פרשנותהניסיון האיראני מוכיח: המשק הרוסי ייפגע, אך לא יקרוס
פרשנות
הניסיון האיראני מוכיח: המשק הרוסי ייפגע, אך לא יקרוס
עוצמתה הכלכלית של רוסיה מעניקה לה יתרון התחלתי אדיר בכניסה לעידן הסנקציות, ומלבד זאת לאחר תקופת הסתגלות היא צפויה לפתח "כלכלת התנגדות". האוליגרכים? ייפגעו פחות
מאז החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה לפני כ־10 ימים ניחתות על המשק הרוסי עוד ועוד סנקציות מצד המערב. עוצמת הסנקציות והיקפן וכן שיתוף הפעולה ההדוק בין אירופה לארצות הברית מזכירים במידה רבה את המסלול שבו פוסע המשק האיראני החל משנת 2012, למעט בשנים 2016־2017, שבהן יושם הסכם הגרעין בטרם ממשל טראמפ החזיר את הסנקציות. ההבדל המשמעותי הוא שבעוד הסנקציות על איראן הוטלו בהדרגה, במקרה של רוסיה ההחרפה בסנקציות ננקטה בתוך ימים אחדים.
בטרם יתאפשר להקיש מה צפוי למשק הרוסי על סמך הניסיון האיראני, יש להדגיש כי קיים דמיון מסוים בין שני המקרים, לצד הבדלים. רוסיה ואיראן נשענות מבחינת הכנסות על מגזר האנרגיה, אם כי במקרה האיראני חלקו של מגזר זה בהכנסות המדינה משמעותי הרבה יותר, למעלה מ־60% לעומת כ־40% ברוסיה. בנוסף לכך לשתי המדינות בסיס יצרני ומגוון יחסית, וכן תופעות דומות כמו שחיתות ודומיננטיות של קבוצות עילית קטנות על המשק.
וישנם כמובן הבדלים גדולים. המשק הרוסי הרבה יותר משמעותי לכלכלת העולם מאשר האיראני. בנתונים הכלכליים, עם הכניסה ל"עידן הסנקציות", יש יתרון משמעותי למשק הרוסי. כך למשל התוצר הרוסי כיום מוערך ב־1.5 טריליון דולר, בעוד התוצר האיראני בשנת 2012 לא עלה על 600 מיליארד דולר. העתודות הבינלאומיות של רוסיה כיום, כ־640 מיליארד דולר, מהוות כ־43% מהתוצר, בעוד באיראן הן הסתכמו בכ־17% בלבד.
כאמור, ישנו דמיון בסנקציות שהוטלו על שתי המדינות — הקפאת נכסים בחו"ל, סנקציות על הבנק המרכזי, חסימת הגישה לשוקי ההון בעולם, ניתוק ממערכת הסליקה הבינלאומית סוויפט (ברוסיה על חלק מהבנקים, לא כל המערכת הפיננסית) ומגבלות סחר.
אם להסתמך על הדוגמה האיראנית, הסנקציה הכלכלית החריפה והמשמעותית ביותר היא זו שהוטלה על הבנק המרכזי בטהרן. הגבלת יכולתו של הבנק המרכזי האיראני לבצע עסקאות צמצמה את הגישה של איראן ל־10% בלבד מהעתודות הבינלאומיות של המדינה, כלומר כ־10 מיליארד דולר מתוך כ־100 מיליארד דולר שעמדו לרשותו. זה הוביל ללחץ אדיר על המטבע המקומי הריאל, שערכו צנח מ־46 אלף לדולר בשנת 2018 לפני חידוש הסנקציות האמריקאיות לכ־300 אלף ריאל לדולר (אם כי באחרונה התייצב סביב כ־265 אלף ריאל לדולר בעקבות האופטימיות המנשבת מהשיחות בווינה). קריסת המטבע האיראני הובילה לגירעון מסחרי אדיר, לסחרור אינפלציוני, לשחיקת כוח הקנייה של האיראנים ובאופן כללי להגברת העוני בחברה האיראנית.
אם להשתמש בדוגמה האיראנית, לבנק המרכזי במוסקבה יש כיום גישה ליותר מ־60 מיליארד דולר, ולכן נראה שמרווח התמרון שלו גדול יותר מזה שהיה למקבילו האיראני בעת השתת הסנקציות. כבר בימים האחרונים החל הבנק המרכזי הרוסי לנקוט שורה של צעדים כדי לנסות לייצב את שער הרובל, כולל העלאת ריבית חדה והגבלות על הוצאות מט"ח. בשנת 2014 הרובל הרוסי איבד כמחצית מערכו לאחר הסנקציות שהוטלו על רוסיה בעקבות סיפוח קרים אך בהמשך התאושש.
אם להשתמש בדוגמה האיראנית, לבנק המרכזי במוסקבה יש כיום גישה ליותר מ־60 מיליארד דולר, ולכן נראה שמרווח התמרון שלו גדול מזה שהיה למקבילו האיראני בעת השתת הסנקציות
באשר לניתוק ממערכת סוויפט, נראה שיש הפרזה בחשיבות הנזק הכלכלי שיכול הצעד הזה לגרום לרוסיה. מדובר במערכת הודעות, ולא מערכת תשלומים, ובשנים האחרונות הצליחו הרוסים לפתח חלופות מול סין ומדינות ברית המועצות לשעבר. הניסיון האיראני הוכיח כי הניתוק מסוויפט לא מנע מעשירי איראן לחמוק מהסנקציות ונראה שהדברים נכונים גם לגבי המקרה הרוסי.
אין להתעלם מכך שהסנקציות על איראן פגעו קשות במשק האיראני וכאמור גם בצרכנים הפשוטים. מאז 2012 הכלכלה האיראנית רשמה צמיחה שלילית (אם מוציאים את השנתיים של הסכם הגרעין), אך היא לא קרסה לחלוטין, והמשיכה לשמור על פעילות ולהסתגל למציאות שנוצרה. יתרה מכך, בשנתיים שבהן הוסרו הסנקציות (2016־2017) רשם המשק האיראני צמיחה נאה שמראה כי סיכויי ההתאוששות מהסנקציות מיידיים אחרי ההלם הראשוני.
באיראן התפתחו תופעות כלכליות שיכולות להתרחש גם ברוסיה וליצור אופטימיות מסוימת בקרמלין: דגש על ייצור מקומי, שינוי ביעדי הסחר - פחות אירופה ויותר סין - והשקעות בשוק ההון המקומי
לאחר תקופת ההסתגלות התפתחו באיראן תופעות כלכליות שיכולות להתרחש גם ברוסיה בעוצמה גדולה יותר וליצור אופטימיות מסוימת בקרמלין. בין השאר ניתן להזכיר בהקשר זה את "כלכלת ההתנגדות" של איראן, ששמה דגש על ייצור מקומי, שינוי ביעדי הסחר (פחות אירופה ויותר סין) וכן רפורמות והתרחבות ההשקעות בשוק ההון המקומי.
ומילה אחרונה על האוליגרכים הרוסים: אם לשפוט לפי הדוגמה האיראנית, עשירי המדינה שם לא הפכו לעניים בעקבות הסנקציות אלא מצאו דרכים להמשיך לשמור על חיי הראוותנות שלהם, ולא נראה כי גורלם של האוליגרכים יהיה שונה. בפועל מי שהושפעו בצורה הקשה ביותר מהסנקציות באיראן הם פשוטי העם "הרחוקים מהצלחת", ולא תהיה זו הפתעה אם הדבר יקרה גם ברוסיה.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com
