הדיבידנד השמן של אמריקן איירליינס סיבך אותה במגפה
הדיבידנד השמן של אמריקן איירליינס סיבך אותה במגפה
חברת התעופה קיבלה את הסיוע הפדרלי הנדיב ביותר ובמקביל פיטרה רבבות עובדים וביטלה מאות טיסות. שימוע בסנאט הציף את הנוהל שהוביל לכך: השקעת רוב הרווחים ברכישה חוזרת של מניות ובחלוקת דיבידנדים
מנכ"ל ענקית התעופה אמריקן איירליינס הודיע על גיוס ענק של 18 אלף עובדים ב־2022, זאת אחרי שהשנה גייסה החברה 16 אלף עובדים בכל חלקי שרשרת הפעילות, מטייסות ודיילים ועד סוכנים ומכונאים. "אנחנו נמצאים בצמיחה ומספקים קריירות מבטיחות יותר במשרות עם שכר טוב לאנשים שעובדים קשה, שהם נשמת אפה של כלכלת האומה שלנו", אמר דאג פרקר בעדותו בפני הסנאט האמריקאי בשבוע שעבר.
גיוס העובדים אינו בהכרח בשורה למשק האמריקאי, אלא גילוי דעת מצד פרקר על מצבה של החברה בהובלתו. אחרי חודשים ארוכים של חזרה משובשת לפעילות, שכללה ביטולן של מאות טיסות בחודש, פרקר ובכירים אחרים של חברות התעופה בארה"ב — יונייטד איירליינס, סאות'ווסט איירליינס ודלתא — זומנו על ידי ועדת הסנאט למסחר, מדע ותחבורה. הדרישה: להעיד מדוע הן נתונות במצוקת כוח אדם חריפה, למרות שזכו בסיוע חריג של 54 מיליארד דולר מהממשל הפדרלי כדי שיוכלו להתמודד עם פגיעת המגפה.
בשיאו של משבר הקורונה ב־2020, תעשיית התעופה האמריקאית קיצצה 90 אלף משרות והוציאה לחל"ת 30 אלף עובדים. אמריקן איירליינס, חברת התעופה הגדולה בארה"ב, עם נתח שוק של 19%, קיצצה יותר מכולן — כ־40 אלף עובדים ב־2020. זה לא היה אמור לקרות.
דחפה לפרישה מוקדמת
אמריקן, כמו חברות תעופה אחרות, זכתה לסיוע פדרלי נרחב שנועד לשמר את העובדים. למעשה היא קיבלה יותר מכל חברת תעופה אזרחית אחרת — 5.8 מיליארד דולר, שהיו אמורים להבטיח את משרותיהם של רבבות עובדים עד ספטמבר 2020. משום שהתחייבה לא לפטר, אמריקן דחקה בכ־23 אלף עובדים לצאת לפרישה מוקדמת או להתפטר ולזכות בפיצויים מורחבים. אחרי שאזלו כספי הסיוע, פיטרה החברה אלפי עובדים נוספים, כך שאת 2020 סיימה עם 30% ממצבת העובדים לעומת תחילת השנה. בפברואר 2021 היא הוציאה לחל"ת 13 אלף עובדים נוספים.
באפריל, היא כבר החלה להרגיש את ההשלכות וביקשה מרבים מהם לחזור, כאשר עד כה גייסה 16 אלף עובדים. ביולי, היא הודיעה שבגלל מצוקת כוח האדם היא תבטל מאות טיסות מתוכננות לקיץ. כעת, אמריקן ואחרות התבקשו כאמור להבהיר מדוע לא ידעו לנווט את המשבר ואת כספי הממשל והביאו לכאוס בשוק התעופה המסחרי. "זו לא הגזמה לומר שהתוכנית הצילה את תעשיית התעופה, שאותה זיהו הקונגרס והממשל כתשתית קריטית, חיונית וייחודית לכלכלה", אמר פרקר בעדותו. "בכל פעם שאנו מצרפים עובדים לשורותינו זה כמו לשלם דיבידנד על ההשקעה שנעשתה בצוות שלנו באמצעות התוכנית".
3 צפייה בגלריה
מנכ"לי אמריקן איירליינס (משמאל), סאות'ווסט ויונייטד בשימוע בסנאט, בשבוע שעבר
(צילום: AP)
כשפרקר מתייחס לדיבידנדים הוא יודע על מה הוא מדבר. משבר הקורונה הפתיע את אמריקן איירליינס, אין ספק, אבל היא לא היתה אמורה לקרוס כפי שקרסה. היא פשוט לא התכוננה ליום גשום, היא אפילו לא נערכה לטפטוף קל. בשנים 2014־2019, השנה הפיננסית המלאה לפני שפרצה הקורונה, רשמה החברה רווח נקי מצרפי של 17.3 מיליארד דולר. לא רע. את ההון המכובד הזה היא השקיעה באופן מובהק באפיק אחד: רכישה חוזרת של מניות. למעשה, באותן שנים היא ניצלה כ־70% מהרווח הנקי שלה, 11.9 מיליארד דולר, עבור פעילות לא יצרנית שכל מטרתה השאת ערך למשקיעים. באופן לא מחמיא, פרקר עצמו היה אחד מהמרוויחים, ומכר מדי שנה מניות בכ־10 מיליון דולר. במקביל הוא משך 100 מיליון דולר בעלות שכר, והחברה חילקה דיבידנד של מיליארד דולר.
50 מיליארד דולר בחובות
פעילות זו היתה כה ענפה וחריגה, עד כי לאורך השנים, מלבד 2016, יצרה לעצמה החברה תזרים מזומנים חופשי שלילי. ואיך היא נשארה בעניינים? פשוט גייסה חוב. נטל החוב צמח בשנים האחרונות בעקביות עד שהסתכם ב־33 מיליארד דולר בסוף 2019. כיום הוא עומד על כ־50 מיליארד דולר.
החברה, כך ניכר, הפגינה חוסר אחריות בהקצאות ההון. גיוס העובדים המסיבי שהיא מבצעת היום איננו מדד ליציבות או לצמיחה, אלא עדות להחלטות ניהוליות היסטוריות בעייתיות שאינן קשורות במשבר הקורונה, שוק העבודה או אופי התאוששות הכלכלה. דבר אחד ברור לגביה עתידה של אמריקן איירליינס — פרקר לא יהיה חלק ממנו, שכן לאחרונה הודיע כי יפרוש במרץ 2022.
