קוקה־קולה ונסטלה יצטרפו למאבק בנזקי הפלסטיק - האם זה יספיק?
קוקה־קולה ונסטלה יצטרפו למאבק בנזקי הפלסטיק - האם זה יספיק?
הפלסטיק גורם לנזקים המשתווים לאלה של שינויי האקלים והפקתו מנפט וגז צפויה להכפיל את עצמה בתוך 20 שנה. לקראת פסגת סביבה באו"ם, 100 מדינות ו־70 חברות הביעו תמיכה באמנה שתילחם בחומר המזהם את האוויר, האדמה והמזון
התחממות כדור הארץ, שריפות ענק, בצורת, הצפות, סחף, פגיעה באיכות המים, צמצום היבול החקלאי והשלכות בריאותיות מרחיקות לכת. אין כמעט אדם בעולם שאינו מודע היום לנזקים שגורמים שינויי האקלים. ואולם על פי הסוכנות לחקירות סביבתיות EIA, הנזק הסביבתי שגורם הפלסטיק הוא כה גדול עד שהוא משתווה כמעט לנזקים אלה.
האוויר שאנו נושמים כעת מכיל חלקיקי מיקרו־פלסטיק, האדמה מכילה פלסטיק, וזה מצוי אפילו בשלג הארקטי ובמזון שאנו צורכים. הפלסטיק הורס את האוקיינוסים, חונק את המזבלות, והורג את חיות בר.
מחברי דו"ח ה־EIA (ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח), שפורסם בשבוע שעבר, קוראים לפיכך לחברות האו"ם לגבש אמנה שתכלול יעדים מחייבים להפחתת ייצור הפלסטיק והפסולת כאחד. "השעון מתקתק במהירות והוא קטלני", הזהיר חבר הסוכנות טום גמאג' בראיון לבי.בי.סי. "אם הזיהום ימשיך לגאות בקצב הנוכחי ללא מעצורים, משקל הפלסטיק הצפוי בים עד 2040 עלול לעלות על המשקל המצטבר של כל הדגים באוקיינוס", אמר.
גמאג' הדגיש בעת השקת הדו"ח, כי בעוד הנזקים הגלויים של זיהום הפלסטיק מעוררים דאגה ציבורית עצומה, רובן המכריע של השפעות זיהום הפלסטיק נעלמות מעיני הציבור. "הנזק שנגרם על ידי ייצור יתר בלתי נשלט של פלסטיק בתולי (פלסטיק המופק מחדש ולא מחומר ממוחזר) הוא בלתי הפיך. זהו איום על הציוויליזציה האנושית ועל היכולת הבסיסית של כדור הארץ לשמור על סביבה ראויה למגורים ובכך זה הופך להיות רציני כמעט כמו האיום משינויי האקלים".
השימוש בפלסטיק הפך לנפוץ מאוד לאחר מלחמת העולם השנייה, אז מחסור בחומרים טבעיים גרם למרוץ אחר תחליפים סינתטיים, כולל ניילון ופרספקס. הבעיה המרכזית היא שתהליך ייצור הפלסטיק מדלקי מאובנים גורם לפליטה משמעותית של גזי חממה. לפי דו"ח משותף של הפורום הכלכלי העולמי, קרן אלן מקארתור ומקינזי, רק 14% מאריזות הפלסטיק נאספים למיחזור ורק חלק מאלה הופך למוצרים חדשים, בעוד שכשליש כלל לא מגיע לידי מיחזור.
על פי האו"ם קיימים שלושה איומים סביבתיים קיומיים — שינויי אקלים, אובדן המגוון הביולוגי והזיהום. בשלושתם יש לטפל בו־זמנית, סבור הארגון. אלא שבעוד הסכמים רב־צדדיים בנושא האקלים ואובדן המגוון הביולוגי קיימים כבר כמעט 30 שנה, הרעיון של כינונה של אמנה למאבק בפלסטיק נתקל בשנים האחרונות בהתנגדות של כמה מדינות.
טראמפ התנגד, ביידן תומך
ואולם היום, יותר מ־100 מדינות תומכות בכינונה ואלה מתכוונות להציג את הרעיון בוועידת הסביבה הבאה של האו"ם (UNEA 5.2), שתתקיים בפברואר ובמרץ. פרשנים אומרים כי ההתנגדות לאמנה נחלשת ומתמצית היום בעיקר בשאלה לגבי קשיחותה והאם תהיה וולונטרית או שהיא תחייב מבחינה משפטית. בעוד נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ התנגד לכינונה של אמנה כזו, מחליפו ג'ו ביידן כבר הודיע שיתמוך בהסכם גלובלי בנושא. עם זאת, עדיין לא ברור אם תמיכתו תזכה לאישור הקונגרס, מאחר שמקורו של רוב הפלסטיק בנפט ובגז שמיוצרים בארה"ב. חוץ מביידן, גם בריטניה, המדינות הנורדיות, פרו ורואנדה הביעו תמיכה ברורה באמנה.
