרך כלל במחיר נמוך בהרבה ולעיתים גם עם קונה חדש, ואז עובר לאישור מחודש. בדיקת הניו יורק טיימס גילתה כי תת הוועדה עוברת על כל הפרטים, גם הקטנים ביותר בעסקה. כך למשל, בשנה שעברה הם אישרו את המכירה ב-59 אלף דולר של דירה קטנה שבבעלות חברת הצמיגים הפינית נוקיאן. לעומת זאת, הם דחו הצעה לרכישת המפעלים של חברת האלקטרוניקה האמריקאית האניוול עד שלא הורד המחיר ב-50%.
דמיטרי מדבדב, לשעבר ראש הממשלה וסגן יו"ר מועצת הביטחון של רוסיה, לא מרחם על החברות שמנסות להוציא את הכסף שלהן מרוסיה ולהעביר אותו למדינות שמחמשות את אוקראינה, ולכן מברך על ההכנסה הנוספת שהמכירות מספקות כעת לתקציב. "תקציב חזק פירושו עוד סיוע לחזית", כתב בחודש שעבר. "במובן הזה הדנים המטופשים תרמו לנשק הרוסי", הוסיף בעקיצה נגד קרלסברג.
