מרוסיה ועד הונגריה: מסע עולמי בתקשורת שעצמאותה חוסלה
מרוסיה ועד הונגריה: מסע עולמי בתקשורת שעצמאותה חוסלה
ישראל מידרדרת במדד חופש העיתונות העולמי. לא צריך לדמיין את המדרון החלקלק של שליטה פוליטית על התקשורת - רוסיה, הונגריה ופולין כבר שם
מצב חופש העיתונות בשלוש מדינות באירופה - פולין, הונגריה ורוסיה, יכול להאיר עבור ישראל את הטוב, הרע והמכוער אליהם יכולה להגיע התקשורת העצמאית בישראל, אם השלטון חפץ הריכוזיות הנוכחי ימשיך במגמותיו. בכל שלוש המדינות הללו הבעיה היא אחת: מנהיג סמכותני שפוגע בעיתונות כדי שתשרת את שלטונו. מסלול ההידרדרות גם הוא ברור: ככל שאותו מנהיג מחזיק בשלטון לאורך יותר שנים, כך המצב גרוע יותר.
ברוסיה שולט ולדימיר פוטין מאז שנת 2000. אין זו הפתעה גדולה ש־24 שנות שלטון רציפות הביאו את חופש העיתונות במדינה למצב המכוער ביותר. על פי מדד חופש העיתונות העולמי של כתבים ללא גבולות (RSF) רוסיה דורגה ב־2014 במקום ה־148 מבין 180 מדינות. עד 2023, דירוג המדינה ירד למקום ה־162. על פי נתוני הוועדה להגנה על עיתונאים, 43 עיתונאים ועובדי תקשורת נהרגו ברוסיה מאז עליית פוטין לשלטון, לפחות 25 מהם כנקמה ישירה על הדיווח שלהם. אף שחקירות נפתחו ברובן ככולן לא נמצא האדם שאחראי למתן ההוראה להרוג. נכון להיום כ־19 עיתונאים מצויים בבתי הכלא רוסיים באישומים שונים כמו ריגול ובגידה.
לאורך השנים ובאגרסיביות נאסרו לשידור כל ערוצי הטלוויזיה העצמאים בבעלות פרטית, זאת בין היתר בעקבות "חוק הסוכנים הזרים" שהעבירה ממשלת פוטין. לאחר שהמחוקקים העבירו במרץ 2022 חוק המפליל את מי שמפיץ מידע "מזויף" או מכפיש את הצבא הרוסי, הממשלה ניתקה את הגישה למספר כלי תקשורת מערביים. במקביל המדינה העבירה 50 חוקים במטרה להגביל את חופש העיתונות.
מאז פלשה רוסיה לאוקראינה ב־2022 חסם רגולטור התקשורת של רוסיה את הגישה לרוב מקורות המידע העצמאיים. לפי Roskomsvoboda ארגון רוסי עצמאי שעוקב אחר צנזורה מקוונת, נכון לספטמבר 2022, כ־1.2 מיליון אתרי אינטרנט נחסמו ברוסיה, לרבות רשתות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם ו־X.
בדו"ח מ־2023 של מדד חופש העיתונות העולמי (RSF) הוגדר ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן (בתמונה) כ"טורפני" לתקשורת חופשית
גם בהונגריה המצב רע. מאז נכנס לתפקיד ויקטור אורבן ב־2010 התרסקה הונגריה במדד חופש העיתונות מהמקום ה־23 העולמי למקום ה־67. ההידרדרות עקבית ומיוחסת לאורבן שלאורך ארבע הקדנציות הרצופות שלו בתפקיד בנה סביבו אימפרייה תקשורתית נאמנה לשלטונו. אורבן יחד עם מפלגתו פעלו באמצעות הגוף הרגולטורי האחראי לשנות את חוק התקשורת ולהשיג שליטה ישירה על השידור הציבורי (MTVA), שכלל בין היתר את פיטוריהם של כ־1,600 עיתונאים ועובדי תקשורת והחלפתם במה שארגון זכויות האדם HRW כינה "ראשים מדברים עבור הממשלה", בדו"ח מיוחד שפורסם בפברואר.
השליטה של הממשלה התגברה עוד יותר ב־2018 עם הקמת הקרן הפרטית קסמה (KESMA), כשבעלי כלי תקשורת העבירו לשליטת הקרן כ־470 גופי תקשורת שונים. כל בעלי הקרן מקורבים למפלגת השלטון והקימו אותה באמצעות רווחים שהושגו מחוזי מדינה גדולים. הקרן נהנית מהסדרי פרסום עם הממשלה שמזרימים אליה 85% מתקציב הפרסום שלה. תלות כלכלית שבהתאם מביאה את העיתונאים בה למלא אחר הוראות ממשלתו של אורבן. לפי Mérték Média Monitor עמותה הונגרית ללא מטרות רווח, הוצאת הפרסום הממשלתי ב־2020 הסתכמו בכ־365 מיליון יורו.
ה־RSF הגדירה את אורבן בדו"ח מ־2023 כ"טורפני" לתקשורת חופשית. ב־2018 האיחוד האירופי העלה חשש לגבי הפלורליזם בשוק התקשורת ההונגרי והפעיל את סעיף 7 שמשהה זכויות הצבעה למדינות חברות, משום שפעילות ממשלת הונגריה מהווה איום על ערכי האיחוד האירופי שכולל בין היתר חופש עיתונות. ב־2020 קמו מספר קטן של גופים עצמאיים בתגובה למגמה, רובם על בסיס מימון המונים.
קרן של תקווה מפולין, שגם היא חוותה דעיכה בחופש העיתונות בתקופת המפלגה השמרנית חוק וצדק (PiS) וכהונתו של הנשיא אנדז'יי דודה מ־2015, אחרי שהאופוזיציה הצליחה להשיג חלק מהשליטה במוסדות המדינה באוקטובר האחרון. דעיכת פולין היתה מוגבלת יותר מהונגריה והיא נסוגה כ־15 מקומות במדד החופש העיתונאי למקום 47 ב־2024. למרות זאת ה־RFS הכריז על "מצב חירום" על חופש העיתונות במדינה בשלהי 2023, אחרי שהמדינה ניסתה להעביר תיקון לחוק השידורים שנועד לפגוע באמצעי התקשורת העצמאי הבולט במדינה TVN ולהביא לשלילת זכויות השידור שלו, או לחילופין להחלישו. עם ניצחון האופוזיציה בבחירות הפולניות באוקטובר העביר ראש הממשלה הנבחר דונלד טוסק החלטה לשיקום האובייקטיביות בגופי השידור הציבוריים. אך הדרך עדיין ארוכה.
ישראל ממוקמת לפי ה־RFS במקום ה־101 במדד חופש העיתונות. המיקום הנמוך של ישראל מושפע מהצנזורה הצבאית הכבדה והפגיעה המתועדת בעיתונאים שפועלים בשטחים ובעזה. דירוגה של ישראל צפוי לרדת עוד ככל שהממשלה תמשיך לפעול כדי להשפיע על הערוצים השונים, בין אם במתן הקלות לאלו שמהווים "ראשים מדברים לממשלה", או החלפת עורכים וחברי הנהלה בכירים עם המקורבים למפלגות השלטון והקואליציה.
