סגור
בני שטיינמץ בכניסה לערעור בבית משפט בשוויץ
בני שטיינמץ בכניסה לבית המשפט בשוויץ (צילום: EPA)

נפתח ערעורו של שטיינמץ בשוויץ: "בית המשפט טעה כשצייר את הנאשם כנוכל שקרן ומתחזה"

הבוקר נפתח ערעורו של המיליארדר הישראלי לאחר שהורשע בעבירות שוחד ומרמה ונדון ל-5 שנות מאסר. הערעור נפתח בביקורת של עורך דינו על טעויות בסיסיות, לדבריו, שעשו השופטים השוויצרים באופן פרשנותם לפעולותיו של שטיינמץ בפרשת מכרה ברזל בגינאה

הבוקר (ב') נפתח ערעורו של המיליארדר הישראלי בני שטיינמץ לאחר שהורשע בעבירות שוחד ומרמה ונדון ל-5 שנות מאסר. הטייקון, שבנה את הונו כסוחר יהלומים, חזר לז'נבה בכדי לערער על הרשעתו, הערעור נפתח בביקורת של עורך דינו, דניאל קינזר, כלפי מה שכינה טעויות בסיסיות של השופטים השוויצרים באופן פרשנותם לאופן בו זכה שטיינמץ בזכויות למכרה עפרת הברזל סימנדו בגינאה.
במרכז הערעור עומדת הטענה כי את מאמאדי טורה, אחת מנשותיו של נשיא גינאה המנוח לנסנה קונטה חקר ה-FBI. עדות זו גרמה להרשעתו של שטיינמץ ופרטי החקירה לא נמסרו עד כה לעורך דינו. לעורכי הדין הסנגורים מעולם לא הייתה הזדמנות לחקור אותה גם, דבר ששולל משטיינמץ את הסיכוי למשפט הוגן.
שטיינמץ הורשע בינואר 2021 בבית המשפט הפלילי בז'נבה (המקביל לבימ"ש מחוזי בישראל) בעבירות שוחד של פקידי ציבור בגינאה ומרמה מול בנקים בהיקף של יותר מ-10 מיליון דולר, במטרה להשתלט באמצעות חברת BSGR שבבעלותו על זכויות כרייה לעופרת ברזל בגינאה בשווי של כ-5 מיליארד דולר. בגזר הדין השיתו עליו שלושת השופטים עונש מאסר בפועל של חמש שנים וקנס בגובה 50 מיליון פרנק שוויצרי (כ-52 מיליון דולר). ביחד עם שטיינמץ הורשעו גם שני אזרחים זרים שהיו מעורבים, על פי הכרעת הדין, במעשי השוחד.
למרות הרשעתו שטיינמץ לא החל בריצוי העונש ולא נכנס לכלא. בתמורה להסכמתו להעיד במשפט, נאותה התביעה לדחות את ריצוי המאסר עד לתום הליך הערעור שהגיש.
כתב האישום הוגש נגד שטיינמץ בשוויץ, משום שהתגורר בז'נבה עד 2016, בתקופה הרלוונטית לאישומים. לשטיינמץ יש גם אזרחות צרפתית, כך שחוקי האיחוד חלים עליו. החוק השוויצרי, כמו החוק הישראלי וגם האמריקאי, רואים באזרח מקומי שנתן שוחד במדינה זרה כמי שנתן שוחד במדינה שלו עצמה.
שטיינמץ הורשע בכך שהעביר בין השנים 2006-2001 כספי שוחד לממאדי טורה (אשת נשיא גינאה לשעבר לאנסה קונטה שנפטר) באמצעות שורה של אנשי קש וחברות קש. ההתקשרות, כך טענה התביעה, הוסתרה בחוזי ייעוץ פיקטיביים.
המחזיקה הקודמת בזכויות הכרייה בסימנדו, קבוצת ריו טינטו, איבדה את זכויותיה בשנת 2008 לאחר שלא הצליחה לפתח את האתר, והרגיזה את לנסנה קונטה, נשיא גינאה באותו זמן. חברתו של שטיינמץ BSG Resources, ניצלה את ההזדמנות ורכשה את הזכויות. על פי מקורבים לשטיינמץ, כל התשלומים בוצעו דרך מתווך, ובסופו של דבר הגיעו לשותפים עסקיים גינאים. התשלומים היו לגיטימיים וסללו את הדרך למשא ומתן עם קונטה, הרבה לפני ש-BSGR התוודעה לטורה.
"רשימת השגיאות העובדתיות שנעשו ע"י בית המשפט הפלילי ארוכה", אמר עורך דינו של שטיינמץ בערב הגשת הערעור. "אלו אינם סתם פרטים, אלא אלמנטים חיוניים להבנה הנכונה של האירועים שהתרחשו". עקב הטעויות האלה, בית המשפט אימץ השערה שגויה, לפיה שטיינמץ הוצג כ"אדם ללא עכבות, מתחזה, שקרן ומושחת. דיוקן שאין לו שום קשר למציאות".