פרשנותהמלחמה בעזה חידדה את התלות האנרגטית של מצרים בישראל
פרשנות
המלחמה בעזה חידדה את התלות האנרגטית של מצרים בישראל
הפסקת הפקת שדה תמר בעקבות המלחמה הובילה לירידה של 80% בייצוא הגז למצרים, שזקוקה לו גם עבור הפקת אנרגיה וגם עבור המט"ח שהיא מרוויחה מהנזלתו ומכירתו. גם אם נראה על פניו שהמלחמה פגעה ביחסים, מצרים עדיין זקוקה לנו
למרות המשבר שיוצרת המלחמה ברצועת עזה - כלפי חוץ - בין ירושלים לבין קהיר, במגוון של סוגיות מדיניות וביטחוניות, מתחת לפני השטח, ישראל מהווה משענת כלכלית חשובה למצרים באחת מתקופותיה הקשות ביותר. מחסור חמור בדולרים שמביא לירידת ערכה של הלירה המצרית ואינפלציה מהירה הם חלק מסממני המשבר.
מוקדם יותר השבוע צוטט פקיד ממשל מצרי כאומר שכמויות הגז הטבעי המסופקות מישראל עולות בימים אלה על הכמויות שהוזרמו ממנה לפני ה־7 באוקטובר. הפקיד ציין כי מאז תחילת החודש נרשמת עלייה של כ־15% בכמויות המסופקות מישראל בהשוואה לדצמבר 2023. לפי אותו מקור מצרי, ישראל מספקת כיום לשוק המצרי כ־1.15 מיליארד רגל מעוקבת של גז טבעי ביום. כמות זו מסייעת למצרים להשיג הכנסות במטבע קשה מאחר שקהיר מפנה חלק מהגז הישראלי לשוק המקומי וחלק היא מייצאת לאירופה לאחר הנזלה.
המלחמה שפרצה בין ישראל לבין חמאס ב־7 באוקטובר השפיעה באופן ישיר על משק הגז המצרי, שתלוי בישראל. תלות זו התעצמה בשנה האחרונה בין השאר בשל ירידת התפוקה המקומית של גז מהשדות המצריים, כולל משדה הענק "זוהור".
יבוא הגז ירד בחדות באוקטובר עקב הפסקת פעילות הפקת הגז משדה תמר והגיע לכ־150 מיליון רגל מעוקבת ביום לפי גורמים בקהיר. החל מנובמבר החלה עלייה הדרגתית בייצוא מישראל. בתחילת נובמבר דווח כי ישראל מייצאת למצרים כ־350 מיליון רגל מעוקבת ביום, כשלקראת סוף אותו חודש עלתה הכמות ל־850 מיליון רגל מעוקבת ביום. יצוין כי בטרם המלחמה ייבאה מצרים בממוצע כ־900 מיליון רגל מעוקבת של גז ישראלי ביום.
לצד הכנסות מט"ח ממגזר התיירות ותעלת סואץ, יצוא הגז הטבעי ממצרים הפך מקור משמעותי למט"ח. ייצוא הגז הנוזלי, שמופנה בעיקר למדינות אירופה הסתכם בכ־3 מיליון טון במהלך המחצית הראשונה של 2023, כך לפי נתונים שמסר שר הנפט המצרי טארק אל־מולה במהלך אוקטובר 2023. הוא העריך שהכמויות המיוצאות לא יקטנו במחצית הראשונה של השנה הנוכחית וכדי שתחזיתו זו תתגשם מצרים תצטרך להסתמך על ההזרמה מישראל.
2022 הייתה שנת שיא מבחינת ייצוא הגז הטבעי של מצרים, הן מבחינה כמותית והן מבחינה כספית, מאחר שהיא נהנתה מעליית מחירים הגז בשווקים העולמיים בעקבות המלחמה באוקראינה. ב־2022 הסתכם הייצוא ב־8 מיליון טון שהכניסו למצרים 8.4 מיליארד דולר.
העניינים מבחינת מצרים החלו להשתבש בקיץ האחרון, אז היא נאלצה להודיע על הפסקת ייצוא הגז נוכח משבר שנוצר באספקת החשמל בשוק המקומי. לפי חלק מהטענות, השלטונות במצרים העדיפו לייצא גז לאירופה כדי להגדיל הכנסות מאשר להפנות אותו לשוק המקומי, וכשהגיעה עונת הקיץ והביקוש לחשמל במצרים גבר בשל גלי החום, משק החשמל המצרי נשאר ללא מענה. הממשלה נאלצה להודיע על הפסקות חשמל יזומות למשך שעות ועוררה את זעם של מיליוני מצרים.
הקרבה בין ישראל לבין מצרים בימים אלה של מלחמה בעזה באה לידי ביטוי בהיבט נוסף הקשור בתחום האנרגיה: ב־2019 הגיעה מצרים להסכם עם ישראל לפיו היא תפצה את חברת החשמל בסכום של 500 מיליון דולר עקב קריסת הסכם אספקת הגז ממצרים לישראל בשנת 2011, אז החלו מהומות עממיות שהביאו בסופו של דבר לנפילת משטר הנשיא מובארק. לפני כשבוע דווח ב"כאן 11" שישראל מוותרת זמנית למצרים על תשלום חוב של 30 מיליון דולר כחלק מההסכם. המלחמה ברצועה הביאה לפגיעה קשה בהכנסותיה של מצרים הן מתיירות והן מתעלת סואץ. נוכח הקשיים ונוכח התיאום בין ישראל לבין מצרים בימים מאתגרים אלה, ישראל עושה מחווה כלפי קהיר ומאפשרת לה לדחות את התשלום עד שישתפרו התנאים.
