מיטות מקרטון, פחות בשר ובלי מזגנים: האולימפיאדה בפריז תהיה הירוקה אי פעם
מיטות מקרטון, פחות בשר ובלי מזגנים: האולימפיאדה בפריז תהיה הירוקה אי פעם
המשחקים שיתקיימו הקיץ מתחייבים להיות ירוקים ולהפוך את העיר ל"היסטורית עבור האקלים". האם האולימפיאדה בצרפת היא השחקן שיוביל לשינויים הסביבתיים והחברתיים שהעולם משווע להם כעת? כתבה ראשונה בסדרה
13 מיליון צופים, 10,000 ספורטאים מיותר מ־200 מדינות, ועיר אחת שלקחה על עצמה התחייבות חסרת תקדים: לקיים ביוני השנה את המשחקים האולימפיים הירוקים אי פעם, ולהפוך את פריז 2024 ל״היסטורית עבור האקלים״. לשאיפתה של העיר המארחת לצמצם את ההשפעה של המשחקים הספורטיביים על הסביבה מצטרפים הוועדים האולימפיים מרחבי העולם, כולל מישראל, אשר מנסחים תוכניות שנתיות להפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלהם והסתגלות הענף לעידן חם הרבה יותר. הוועד האולימפי הישראלי גיבש בשנה האחרונה תוכנית אסטרטגית בתחום, ומתחיל ליישמה כעת.
מאז שעלתה המודעות למשבר האקלים, משחררות מדינות המארחות תחרויות ספורט הצהרות על "משחקים ירוקים", אולם לרוב המרחק בין ההצהרות לבין המציאות הוא כמרחק בין שמים לארץ. בדיקות שנעשו בעבר מצאו כי אירועי הספורט העולמיים מעולם לא היו סביבתיים, ואף נטו להחמיר בזיהום עם השנים, למרות הצהרות המארגנים. בשנה שעברה, התבררה קטאר כמדינה שאירחה את משחקי המונדיאל המזהמים אי פעם, חרף הצהרותיה הירוקות.
בפריז ינסו לעשות אחרת. על הפרק: הליכה ואופניים במקום שימוש ברכב, תפריט עם יותר תזונה מן הצומח ופחות סטייקים, פאנלים סולאריים שיצופו זמנית על נהר הסיין ואפילו פרידה מהמזגן בכפר הספורטאים. מארגני המשחקים הציבו יעד: הגבלה על פליטות גזי חממה שייצרו המשחקים, במטרה לצמצם במחצית את הפליטות בהשוואה לאולימפיאדת לונדון 2012.
המארגנים ינסו להפוך את המשחקים השנה לחלק בלתי נפרד מהעיר שהפכה בשנים האחרונות לסמל למהפכה אקלימית ותכנון עירוני בר קיימא, תחת הנהגתה של ראשת העיר אן הידלגו. טקס הפתיחה, למשל, לא יתקיים באיצטדיון האולימפי, אלא על גדות נהר הסיין בהשתתפות של כ־400 אלף איש. כדי להפוך את המשחקים לנגישים יותר להגעה ברגל, בתחבורה ציבורית ובאופניים, מרבית זירות התחרות ימוקמו במרחק של כ־10 ק״מ זה מזה לכל היותר (מלבד תחרויות הגלישה). פריז גם הרחיבה מגמה שהחלה בשנים האחרונות: להפוך את מקומות החניה בעיר לשטחים ירוקים, לבנות עוד שבילי אופניים, כ־600 ק״מ של שבילים נוספו מאז 2014, ולשפץ מבנים כדי להפוך אותם לידידותיים יותר לאקלים.
אחת הסיבות לביקורת הנמתחת על המשחקים האולימפיים, היא פליטות וזיהום סביבתי הנגרמים מבניית מבנים חדשים שלאחר השימוש בהם הופכים לרוב לפילים לבנים. כדי לצמצם את הנזק, החליטה פריז להשתמש בעיקר במבנים קיימים (כ-95% מהמבנים בהם יעשה שימוש). מבנים חדשים שייבנו, כמו למשל בריכות שחיה זמניות, יפורקו ויותקנו לאחר מכן בישובים שבהם יש מחסור בבריכות ציבוריות.
מבנים קיימים יגנבו את ההצגה ויטמיעו את האולימפיאדה בעיר. כך למשל, כיכר הקונקורד, מהמאה ה־18, תהפוך למשטח לתחרויות הסקייטבורד, ובריכת השחייה ז׳ורז׳ ואלרי מאולימפיאדת 1924 תשופץ ותוחזר לשימוש. מבנים חדשים שנוספו, כמו הכפר האולימפי והמרכז הימי ייצרו 30% פחות פחמן למ"ר בהשוואה לסטנדרט בצרפת כיום. הסיבה: פריז השתמשה בהליך הבנייה בעץ, בטון דל פחמן או חומרים שניצלו מפירוק. על גגות המבנים, איך לא, יוצבו פאנלים סולאריים ואפילו צמחייה כדי לספוג את החום. בנהר הסיין, אגב, מתבצע פרויקט משמעותי של ניקוי המים בעלות של 1.4 מיליארד יורו, בשאיפה לערוך בו תחרויות (בשלב זה לא ברור אם איכות המים תאפשר זאת).
