ועידת האקלים בגלזגובלטו בהיעדרם: נשיאי רוסיה, סין וברזיל
ועידת האקלים בגלזגו
בלטו בהיעדרם: נשיאי רוסיה, סין וברזיל
ביידן קרא לעולם להתאחד, ג’ונסון הזהיר מעתיד הילדים ובנט גייס את ההייטק הישראלי להצלת הפלנטה. אך בלי שלושה מהשחקנים המרכזיים, פלא שאפילו המפגין הפנסיונר בחוץ לא השתכנע?
שורת הנאומים ומחיאות הכפיים שבהן זיכו זה את זה מנהיגי העולם באירוע הפתיחה של ועידת האקלים היום בגלזגו לא הצליחו להעלים את העובדה שהשחקנים המרכזיים שדרושים ליישום ההחלטות הדרושות – נשיאי רוסיה, סין וברזיל – לא טרחו כלל להגיע.
בזה אחר זה הדגישו רוב הנואמים את חומרת המצב מצד אחד, ונמנעו מפרישת תוכניות פעולה פרקטיות מצד שני. הכל נשמע קצת יותר מדי כמו בוועידות הקודמות, או כפי שראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון אמר בפתח נאומו, "כל ההבטחות יהיו בגדר 'בלה בלה בלה', אלא אם כן נחליט להיות רציניים", בפראפרזה על דבריה של פעילת הסביבה השבדית גרטה טונברי על ג'ונסון עצמו.
נשיא ארה”ב ג’ו ביידן אמר בנאומו כי “זה העשור שיקבע. המדע ברור. זה עשור מכריע. אנחנו יכולים להשיג את המטרה אם נתאחד ונעשה את התפקיד שלנו בנחישות. משבר האקלים כבר פוגע בעולם. הורס חיים של אנשים מדי יום. עולה מיליארדי דולרים. בחודשים האחרונים ארה”ב חוותה אסונות טבע, וכל אומה יכול להגיד את זה. אף אומה לא יכולה להתמודד עם זה לבד. גבירותיי ורבותיי, אני מאמין שיש הזדמנות מדהימה. אנחנו עומדים לקראת הזדמנות לייצר מיליוני מקומות עבודה, ולעזור לכדור הארץ. אפשר לייצר סביבה מקיימת, שגם תסייע לכלכלה. ארה”ב עתידה להגיע ליעדה - הפחתת פליטות עד 2050. נשמש דוגמה. הממשלה שלי עובדת שעות נוספות כדי שזה יקרה”.
ואילו ג’ונסון הזכיר בתחילת נאומו את סרטי ג’יימס בונד והוסיף כי בשלב זה אנחנו אלו שצריכים להציל את העולם: “זה לא סרט, ומכונת יום הדין היא אמיתית. השעון מתקתק לקצב הסוער של מאות מיליארדי בוכנות, טורבינות ומנועים - שעמם אנחנו מזרימים פחמן דו־חמצני לאוויר במהירות גבוהה יותר ויותר, ומכסים את האוויר בשכבה בלתי נראית של פחמן דו־חמצני, ומעלים את הטמפרטורות של כדור הארץ במהירות ובפתאומיות שהיא לחלוטין מעשה ידי אדם”.
הוא הוסיף כי מדובר במצב חירום. “ככל שנפעל יותר מהר - כך התוצאה תהיה פחות חמורה. אנחנו צריכים לפעול עכשיו”, אמר ראש הממשלה הבריטי. “אם לא נהיה רציניים לגבי שינוי האקלים, יהיה כנראה מאוחר מדי לילדים שלנו”.
גם נאומו של ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט עסק בהבטחות לפתח את הטכנולוגיה שתציל אותנו ממשבר האקלים, תוך הדגשת "טביעת הרגל הפחמנית האולי קטנה שלנו". בנט אמר כי “ישראל נמצאת בתחילתה של מהפכה בנושא שינויי אקלים. לראשונה, ישראל מתחייבת לצמצם את פליטת גזי החממה לאפס עד שנת 2050 ואנו נפסיק בהדרגה את השימוש בפחם עד שנת 2025. אם בכוונתנו להשפיע באמת, עלינו להזיז את המחט, לתרום את מקור האנרגיה היקר ביותר של ישראל: האנרגיה והמוח של אנשינו. זה מה שמזין את החדשנות ואת כושר ההמצאה שלנו, זה המקום שבו ישראל יכולה לעשות שינוי אמיתי. כמדינה עם הכי הרבה סטארט־אפים לנפש בעולם, עלינו לתעל את מאמצינו להצלת העולם שלנו. זו הסיבה שאני אומר ליזמים ולאנשי החדשנות שלנו: אתם יכולים להיות מה שעושה את השינוי (ה’גיים צ׳יינג׳ר’). אתם יכולים לעזור להציל את הפלנטה שלנו. במקום לבנות עוד אפליקציה מרשימה”.
