חוקר ישראלי-אמריקאי - בין הזוכים בפרס נובל לכלכלה
חוקר ישראלי-אמריקאי - בין הזוכים בפרס נובל לכלכלה
האקדמיה השבדית למדעים העניקה את הפרס לשלושה חוקרים, דיוויד קארד, גואידו אימבנס וג'ושוע אנגריסט האמריקאי־ישראלי, על תרומתם לתיאוריות מחקר נסיבתי וכלכלת עבודה. ועדת הפרס: "גישתם חוללה מהפכה במחקר האמפירי"
תובנות חדשות על שוק העבודה ותיאוריות מחקר נסיבתי זיכו השנה שלושה חוקרים בפרס הנובל לכלכלה שהעניקה היום (ב')האקדמיה המלכותית השבדית למדעים - הפרס המסכם לעונת הנובל הנוכחית.
הפרס, בסכום של 10 מיליון קורונה (כ־1.1 מיליון דולר), יפוצל לשניים. מחציתו תוענק לחוקר הקנדי דיוויד קארד, על תרומתו לכלכלת עבודה. המחצית השנייה תוענק לחוקר האמריקאי־ישראלי ג'ושוע אנגריסט ולעמיתו האמריקאי־הולנדי גואידו אימבנס, על תרומתם לתיאוריות מחקר נסיבתי. "השלושה סיפקו לנו תובנות חדשות על שוק העבודה והראו אילו מסקנות לגבי סיבה ותוצאה ניתן להסיק מניסויים טבעיים", מסרו נציגי ועדת הפרס. "גישתם התרחבה לתחומים אחרים וחוללה מהפכה במחקר האמפירי".
ניסוי טבעי מתרחש במקרים שבהם נעשית התערבות חיצונית מלאכותית, אך הנסיבות אינן נמצאות בשליטת החוקרים. כך, למשל, כאשר אין לחוקר יכולת לתמרן את עיתוי או מיקום ההתערבות בתהליך של שינוי מבני או מדינתי או באמצעות יישום תוכנית חדשה. ועדת הפרס ציינה, כי שלושת החוקרים הפכו לפופולרי את הרעיון כי מיקרו־כלכלה צריכה להיות מונחית בנתונים אמפיריים ששופכים אור על הקשרים הנסיבתיים בחברה. זאת בניגוד לביסוס עבודה על מודלים עם הנחות מוצא גדולות לגבי ההתנהגות האנושית.
"מקור ידע עשיר"
פעילותם האקדמית של שלושת החוקרים מתרכזת בארה"ב. קארד הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, אנגריסט, אחד הכלכלנים המצוטטים בעולם, הוא פרופסור לכלכלה ב־MIT במסצ'וסטס, ואילו אימבנס הוא פרופסור לכלכלה יישומית באוניברסיטת סטנפורד.
אנגריסט היה מועמד מוביל לפרס ב־2019, אז זכתה אסתר דופלו, לה שימש מנחה בעבודת הדוקטורט. "מחקריו של קארד בשאלות הליבה של החברה ותרומותיהם המתודולוגיות של אנגריסט ואימבנס הראו שניסויים טבעיים הם מקור ידע עשיר", אמר יו"ר ועדת הפרס פיטר פרדריקסון. "המחקר שלהם שיפר משמעותית את יכולתנו לענות על שאלות סיבתיות מרכזיות, אשר הועילו רבות לחברה".
הפרס לכלכלה הוא האחרון שמוענק בעונת הנובל הנוכחית ומסכם את מניין הנשים הזוכות באחת - העיתונאית הפיליפינית מריה רסה שחלקה נובל לשלום עם עמיתה הרוסי דמיטרי מורטוב על "מאבקם האמיץ למען חופש הביטוי". עד כה רק שתי נשים זכו בפרס נובל לכלכלה - אלינור אוסטרום בשנת 2009 ודופלו בשנת 2019. אוסטרום זכתה על עבודתה בניתוח מערכות לניהול משאבים משותפים של קהילות, ואילו דופלו זכתה על גישה חדשנית שפיתחה למלחמה בעוני.
"באמצעות ניסויים טבעיים, קארד ניתח את ההשפעות של שוק העבודה על שכר מינימום, הגירה וחינוך", צוין אתמול בנימוקים להענקת הפרס. "מחקריו מתחילת שנות התשעים אתגרו את התפיסות המקובלות והובילו לניתוחים חדשים ולתובנות נוספות. התוצאות הראו, בין השאר, כי העלאת שכר המינימום איננה מובילה בהכרח לירידה בתעסוקה". המחקר שציטטה ועדת הפרס נעשה במשותף עם הכלכלן אלן קרוגר ב־1994. קרוגר, שמת ב־2019, כיהן כיו"ר מועצת היועצים הכלכליים בתקופת נשיאותו של ברק אובמה.
באותו מחקר הישוו השניים בין שיעורי התעסוקה בניו ג'רזי ופנסילבניה ברשתות מזון מהיר שונות, לאחר שניו ג'רזי העלתה את שכר המינימום. ממצאיהם לא חשפו השפעה שלילית על התעסוקה, ואם כבר, עלייה קטנה בניו ג'רזי. מאמר זה נחשב כפורץ דרך, לא רק משום שאיתגר הנחה מקובלת בקרב כלכלנים על שוק העבודה, אלא משום שהדגיש לכלכלנים כי עליהם לצאת אל העולם ולבדוק את התיאוריות שלהם, במקום להיצמד אליהן באדיקות ללא הוכחה בשטח.
