אפקט פוטין: יפן ואירופה יתחרו על משאבי הגז העולמיים
אפקט פוטין: יפן ואירופה יתחרו על משאבי הגז העולמיים
לבקשת נשיא ארה"ב העבירה יפן עודפי יבוא של גז לאירופה, אך היא לא צפויה להמשיך בכך לאורך זמן. הדאגה שלה לביטחון אנרגטי מאיימת כעת להצית מלחמה על המשאבים הגלובליים המוגבלים שאמורים להחליף את האספקה הרוסית
חברות גז יפניות נערכות לאפשרות של יבוא גז טבעי נוזלי (LNG) ממלזיה, אוסטרליה וארה"ב למקרה של שיבושים באספקה מפרויקטי LNG שיפן פיתחה עם רוסיה.
תוכניות המגירה עשויות להציב את הכלכלה השלישית בגודלה בעולם בתחרות ישירה מול אירופה על אספקת הגז הגלובלית, זאת ברקע ההתמקדות של יפן בהשגת צורכי האנרגיה שלה למרות רצונה להפגין סולידריות עם השכנות המערביות של רוסיה.
יבואני גז יפנים אומרים כי בעוד חלק ממטעני ה־LNG העודפים משונעים לאירופה מאז פברואר, לא צפויות חריגות משמעותיות מחוזים ארוכי טווח עם יצרניות כמו קטאר, בגלל רגישויות של בטיחות אנרגטית במגזר האנרגיה היפני.
חברות האנרגיה היפניות מוטרדות מביטחון האספקה מרוסיה, זאת חרף הבטחות טוקיו שלא לסגת מפרויקט סחאלין־2 ל־LNG בהיקף של 10 מיליון טונות בשנה ופרויקטים משותפים נוספים עם רוסיה באי סחאלין צפונית ליפן. "במקרה של קשיים באבטחת גז מסחאלין, אנחנו שוקלים לחבור עם הספקים המלזיים שלנו כדי להגביר משלוחים או לבקש מהם לשלוח אספקה מראש", אמר טקאיוקי יאמאנה מחברת הגז הירושימה. החברה רוכשת כ־200 אלף טונות של LNG בשנה מסחאלין־2 במסגרת חוזה התקף עד מרץ 2028.
איסור יבוא פחם רוסי
החיפוש אחר מקורות גז חדשים עשוי להעמיד את יפן בתחרות על אספקה גלובלית לחוצה מול מדינות אירופיות המשתוקקות לצמצם את ההסתמכות שלהן על הגז הרוסי.
חברות יפניות חוששות כי האספקה הרוסית תיפגע בגלל הלחץ הבינלאומי הגובר לנתק את הקשרים עם מוסקבה בעקבות הפלישה לאוקראינה, או באמצעות פעולת תגמול פוטנציאלית של הקרמלין בשל הסנקציות שטוקיו כבר השיתה.
ביום שישי הודיעה יפן על איסור יבוא פחם רוסי והתחייבה ליישר קו עם המדיניות שהוסכמה בקרב מדינות ה־G7 להפחית את התלות באנרגיה רוסית.
חברות החשמל האזוריות ביפן מסתמכות באופן משמעותי על רוסיה כמקור אנרגיה לערים הגדולות, כולל מחצית מאספקת הגז להירושימה, עיר הולדתו של ראש הממשלה פומיו קישידה, וכ־10% מהאספקה לטוקיו. בחישוב כולל, LNG מייצג כעשירית מכלל יבוא הגז היפני.
במערב יפן, אוסקה גז מסרה כי בכוונתה לקדם אספקת גז מאוסטרליה ומארה"ב או לרכוש בשוק הספוט במקרה של שיבושי אספקה מרוסיה. החברה משרתת את אוסקה, העיר השלישית בגודלה ביפן, הנסמכת על רוסיה עבור כ־4% מהגז שלה. הדאגות סביב הגז הרוסי מדגישות את התלות הגוברת של יפן ביבוא אנרגיה, זאת לאחר שהמדינה, הענייה במשאבים, השביתה את רוב הכורים הגרעיניים שלה בעקבות האסון הגרעיני במפעל פוקושימה דאיצ'י ב־2011.
פרויקט סחאלין־2 פותח על ידי חברת גזפרום הרוסית וענקית הנפט Shell בשיתוף עם בתי המסחר היפניים מיטסוי ומיצובישי המחזיקים ב־12.5% וב־10% מהפרויקט, בהתאמה. Shell נטשה את הפרויקט בחודש שעבר ובכך הפעילה לחץ על בעלי המניות היפניים. קויצ'ירו מטסומוטו, סגן השר לקשרי חוץ במשרדו של קישידה, אמר כי יפן לא תנטוש את סחאלין־2 ושני פרויקטי אנרגיה אחרים ברוסיה, זאת גם אם הסכימה עם שאר מדינות ה־G7 לגבי הצורך "לצמצם את התלות באנרגיה הרוסית".
"כל אימת שאנחנו מדברים על נסיגה, אנחנו תמיד מביאים בחשבון מי הולך לכסות את הפער", אמר מטסומוטו, בהזהירו כי חברות "ממקור מסוים" עלולות להשתלט על הנתח היפני. בשיחות פרטיות, גורמים רשמיים אחרים ביפן הביעו חשש מפני חברות סיניות שייכנסו לנעלי אלה היפניות במזרח הרחוק של רוסיה.
עלות רכישת גז עבור יפן בשוק הספוט צפויה להגיע לטריליון ין לפחות, כך לפי גורם רשמי במשרד הסחר המעורה במדיניות הנפט והגז. "זה סכום מטורף, וגם אז, בגלל המלחמה העולמית על גז טבעי נוזלי, זה לא משנה כמה תשלם, אתה לא יכול פשוט לרכוש היקפים כאלה", הוסיף.
"מודעים לסיכון הגדול"
יפן העבירה לאירופה חלק מהגז העודף שלה מחוזים עם ספקים, זאת בעקבות בקשת נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בפברואר. מתחילת השנה 29 מכליות LNG שחכרו חברות יפניות הגיעו למסופי היבוא האירופיים, בעיקר מארה"ב, כך לפי קפלר, חברת נתוני סחורות. הן פרקו כ־2 מיליון טונות LNG, שווה ערך לכ־6% מיבוא הגז האירופי מתחילת השנה.
אך גורמים בחברות יפניות מובילות ליבוא גז אומרים כי ההסטות הללו יהיו מוגבלות בהיקפן. "אנחנו מודעים לסיכון הגדול שקיים ביבוא של אנרגיה רוסית", אמר מטסומוטו ממשרד ראש הממשלה. ועדיין, הוא הוסיף, "אין לנו המותרות לייצר נפט או גז בארצנו ומשום כך הביטחון האנרגטי תמיד מעסיק אותנו".