הכפר האולימפי, הפרויקט הגדול ביותר שיוקם עבור המשחקים, ישתרע על פני 128 דונם, ולאחר המשחקים יהפוך לשכונה שבה יתגוררו כ־6,000 תושבים. לאחרונה הצליח הפרויקט הסביבתי הזה של פריז לעורר ביקורת: הבנייה הירוקה אמנם תשתקף בכל היבט בכפר, אפילו המיטות יהיו עשויות קרטון כדי להפחית את השימוש בחומרים מזיקים, אולם מיזוג אוויר — הספורטאים לא ימצאו בחדריהם. במקוםהותקנה רשת של צינורות שבהם יוזרמו מים קרים כדי לצנן את החדרים. כמה נבחרות (אוסטרליה, ארה״ב, קנדה ואירלנד למשל) כבר איימו להביא איתן מזגן נייד מהבית, לאולימפיאדה נערכת בשיאו של הקיץ.
הג'ודוקא יעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי הישראלי ומדליסטית אולימפית פועלת כדי להטמיע את ערכי הקיימות בספורט התחרותי בישראל, אך לא חשבה פעמיים לפני שהחליטה לצייד גם את הספורטאים הישראלים במזגן. ״בין להגשים את החלומות המקצועיים לבין קיימות, האיזון יופר אם לא נאפשר לספורטאים שלנו לישון עם מזגנים ביום הכי חשוב בחייהם המקצועיים. כשהתחריתי בברצלונה לא היה לנו מיזוג ואני יודעת כמה זה משמעותי: זה מטריד ומסיט את תשומת הלב מהעיקר. המערכת שמותקנת בפריז תפחית את הטמפרטורה בחדר רק בכשלוש מעלות. זה לא מספיק. בינתיים גם להביא מזגנים זה לא משהו שהולך כל כך בקלות כי הוועדה המארגנת מעמידה סטנדרט מחודד לסוג הגז שאפשר להכניס למזגן ולמפרט שלו".
2 צפייה בגלריה
ראש עיריית פריז אן הידלגו. סירבה לנותני חסות מענף הגז והנפט
(צילום: REUTERS/Benoit Tessier)
פליטות מתחום האנרגיה נחשבות לסיבה טובה לדאגה. שריפת דלקי מאובנים (פחם, נפט וגז) לצורך יצירת חום לחשמל או תחבורה היא הסיבה העיקרית לפליטות גזי החממה לאטמוספירה ולשינויי האקלים המכים היום בעולם. מארגני המשחקים טוענים כי כמעט איפסו את פליטות החשמל: שימוש בחשמל מזהם כמו גז טבעי יהווה פחות מ־1% מטביעת הרגל של המשחקים, כך מוערך. חלק מהאנרגיה של המשחקים תגיע מפאנלים סולאריים, שינקדו את גגות הכפר האולימפי, יצופו על פני השטח של הסיין וייתלו מעל אצטדיון המים החדש. השאר יגיעו מרשת החשמל הצרפתית, שנשלטת על ידי אנרגיה גרעינית.
כדי להימנע מאחד המרכיבים המזהמים ביותר באירועי ספורט, שימוש בגנרטורים המונעים בדיזל ומוחזקים תחת שימוש בהמתנה למקרה של תקלת חשמל שתחייב פתרון אלטרנטיבי, המארגנים מצאו פתרונות לחיזוק התשתית המקומית יחד עם ספקית החשמל.
נושא אחד, המוביל לחלק ניכר של הפליטות, אינו נמצא בידי המארגנים באירועי הספורט העולמיים: טיסות מרחבי העולם לזירת המשחקים. בניגוד למונדיאל שנערך בשנה שעברה בקטאר, האולימפיאדה הנוכחית תזמין תושבים מרחבי אירופה להגיע לפריז ברכבת ולא בטיסה. טיסות עשויות להיות לעיתים זולות בהרבה מרכבות וספק כמה מבקרים יעדיפו את הפתרון הזה, על פני הפתרון שמציעה אחת הספונסריות הראשיות של המשחקים — חברת התעופה אייר פראנס. לעת עתה, הוועד האולימפי מגייס ספורטאים שישמשו דוגמה טובה. ארבע נבחרות לאומיות: מהולנד, בריטניה, בלגיה ושוויץ הסכימו לבוא ברכבת.
״האירועים האולימפיים, מסכמת ארד, "נעשים מתוך חשיבה על קיימות. לוועדה המארגנת יש 55 נותנות חסות ואסור לנו לקחת נותני חסות שבניגוד עניינים. ספונסרים מתחומי הנפט והגז מאוד ניסו להיכנס למשחקים אולם ראש עיריית פריז אן הידלגו לא הסכימה. זו החלטה מאוד אמיצה מצדה. נושא הטיסות הוא מהותי גם יש בו המון פליטות, ובזמן שגרה כל אחד מהספורטאים טס לכ־10 אירועים תחרותיים בעולם בכל שנה. לרוב לא מדובר בנסיעות שאפשר לעשות ברכבת. זה נושא בלתי פתיר לרוב, ולכן צריך לקזז את הפליטות האלה״.
