המשרות הפנויות בשיא, ארה"ב עוברת לרובוטים
המשרות הפנויות בשיא, ארה"ב עוברת לרובוטים
מגמת "ההתפטרות הגדולה" שנולדה בעקבות הקורונה מאלצת חברות ייצור בארה"ב לאמץ אוטומציה בקצב גובר והולך. לאחר שהשתרכה מאחורי מדינות כמו דרום קוריאה וסינגפור, הזמנות הרובוטים בארה"ב זינקו ב־40% ברבעון
לאחר שמספר המשרות הפנויות בארה"ב זינק לשיא של כל הזמנים בעקבות מגפת הקורונה, מעסיקים מחפשים אחר דרכים למלא את הפערים שנוצרו בשוק התעסוקה. את הפתרונות הם מוצאים בתחום הרובוטיקה.
לפי האגודה לקידום האוטומציה, ברבעון הראשון זינקו הזמנות הרובוטים ב־40% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, זאת בעקבות עלייה של 21% ב־2021. ההתעוררות הזו מתרחשת לאחר שנים של קיפאון ואף ירידה בהיקף ההזמנות. בעקבות היפוך המגמה, השווי המוערך של התעשייה בארה"ב עומד כעת על 1.6 מיליארד דולר.
דיוויד זפיקו, מנכ"ל אמטק ((Ametek, יצרנית גלובלית מובילה של מכשור אלקטרוני, אמר לסוכנות בלומברג כי חברות הציוד האוטומטי "יורות לכל הכיוונים" כדי לענות על הביקושים בשוק העבודה. לפי "ביזנס אינסיידר", רובוטים משמשים מעין קרש הצלה, לפחות זמני, לעסקים המתמודדים עם קשיים בגיוס עובדים בשוק עבודה שמתואר כהדוק ביותר מאז מלחמת העולם השנייה — זאת על רקע ההשלכות הכלכליות של המגפה וגל ההתפטרויות הגדול שליווה אותה, שאף זכה לכינוי "ההתפטרות הגדולה". בחודש מרץ זינק מספר המשרות הפנויות בארה"ב לשיא של 11.5 מיליון, כאשר לפי הערכות אנליסטים עלול משבר התעסוקה להימשך מספר שנים.
הפכו קלים יותר לשימוש
"חברות חשבו שהאוטומציה מסובכת מדי או יקרה מדי ליישום, אבל הרובוטים דווקא הופכים קלים יותר לשימוש", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" מייקל סיקו, מנכ"ל ספקית הרובוטים התעשייתיים Fanuc America.
בשוק האמריקאי, שהתאפיין בריבוי עובדים בשכר יציב, היצרנים היו אטיים באימוץ הרובוטיקה בהשוואה למדינות מתועשות אחרות. לפי הפדרציה הבינלאומית לרובוטיקה, מספר הרובוטים לכל 10,000 עובדים בשוק האמריקאי השתרך מאחורי מדינות כמו דרום קוריאה, יפן וגרמניה.
רובוטים משמשים מעין קרש הצלה לעסקים המתמודדים עם קשיים בגיוס עובדים, בשוק עבודה שהוא ההדוק ביותר מאז מלחמת העולם השנייה
השימוש ברובוטים תעשייתיים בצפון אמריקה התרכז לאורך השנים בתעשיית הרכב, שם הם הופעלו למשימות שגרתיות וחדגוניות, כמו ריתוך. עם זאת, מספרם התכווץ, וכעת אחראית תעשיית הרכב על 42% מהזמנות הרובוטים לעומת 71% ב־2016. לפי מנהלים בכירים, התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת לתכנת רובוטים למשימות מורכבות יותר הדורשות שילוב של כוח וזריזות, וכך, רובוטים החלו לחדור למגזרים אחרים כולל מזון, מוצרי צריכה ותרופות.
מגמה דומה מדווחת גם בקנדה, שגישתה לאוטומציה היתה במשך עשורים אף שמרנית מזו של ארה"ב. קנדה השתרכה מאחור בכל הנוגע להשקעות במכונות ובציוד, בטכנולוגיות מידע, בקניין רוחני, במחקר ופיתוח — כאשר לפי מחקרים ממשלתיים, דו"חות תעשייתיים וניתוחים כלכליים, כל אלה נבעו בעיקר מהימצאותו של כוח עבודה זול וזמין.
ואולם לפי תחקיר מקיף ב"גלוב אנד מייל", הימים האלה נגמרו: מגפת הקורונה האיצה מגמות דמוגרפיות והגבירה את הלחצים על כוח העבודה המזדקן. שוק העבודה של קנדה מתאפיין היום באבטלה נמוכה של 4.3% בלבד בקרב עובדים בגילי הליבה (25-54) בעוד שמספר המשרות הפנויות קרוב לשיא של כל הזמנים. על רקע זה, גוברים הסימנים כי חברות קנדיות יבצעו השקעות נרחבות בתחום האוטומציה. לפי בדיקת הבנק המרכזי של קנדה, שיעור החברות שציינו כי הן מתכננות להגביר את השקעותיהן במכונות ובציוד מתקרב לשיא של סוף שנות ה־90. מספר הזמנות הרובוטים החדשות הגיע ל־3,080 בשנה שעברה, עלייה של 17% לעומת 2020, וזאת בעלות של כ־150 מיליון דולר.
"חברות לא הרגישו דחיפות להשקיע בשני העשורים האחרונים כי הרווחיות היתה קלה, אבל הכוחות שאיפשרו זאת משתנים: תחילת הדה־גלובליזציה, הפגיעה במלאים והסוף לכוח העבודה הזול", הסביר לעיתון בנג'מין טל, סגן הכלכלן הראשי ב־CIBC World Markets. "אתה לא משקיע כי זה נחמד. אתה עושה את זה כי אין לך ברירה, ולחברות כבר אין ברירה". עד כדי כך, שלפי תחקיר הגלוב אנד מייל, הזרעים למהפכת אוטומציה בקנדה כבר החלו לנבוט, וזאת לשביעות רצונו של הבנק המרכזי.
הרבה משרות יושמדו
בנאום שנשא מוקדם יותר השנה, כששיעור האינפלציה השנתי עמד על 5.1% לעומת 6.8% באפריל — קרא הנגיד טיף מאקלם לעסקים להגביר את ההשקעה שלהם במכונות ובטכנולוגיה. פעולה זו, לדבריו, תסייע לעמוד בלחצים האינפלציוניים ובמקביל תאפשר לחברות לשלם שכר גבוה יותר. "העלייה בפריון חיונית לצמיחה שאינה אינפלציונית ולעלייה ברמת החיים", אמר. "בתקופה שבה האינפלציה נמצאת כבר הרבה מעל היעד שלנו, זה חיוני יותר מאי־פעם".
אבל ככל שגובר השימוש ברובוטים, כך גם גוברת הדאגה כי מכונות ייתרו עובדים אנושיים. "האוטומציה, אם תתקדם בקצב מאוד מהיר, תשמיד הרבה משרות", אמר לוול סטריט ג'ורנל דרון אצמוגלו, פרופסור לכלכלה ב־MIT. הוא הזהיר כי המגמה הזו תוביל לעודפי היצע של כוח אדם, שיביאו לירידת השכר. "והרי המחסור בכוח אדם לא יחזיק מעמד. מדובר בעניין זמני", סיכם.