גישתם לניסויים טבעיים אף איפשרה לכלכלנים לשחזר מחקרים דומים בערים אחרות. רובם ככולם, אגב, איששו את הממצאים כי העלאת שכר המינימום אינה נושאת את ההשפעה השלילית שייחסו לה באותה עת וביססו את ההנחה כי ניתוח שוק העבודה הוא מורכב מכפי שסברו בעבר.
השפעת תוכניות חינוך
קארד המשיך וערך מחקרים דומים בעיקר בתחום החינוך וההגירה, כאשר בין השאר הראה, כי בניגוד לדעה המקובלת, מהגרים אינם גורמים לפגיעה בשכרם של עובדי הצווארון הכחול. עבודה מעוררת קונצנזוס זו חשובה במיוחד בעת הזו, כאשר כלכלנים מנתחים את שוק העבודה והכלכלה יוצאת הדופן, תוצר של מגפת הקורונה, באמצעות תיאוריות רחבות ולא בעזרת הניסוי הטבעי הענק שמתנהל ממש בימים אלה. בין השאר, בסוגיות של מחסור בעובדים וההשפעות של הגדלת דמי אבטלה.
בשנה שבה פורסם מאמרם של קארד וקרוגר, פרסמו אנגריסט ואימבנס את מחקרם המשותף והמצוטט. בעבודתם הם הגדירו את התנאים שבהם ניסויים טבעיים מניבים תוצאות משמעותיות, ובעיקר הראו כי הם מהווים מקור משמעותי לידע. בין היתר, הם ביססו את הגישה המתודולוגית שלפיה ההשפעה של מדיניות ממשלתית חדשה, למשל, נמדדת בצורה הטובה ביותר על פי השפעתה על אנשים שאחרת לא היו מוצאים את עצמם בנסיבות שהיא עודדה. כך, למשל, ניתן לקבוע את ההשפעות או לנסות לחזות את ההשפעה של תוכניות חינוך או בריאות.
בניגוד לפרסים האחרים, הנובל לכלכלה לא נוצר על ידי מייסדי הפרס ועל כן הוא מוגדר לעתים "נובל מזויף". את הפרס הגה הבנק השבדי המרכזי ריקסבנקן ב־1968 והפרס הראשון הוענק ב־1969 לרגנאר פריש הנורבגי ויאן טינברגן ההולנדי.
פרס נובל לפיזיקה חולק השנה לפרופ' סיוקורו (סוקי) מנאבה מיפן ולפרופ' קלאוס הסלמן מגרמניה על פיתוח מודלים לחיזוי שינויי אקלים, וכן לפרופ' ג'ורג'יו פריזי מאיטליה על פיתוח מודלים לחקר מערכות תנודתיות; הסופר הטנזני-בריטי עבדולראזק גורנה זכה בפרס נובל לספרות.
בשנה שעברה (2020) זכו בפרס לכלכלה האמריקאים פול מילגרום ורוברט ווילסון. השניים קיבלו את הפרס עבור תרומתם לשיפור תורת המכרזים (auction theory) והמצאת פורמטים חדשים למכרזים שהטיבו עם המוכרים, הקונים ומשלמי המיסים ברחבי העולם, כך לפי הכרזת ועדת הנובל. "שיטת המכרזים החדשה שפיתחו השניים היא דוגמה יפה לאופן שבו מחקר יכול לייצר המצאות שמשפרות את החברה", נאמר בהצהרת האקדמיה.
ג'ושוע אנגריסט והקשר הישראלי
ג'ושוע אנגריסט (61) הוא מהכלכלנים המוערכים בעולם, ועבודתו עם אלן קרוגר ב־1991 על ניסויים טבעיים נחשבת לאחד המאמרים המצוטטים בתחום.
עם מאמריו הידועים ביותר ניתן לציין את אלה העוסקים בקשר בין משך הלימודים להכנסה, השפעת השירות הצבאי של כושר ההשתכרות והקשר בין גודל הכיתה להישגי התלמידים. אנגריסט, יליד אוהיו, שעבר דרך כל המוסדות האקדמיים החשובים במדינה - מפרינסטון דרך הרווארד ועד ל־MIT - הוא הזווית הישראלית של פרסי הנובל השנה. בשנות השמונים, אחרי השלמת התואר השני בפרינסטון, עלה אנגריסט לישראל. הוא נרשם ללימודים באוניברסיטה העברית אך במקום זאת התגייס ושירת כצנחן במלחמת לבנון. מאוחר יותר חזר לארה"ב והשלים את הדוקטורט בפרינסטון. לאחר מכן, לתקופה קצרה, הוא לימד באוניברסיטה העברית, לפני שקיבל מינוי ב־MIT. בשיחה עם ה"ג'רוזלם פוסט" ב־2006, הסביר אנגריסט מדוע עזב את האוניברסיטה העברית. "נמאס לי מהמצב כאן. המערכת הישראלית לא משקפת את המציאות של הפרשי השכר לפי תחומים". אנגריסט קבל על כך שבשונה ממדינות אחרות, בישראל פרופסור לכלכלה ירוויח כמו פרופסור לספרות.
בשנים האחרונות מתמקד אנגריסט בתחום החינוך. הוא השיק עם עמיתיו ב־MIT את יוזמת האפקטיביות ואי־השוויון (SEII) הבוחנת תוכניות מלגות לסטודנטים וסוגיות על בתי ספר פרטיים וציבוריים, כמו שיעורי הצלחה של תלמידים שהתקבלו בהגרלה. אנגריסט, מחברם של שלושה ספרים ועשרות מאמרים, הוא חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.