הוועד האולימפי הישראלי מאמץ תוכנית קייימות, כולל מזון בריא יותר במגרשים
בינואר האחרון החליט הוועד האולימפי בישראל להצטרף למסע העולמי, וחתם על אמנת ״ספורט למען אקלים״ המשותפת לאו״ם ולוועד האולימפי העולמי. הוועד הקים ועדת קיימות והציב בראשה את פרופ׳ עדי וולפסון, ממובילי התחום בישראל. המטרה: ליישם אסטרטגיה לקיימות, בכל היבט של הפעילות האולימפית בישראל, ולרתום לכך את 32 האיגודים האולימפיים בישראל. בין היתר, הוועד האולימפי ידרבן את הגופים תחתיו לבצע ניהול מושכל של משאבים בתחומי תשתיות, אירועים ופעילות שוטפת, וחינוך והסברה בנושא קיימות בספורט.
לאחר מיפוי ההשפעה הסביבתית של האיגודים השונים, יוביל הוועד מהלכים רחבים כולל העדפת ספקים ירוקים, הפחתת בזבוז והעדפת מזון בריא בארועי ספורט צמצום השימוש בכלים חד פעמיים, מעבר לפרסום דיגיטלי ועוד. הוועד אף שואף לבחון את מודל הקיימות של נותני החסות לאירועים, ואת תיק ההשקעות שלו עצמו בראי הקיימות.
״גוף שכל האיגודים יושבים אצלו יכול להביא את הבשורה הזו לספורט בישראל״, אומר וולפסון. ״אנחנו רוצים לחבר בין ערכי הקיימות לערכים של הוועד האולימפי: מצוינות, נחישות, התמדה והיערכות. לספורט יש השפעה גדולה על הסביבה: לאירועים האלו נוסעים המון אנשים, יש שם המון מזון שמתבזבז, המון שימוש בפלסטיק ועוד. מצד שני גם לסביבה יש פגיעה והשפעה ישירה על הספורטאים ועל הספורט: מזיהום אוויר שמשפיע על בריאותם ועד שינויי האקלים שמשנים את התנאים בהם הם מתאמנים ומתחרים".
בין הצעדים שעל הפרק, לפי וולפסון: נטיעת יער בישראל שיקזז את פליטות הטיסות. ״בדקנו וראינו שרוב הפליטות שלנו הן מטיסות - משלחות של ספורטאים שהוועד מממן. הטיסות האלו הכרחיות, ולכן הקיזוז. לאירועים בארץ אנחנורוצים להציע הסעות כדי לחסוך נסיעות ברכבים פרטיים".
לדברי יו"ר הוועד האולימפי יעל ארד, ״ספורט מחבר בין כל העמים יותר מכל דבר אחר. כשהוועד האולימפי העולמי החליט לאמץ את הנושא, הוא אמר: אנחנו יכולים להשפיע על כל כך הרבה תחרויות שמתקיימות בעולם. אם יפחיתו את הפליטות ואת השימוש בפלסטיק וכדומה אפילו ב־30%, נוכל לעזור לעולם לעמוד ביעדי האקלים. יש לנו את מעצבי דעת הקהל החזקים בעולם - הספורטאים אנחנו יכולים להוביל אותם להשפיע. נשיא הארגון, תומאס באך, ביקש מהוועדים האולימפיים המקומיים לגייס את האקוסיסטם שלהם לטובת הנושא. אנחנו מסתכלים על הספורט הישראלי בצורה רוחבית. אנחנו ארגון הגג של הספורט האולימפי בישראל. אנחנו לוקחים על עצמנו את האחריות ברמת המנהיגות להשפיע על החברה הישראלית במקומות שבהם אנחנו מאמינים שיש לנו השפעה. לכן החלטתי שאני רוצה להוביל את הארגון לעניין הזה".
האם הספורטאים הישראלים אכן מודעים ומעורבים בענייני אקלים? "יש לנו פורומים משותפים עם הספורטאים והם נענים לפעילויות בצורה מדהימה", אומרת ארד. "אנחנו מאמינים שהספורטאים הישראלים יתגייסו לעניין. הדור הזה הוא דור עם רמת מודעות יותר גבוהה, אני רואה את זה בשטח. זה חשוב להם והם מובילים יוזמות בתחום. הייתי רוצה שהם יתחברו לתוכנית האסטרטגית שלנו. כשהם יירתמו, המשפחה שלהם תירתם וגם הספורטאים הצעירים בנבחרת ובמועדון שלהם. כשנתחיל להביא לידי ביטוי את היישום של התוכנית, נמצא את המקומות הנכונים לשלב את הספורטאים״.
הוועד עצמו מתכנן בימים אלה את משכנו החדש בפתח תקווה – בסמוך לתחנת רכבת, כך שההגעה אליו תהפוך פשוטה בתחבורה ציבורית, וכולו יושתת על עקרונות של בנייה ירוקה וקיימות.