קשיים צפויים לא רק בארה"ב. בעוד סין, שמייצרת את מרבית הפלסטיק הבתולי, ויצרניות הנפט המפרציות לא התבטאו עד כה בשאלת האמנה, יפן מתכוונת לפעול לצמצום השפעתה. גם חברות נפט וכימיקלים גדולות צפויות להתנגד למהלך. מנגד, סוכנות רויטרס דיווחה כי מותגים בינלאומיים, בהם קוקה־קולה ופפסיקו, חתמו בשבוע שעבר על הצהרה הקוראת לאמץ את האמנה. יותר מ־70 החותמים על ההצהרה המשותפת, כללו חברות מוצרי צריכה כמו יוניליוור ונסטלה, שמוכרות מספר עצום של אריזות פלסטיק חד־פעמי, משמפו ועד חטיפי שוקולד, וכן וולמארט והבנק הצרפתי BNP Paribas.
"אנחנו בנקודת זמן קריטית לכינון אמנה שאפתנית של האו"ם", נאמר בהצהרה, שבה צוין כי היא צריכה "להפחית את ייצור הפלסטיק והשימוש בו". "יש לראות ב־UNEA 5.2 רגע מכריע ומבשר טובות לבלימת המשבר העולמי של זיהום הפלסטיק. איננו יכולים להרשות לעצמנו לפספס אותו", נכתב בהצהרה.
לפי תחקיר של רויטרס מהשנה שעברה, תעשיות הפלסטיק מקדמות טכנולוגיות מיחזור חדשות כדי להיאבק בעובדה שרק פחות מ־10% מכלל הפלסטיק העולמי שנוצר אי־פעם מוחזרו. אלא שבינתיים, הפקת הפלסטיק מנפט וגז צפויה להכפיל את עצמה בתוך 20 שנה. זאת, מאחר שהפלסטיק הוא מקור מרכזי להכנסות עתידיות של חברות האנרגיה הגדולות, שנאלצות להתמודד עם הביקוש ההולך ופוחת לדלקים מאובנים לנוכח עליית האנרגיה המתחדשת וכלי הרכב החשמליים.
בעוד הרחבת נפח המיחזור העולמי היא קריטית להתמודדות עם פסולת הפלסטיק, מחקר פורץ דרך של Pew Charitable Trusts שנעשה ב־2020, מצא שמאמצים כאלה לא ימנעו מזיהום הפלסטיק להמשיך להרקיע שחקים אם הייצור עצמו לא יוגבל.
שריפת פסולת לתדלוק העולם העני
ובעוד גובר הלחץ על חברות שמוכרות פלסטיק קשה למיחזור, רויטרס חשפה במחקרה שחלקן חברו ליצרניות מלט כדי לשרוף פסולת פלסטיק שתשמש כדלק זול בעולם המתפתח.
פרופ' ריצ'רד תומפסון מאוניברסיטת פלימות', שנחשב מומחה בתחום הפלסטיק, אמר לבי.בי.סי כי אמנת האו"ם צריכה להתמקד בניתוח מחזור החיים המלא של הפלסטיק. "שורש הבעיה טמון ברמות ייצור וצריכה שאינן בנות־קיימא", אמר. "התמיכה במדיניות שמקדמת שימוש בפלסטיק ש'ניתן למיחזור' לא תהיה יעילה אלא אם כן תהיה תשתית מקומית לאיסוף, הפרדה ומיחזור של החומר הזה".
יצרני הפלסטיק טוענים מצדם כי בנוסף להשקעותיהם בטכנולוגיות מיחזור ואיסוף פסולת, ברגע שמשקללים את כלל הגורמים, מגלים שהמוצרים שלהם עדיפים על מוצרי הנייר. כך, למשל, נטען כי כמות האנרגיה הדרושה לייצור שקית נייר גדולה פי ארבעה מזו הדרושה לייצור שקית ניילון. ייצור הניילון אינו כרוך בכריתת יערות, ואילו תהליך ייצור שקיות הנייר אחראי לפליטה גבוהה יותר של כימיקלים רעילים. בנוסף, שקיות נייר גם שוקלות יותר מפלסטיק והמשמעות היא כי שינוען דורש יותר אנרגיה, משמע, הגדלת טביעת הרגל הפחמנית שלהן.
דובר פדרציית הפלסטיק הבריטית הזהיר כי "פלסטיק הוא חומר קל משקל, בטוח וחסכוני באנרגיה. להחלפתו בחומרים אחרים עשויות להיות השלכות סביבתיות ובריאותיות שליליות... תמונות האוקיינוסים שטופי פסולת הפלסטיק מתמצות בניהול קלוקל שבו יש להתמקד".
חוקרת הפלסטיק טריסיה פארלי, מאוניברסיטת מאסיי בניו זילנד, דוחה גישה זו. לדידה, חברות נפט וגז שואפות למקד את תשומת הלב בפסולת פלסטיק, ולא בייצור של פלסטיק בכלל. "השאלה המרכזית היא איך תיראה האמנה הזו? האם תהיה חלשה ותתמקד רק בפסולת ימית ובניהול פסולת או שהיא תתייחס לכל מחזור החיים של הפלסטיק, כולל ההפקה, הייצור ושיקום הזיהום מדורות קודמים?".