דווקא לישראל לא היה ביתן
שורת מדינות המשתתפות בוועידה הקימו ביתנים של חדשנות ומו”פ, אך דווקא ישראל לא עשתה זאת. בדוכנים של סעודיה וקוריאה מחלקים ממתקים מקומיים. אגב אוכל, חרף הציפייה לוועידה על טהרת הטבעונות, או לכל הפחות צמחונות, הקייטרינג בוועידה כולל גם בשר. תעשיית הבקר היא אחת המזהמות המשמעותיות, אך מקומה עד כה נפקד מההכרזות ב־COP26. ובשלב זה התובנות על הוועידה מתגבשות יותר סביב מה שחסר בה מאשר סביב מה שיש בה.
ייתכן שחסר כאן גם ניקיון כפיים. אתר Byline Times חשף בסוף השבוע שעבר שאלוק שארמה, נשיא ה־COP, קיבל בעבר תרומות ממשקיע בדלקי מאובנים, מיליארדר ששמו נקשר בתאגיד הדלק אקסון מובייל, במהלך הקדנציה שלו בפרלמנט הבריטי.
ועוד דבר שחסר כאן הוא סדר וארגון. התורים בכניסה מתארכים ומתארכים, והליך הכניסה אל הוועידה, שמצריך בדיקת אנטיגן יומית נוסף על בדיקת ה־PCR שממשלת בריטניה מחייבת בה את הנכנסים למדינה עד 48 שעות לאחר הכניסה, אורך כשעה וחצי, והפך לחדשות בפני עצמן.
מה יותר מורכב, לפתור את משבר האקלים או למצוא לינה בעיר המארחת בימים אלה את ועידת האקלים ה־26 של האו"ם, גלזגו? שיחת היום בגלזגו היא בוננזת התיירות חסרת התקדים שחווה עיר הנמל הרביעית בגודלה בבריטניה, שהניסיון למצוא בה כרגע חדר להניח בו את הראש לאחר יום ארוך של אירועים רשמיים, דיונים, השתלמויות והפגנות, משול לניסיון למצוא כרטיס לוועידה. בעיר שוהים כעת 25 אלף איש לרגל הוועידה, אולם יש בה רק 12 אלף חדרי מלון. קצת כמו פליטות הפחמן לעומת יכולתה ההולכת ונשחקת של האטמוספרה להכיל אותן. זה כמובן פתח למחירים מופרזים, ותושבים רבים החלו להציע את דירותיהם דרך Airbnb תמורת 7,500 דולר ולעתים אף 10,000 דולר לשבועיים. אם זה לא מספיק, שתי אוניות תענוגות – מכלי השיט המזהמים ביותר – עוגנות כרגע בנהר הקלייד בגלזגו ומספקות קורת גג זמנית לאלפי עובדים בוועידה. זאת מלבד כמובן המטוסים המזהמים שהביאו את המשתתפים מרחבי העולם. ולא רק גלזגו נהנית מהבום התיירותי. משתתפים רבים בוועידה, כולל בנט ומשלחתו, מצאו עצמם מרחיקים עד אדינבורו, כשעה וחצי נסיעה מגלזגו, כדי למצוא לינה.
דניאל מורן, בן 57, שוטר בפנסיה, ותושב גלזגו, עומד ומפגין בתחנת הרכבת המקומית עם שלט שמכריז כי “רוסיה, סין וארה”ב אשמות”. לדבריו, “אלה שלוש המדינות המזהמות ביותר, שלושתן יחד יכולות לשנות את כדור הארץ. אבל בינתיים כל מה שיש בוועידה זה דיבורים”.
